ע"ר
בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
50433-09-14
27/12/2014
|
בפני השופט:
יונתן אברהם
|
| - נגד - |
מערערים:
1. אודי שאלתיאל
2. משה שאלתיאל אחזקות (2001) בע"מ
3. שטלג בע"מ
|
משיבים:
1. אלתם עין השופט אגש"ח בע"מ
2. ווסלאו שוואבה עין השופט (VSEHׂׂ)
|
| פסק דין |
רקע
המשיבות הגישו לבית משפט זה תביעה ע"ס 4.5 מליון ₪, ובה תבעו הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבות. בתביעה נטען כי המשיבה הפורמלית רכשה משך עשרות שנים מהמשיבות מוצרי תאורה אותם הם מייצרים ובשלב מסוים לא עמדה בהתחייבותה לשלם עבורם תוך שצברה כלפי המשיבים חוב של כ- 6 מליון ₪.
המערער 1 (להלן :-"המערער") הינו בעלים יחיד של המשיבה 3, אשר הינה בעלים יחיד של המשיבה 2 וזו האחרונה הינה בעלים יחיד של המשיבה הפורמלית שפירוקה נתבקש.
נטען בתביעה כי משהחלה המשיבה הפורמלית לצבור חובות ולהגדילם, ביקשו המשיבות לצמצם את נזקיהם ע"י הפסקת אספקת המוצרים למשיבה הפורמלית אולם המערער, במענה לכך, התחייב והצהיר בפניהן "כי יסירו כל דאגה מליבם " ו"כי החוב ייפרע במלואו", כי המשיבות "יכולות לישון בשקט כמו תינוק" וכי הוא מתחייב באופן אישי למלא ולהסדיר את החוב למשיבות.
נטען כי בניגוד להצהרות אלה הופתעו הן להיווכח כי ביום 18.11.13 הגישה המשיבה הפורמלית בקשה מוסכמת לפירוקה, תוך שחובותיה כלפי המשיבות נותרו בעינם.
יחד עם התביעה הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני, ולאחר שמיעת המצהירים מטעם הצדדים, חקירתם והגשת סיכומי טענות, נענה כב' הרשם לבקשה.
כב' הרשם קבע כי הוכחה בפניי בראיות מהימנות לכאורה זכות של המשיבים לטעון להרמת מסך, זאת בהתבסס על הראיות שהוצגו בפניו והתרשמותו מגרסאות עדי הצדדים בעת חקירתם. בעניין זה קבע כי גירסת עדי המשיבות נמצאה איתנה וגירסת המערער נמצאה רעועה ומתנדנדת.
כן קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות וכי טענת המערער כי ייחשף כך לתביעות נוספות אין לה בסיס משום שהתביעה נגדו הינה בשל ערבותו האישית למשיבות שניתנה בעל פה.
עוד קבע כב' הרשם בהסתמך על האמור בסיכומי המבקשות כי המשיבות נתנו הסבר מניח את הדעת בדבר התנהלותן וכי הוכח בפניו כי נהגו בתום לב ובמידתיות.
כמו כן קבע כי המערער לא הצליח להוכיח את איתנותו הכלכלית ואף הוכח בפניו כי התחייב כלפי אשתו ורשם לטובתה הערות אזהרה על נכסים שבבעלותו וכן שיעבוד, ועניין זה עומד כנגדו גם כן בהקשר של איתנות כלכלית. משכך, נעתר לבקשה והורה על מתן צו העיקול.
מכאן הערעור שבפניי.
תמצית טענות המערערים
המערערים מיקדו ערעורם אך בעניין קביעת הרשם אשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (ראה ס' 45 לכתב הערעור). בעניין זה טענו בשני מישורים: