ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
34929-06
20/05/2010
|
בפני השופט:
תמר אברהמי
|
- נגד - |
התובע:
פוטוטק (2002) בע"מ
|
הנתבע:
1. י. גרוס ובניו בע"מ 2. פלדמן משה ובניו חברה לבניין בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1. לפני תביעה העוסקת בנזקים נטענים שנגרמו לשוכרת חנות בקניון, כתוצאה מהתנהלותן של המשכירות ושל חברת מוקד בענין פינויה של החנות. המשכירות הגישו כנגד השוכרת תביעה שכנגד בנושאים שונים.
כללי ורקע עובדתי רלוונטי
2.התובעת היתה שוכרת של חנות בקניון הדרים בכפר סבא (להלן, בהתאמה: "החנות", "הקניון").
בחנות הופעל עסק אשר במסגרתו ניתנו ללקוחות שירותי צילום ושירותי כביסה וניקוי יבש, תחת השם המסחרי "פרש אנד פלש" (fresh & flash).
3.הנתבעות 1 ו-2 הן בעלות הקניון, משכירות החנות (להלן: "המשכירות").
4.הסכם השכירות אשר נחתם בין הצדדים (התובעת והמשכירות) נושא את התאריך 7.9.03 (נספח א' לתצהירו של מר כהן, להלן: "הסכם השכירות" או "ההסכם"). לפי הסכם השכירות (סע' 8.2) תקופת השכירות החוזית היתה 30 חודשים מיום 1.9.03, היינו – עד ליום 28.2.06 בצרוף אופציה של 36 חודשים נוספים, אשר נקבע כי תופעל אוטומטית אלא אם תודיע השוכרת בכתב 90 יום קודם לתום התקופה המקורית, כי אין בכוונתה לממשה.
5.החנות היתה אמורה, בתחילה, להיות מופעלת (כעסק לצרכי צילום) על ידי חברה אחרת ששמה טל-חרמון בע"מ, אשר בשליטתו של מר ריצ'י וולף. הסכם שכירות בין המשכירות לבין טל חרמון בע"מ נחתם עוד בשנת 2001 (ת/5).
בשנת 2003, התעניין מר שמואל כהן, מנהל התובעת, אשר בשליטתו היתה אותה עת כבר חנות אחת לצרכי צילום בישוב שילת, בפתיחת חנות בקניון אשר בנייתו עמדה להסתיים, ויצר לשם כך קשר עם ד"ר מירון גרוס, מנהל הנתבעת 1.
ד"ר גרוס עדכן את מר כהן כי כבר נקשר הסכם לענין חנות מעין זו בקניון, והביא ליצירת קשר בין כהן לבין וולף. בעקבות אותו קשר, החליטו כהן ווולף לשתף פעולה בעסקיהם. בהסכמה, נחתם הסכם השכירות שבין המשכירות לתובעת, במקום ההסכם שבין המשכירות לחברת טל חרמון בע"מ. ההסכמה באה לידי ביטוי גם במכתבו של ד"ר גרוס מיום 17.8.03 (נספח ג' לתצהיר ד"ר גרוס) (והצדדים העלו טעונים בשאלה, האם התובעת באה בנעלי טל חרמון בע"מ או חתמה על הסכם שכירות חדש לגמרי).
6.התובעת קיבלה חזקה בחנות בספטמבר 2003 והפעילה אותה מאז ועד אוקטובר 2005.
7.במהלך התקופה בה הופעלה החנות היו בין המשכירות לתובעת תכתובות ומגעים כאלה ואחרים, אשר על חלקם נעמוד בהמשך. מכל מקום, במכתב מיום 14.8.05 (נספח ח'9 לתצהירו של ד"ר גרוס) כתבו המשכירות לתובעת, בין השאר, כי הן מקבלות הצעה שהועלתה על ידי התובעת לאפשר לה לסיים את הסכם השכירות לפני המועד החוזי ובלבד שהחנות תפונה לא יאוחר מיום 31.8.05, ולחילופין מודיעות המשכירות לתובעת כי לאור הפרות יסודיות של הסכם השכירות, ההסכם מבוטל ועל התובעת לפנות את המושכר מיידית.
8.בהסכם מיום 15.8.05 (מוצג ת/4) השכירו המשכירות את שטחה של החנות (ושטחים נוספים) לבנק הפועלים.
9.התובעת לא פינתה את החנות עד ליום 31.8.05 או בכלל.
10.בחודש ספטמבר 2005 נערכה בין הצדדים פגישה. לצדדים עמדות שונות לגבי תוכנה.
11.ליבה של התביעה באירוע אשר התרחש בלילה שבין 2.10.05 ו-3.10.05 (להלן: "ליל הפינוי"). אותו לילה, פינו המשכירות את החנות של התובעת ללא ידיעתה, באמצעות החברה שצורפה כצד ג' להליך (להלן: "א.ט.").
12.התביעה שלפני עוסקת בעיקרה בנזקים נטענים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתנהלותן של המשכירות בענין פינוי החנות.
באשר לנתבעת 3 (להלן: "מוקד אגודת שומרים"), זו חברה אשר העניקה לתובעת שירותי מוקד (הגדרת השירותים שנויה במחלוקת בין הצדדים) ואשר סייר שלה הגיע לחנות בזמן ההתרחשויות שבליל הפינוי בעקבות פעולת האזעקה. התובעת טוענת כי (גם) לנתבעת 3 אחריות בענין נזקים שנגרמו לה בשל הפינוי.
13.תחילתם של ההליכים המשפטיים בין הצדדים, בבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד המשכירות ביום 6.10.05 (בש"א 178749/05), ונדונה בפני כב' השופטת ניב. לאחר דיון במעמד שני הצדדים וחקירות נגדיות, ניתנה ביום 27.12.05 החלטת כב' השופטת ניב אשר מקבלת את הבקשה ומורה על השבת המצב לקדמותו וכן מטילה על המשכירות את הוצאות הבקשה. סופם של דברים, התובעת מצאה לנכון לוותר על רצונה ודרישתה להחזרת המצב לקדמותו וביום 8.6.06 הגישה כנגד המשכירות וכנגד מוקד אגודת שומרים, את התביעה הכספית נשוא פסק דין זה (על סך של 742,276 ₪).
המשכירות הגישו כתב הגנה וכן תביעה שכנגד. כמו כן הגישו המשכירות הודעה לצד שלישי כלפי א.ט., באמצעותה בוצע הפינוי ואשר אחסנה את הציוד של התובעת לאחר הפינוי.