פארק המים שפיים אחראי לנזקים שנגרמו לנער שנדחף ע"י גולש אחר במסלול האבובים

מבוא

1.                   1.                   התובע, יליד 10.6.1989, נכח ביום 25.8.02 בפארק המים בקיבוץ שפיים, הנתבע מס' 1 (להלן: "הפארק") הפארק מבוטח בביטוח חבויות על ידי הנתבעת מס' 2.  באותו יום התקיים יום כיף לעובדי בנק לאומי לישראל, עליהם נמנית גם אמו של התובע. התובע ואמו שהו בפארק החל משעות הבוקר.

2.                   2.                   לפי הנטען בכתב התביעה התובע פנה למתקן לגלישה באמצעות אבובים ובעת שחיכה לתורו כדי שיוכל להתחיל לגלוש נדחף מאחור על ידי גולש אחר. הוא נפל קדימה על פניו וכתוצאה מהנפילה התנגשו פניו בתחתית המגלשה כ- 20-30 ס"מ מתחת למפלס המים ושתיים משיניו הקדמיות נשברו.

3.                   3.                   הנתבעים  מכחישים את תיאור האירוע שנתן התובע, סבורים כי אינם אחראיים לנזקי התובע וכי אין קשר בין הפציעה שנפצע התובע בין מחדלים שחדלו. עוד חלוקים הצדדים באשר להערכת הנזק שנגרם לתובע.

4.                   4.                   מטעם התובע העידו הוא ואביו והוגשו מסמכים שונים. הנתבעים הגישו תצהיר אך המצהיר מטעמם לא התייצב לדיון וכך גם עד נוסף שהיו מעוניינים בהעדתו.  מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת של מהנדסים ורופאים בתחום רפואת השיניים, לגביהן הוסכם על הגשתן ללא חקירתם הנגדית של המומחים. עוד הוגשה חוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לאחר חקירתם הנגדית של התובע ואביו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

נסיבות אירוע התאונה

5.                   5.                   התובע מתאר בתצהירו את שאירע באופן דומה לתיאור שניתן בכתב התביעה. הוא כותב כי ביקר בפארק וכי אחת האטרקציות היא מגלשת מים שבה גולשים באמצעות אבוב העשוי מגומי אל בריכה המצויה בתחתית המגלשה. על האבוב מותקנות שתי ידיות המאפשרות אחיזה של הגולש במהלך הגלישה (ר' התמונות שצורפו לחוות דעת המהנדס שטיין).

6.                   6.                   לדבריו הוא פנה לעבר המגלשה, קיבל אבוב מגולש שסיים לגלוש, עלה במדרגות אל ראש המגלשה וחיכה לתורו. בהמשך כך הוא כותב:

"כאשר הגיע תורי להיכנס למים ולגלוש, התיישבו שני משלחים מצד שמאל של הרחבה שלפני המגלשה, רחוק מהכניסה למגלשה בלי ששמו לב לנעשה ומבלי שנתנו הדרכה לגולשים.

כאשר עמדתי על סף הכניסה למים, היססתי להיכנס למים בשל היעדר נוכחות המשלחים בכניסה למגלשה ובשל עומס הגולשים אשר נוצר ליד המגלשה. לפתע חשתי בדחיפה מאחור ע"י גולש אחר. הואיל ובשתי ידיי החזקתי באבוב מאחור, איבדתי שיווי משקל ונפלתי קדימה על פני.

כתוצאה מהנפילה התנגשו פניי בתחתית המגלשה - כ- 20-30 ס"מ מתחת למפלס המים ונשברו 2 השיניים הקדמיות והתחיל לרדת לי דם מהפה.

בשל זרם המים, נסחפתי מספר מטרים קדימה עם הפנים מתחת למים, עד שהתאוששתי ובכוחות עצמי התיישבתי על תחתית המגלשה, והמשכתי בגלישה בצורה כזו. עקב הנפילה האבוב השתחרר ונסחף עם זרם המים..." (ההדגשה שלי - א.ד.).

7.                   7.                   מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי הוא גלש גם בעבר במגלשות אבובים בפארקי מים אחרים (עמ' 2) וכן כי גלש באותה מגלשה באותו יום (עמ' 5, עמ' 11). אמו  של התובע  לא נלוותה אליו לפעילויות השונות בפארק (עמ' 6).

8.                   8.                   באשר לאירוע עצמו אמר התובע כי המשלחים לא היו במגלשה אלא שהו בצד שמאל וכי הניח כי הם המשלחים שכן הם היו היחידים שהיו מבוגרים (עמ' 8). עוד הוא ציין כי הם ישבו בכסא כזה שיש לידו את כל הציוד (עמ' 9). התובע עמד על עמדתו כי נדחף מאחור לפני שנפל (עמ' 13) וכי באותו שלב הרגליים שלו היו בתוך המים והאבוב מאחוריו במטרה לשבת עליו.  הוא תיאר כי בטרם הדחיפה הוא הסס כי ראה שאנשים מתחילים לבוא אחריו למגלשה והוא עדיין לא החל לגלוש.  לדבריו 'כשראיתי כאילו שעוד אנשים מגיעים היססתי, ואז ... מאחורי ואז התחלתי לגלוש ואז הדחיפה' (עמ' 16). התובע לא ידע לומר אם הדחיפה הייתה לעברו או לעבר האבוב (עמ' 17) אך ציין כי הרגיש דחיפה.

9.                   9.                   בנוסף לגרסת התובע לאירוע צורף על ידי התובע מסמך שנערך על ידי חובש הפארק, יניב אבידן, שנכתב ביום האירוע בשעה 16:45. במסמך נכתב על ידי החובש כי:

"אליהו נדב בן ה- 13 נפגע בשני שיניים קדמיות בחיך עליון לאחר שנדחף עי אלמוני באבובים. שתי השיניים נשברו בחלק.

מופנה להמשך בדיקה וטיפול אצל רופא שיניים."

10.               10.               המסמך נחתם כאמור על ידי החובש והושמה עליו חותמת עליה נכתב 'פארק המים שפיים'.

11.               11.               מטעם הנתבעים הוגש, כאמור, תצהיר עדות, שנערך על ידי רונן סלח. המצהיר מטעם הנתבעים לא נכח במקום בעת האירוע ולכן עדותו היא עדות מפי השמועה. המסמכים שצורפו לתצהיר, הכוללים תחקיר שעשתה מנהלת הפארק אף הם עדות מכלי שני שכן גם מנהלת הפארק לא הייתה עדה לתאונה. פרט למצהיר התעתדו הנתבעים לזמן לעדות עד נוסף אך עד זה לא התייצב.  בהחלטה שניתנה במהלך ישיבת ההוכחות דחיתי את בקשת הנתבעים לקבוע ישיבה נוספת לשמיעת העדים, שלא הגיעו,  מהנימוקים שפורטו בהחלטה ולא אשוב עליהם.