ע"ר 61013-01-16 סלומון באמצעות הבן איתיסנ עו"ד כבירי נבו קידר

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על החלטות רשם (כב' השופט ד' טפרברג), בהן אושר פסק בורר (27.10.15), ונדחתה בקשה של המבקש לבטול ההחלטה הראשונה (7.12.15).

הבקשה הנוכחית אינה מהווה מסגרת מתאימה לדיון מפורט בטענות הצדדים לעיצומם של דברים. בשלב זה, יש לבחון קיומן של טענות ראויות לבירור. בהקשר זה, בחינת נימוקי ההחלטה בה נדחתה בקשת הביטול, על רקע טענות המערער, מעלה סימן שאלה של ממש בדבר קיומן של טענות כאמור. לכאורה, יש להחלטה עוגן בחומרים שהוצגו, ובהוראות סדרי הדין הרלוונטיות לעניין. מעבר לנדרש אציין, כי עולה סימן שאלה של ממש גם ביחס לקיומן של טענות ראויות לבירור בפי המערער לעניין ביטול פסק הבורר, אשר עיכוב הוצאתו לפועל עומד בבסיס הבקשה שבפניי. עיקר הטענות שבפי המבקש ערעוריות באופיין, וספק רב אם הן מקימות עילה לביטול פסק הבורר.

אשר למאזן הנוחות, נקודת המוצא היא כי פסק הבורר שאושר הוא פסק כספי, אשר ברגיל אין מקום לעיכובו. מן החומר עולה, כי המבקש טוען שמצבו הכלכלי קשה, וכי הוא חייב כספים רבים. בה בעת עולה, כי ברשותו זכויות בנכסים שונים, ובמקומות שונים בטיעוניו אף עולה כי הביע נכונות לשלם את הסכום שנפסק בפסק הבורר (כשלושה מיליון ₪), תוך מחאה. אין טענה, כי אם יבוצע תשלום למשיבה, ואחרי כן יתקבל הערעור, קיים חשש שהסכום ששולם לא יושב.

בהקשר זה נתתי דעתי לטענת המבקש, כי מימוש נכסים בהוצאה לפועל עלול להיות במחירים נמוכים ממחיר השוק. טענה זו לא נסתרה. לא נסתרה גם הטענה, כי למשיבה שעבוד על מגרש השייך למבקש, אם כי לא ברור אם שעבוד זה מכסה את מלוא החוב הפסוק על פי פסק הבורר. כך או כך, לרשות המבקש עמדו חמישה חודשים מאז ניתן פסק הבורר. המועד לתשלום על פי הפסק חלף זה מכבר. במצב זה, ונוכח מכלול הנסיבות המפורטות בהחלטה זו, אין בטענתו האמורה של המבקש כדי להצדיק עיכוב ביצוע כמבוקש.

הבקשה נדחית. אף כי המבקש הכביר בהגשת חומרים, אשר ספק אם היקפם עומד ביחס סביר למהותה של בקשה לעיכוב ביצוע, לא אעשה צו להוצאות בבקשה זו, בשים לב לטענותיו בדבר מצבו הכלכלי, ולכך שאינו מיוצג.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ו, 02 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.