פטר דריקר ד"ר נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות

פסק דין

1.בתביעתו זו עותר התובע למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי החלטת הנתבעת, בהתאם למכתבה מיום 4/8/05, בדבר הפחתת היקף משרתו מ- 79% ל- 62.5%, והפגיעה הנלווית בזכויותיו בעקבות כך, הינה בטלה ומבוטלת. בנוסף, עותר התובע למתן צו עשה קבוע להמשך העסקתו בהיקף משרה של 79% ולתשלום שכרו וזכויותיו בהתאם, וכן לתשלום סך של 24,588 ₪, כפיצוי בגין הפגיעה בשכרו מאז ההפחתה בהיקף משרתו ועד ליום הגשת כתב התביעה המתוקן, וכן לפיצוי בגין הפסד השכר שנגרם לו מאז הגשת כתב התביעה המתוקן ועד להחזרתו לעבוד בהיקף משרה של 79%, זאת בנוסף לפיצויי כספי בסך 50,000 ₪, בגין הפגיעה בו ובכללי הצדק הטבעי ואי עריכת שימוע בעניינו.

יחד עם כתב התביעה הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני במסגרת תיק בש"א 3143/05, שיורה למשיבה להימנע מצמצום משרתו, ו/או הפחתת שכרו ו/או פגיעה כלשהי במשרתו ובשכרו, וזאת עד להכרעה סופית בתביעתו העיקרית, ולחייב את המשיבה בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד המבקש, בגין הבקשה.

בהחלטתנו המנומקת מיום 11/7/06, דחינו את הבקשה למתן הסעד הזמני המבוקש ע"י התובע מהנימוקים שפרטנו בהחלטה (להלן: "ההחלטה").

עובדות ורקע

2.התובע, הינו רופא כללי, העוסק ברפואת ילדים, המועסק כרופא בשירות המדינה מזה כ – 11.5 שנים נכון ליום הגשת תביעתו.

3.בחודש 3/94, התקבל התובע לעבודה במחלקת הילדים בבית החולים הממשלתי בנהריה, שם עבד שלוש שנים, עד לחודש 5/97.

4.ביום 1/5/97 התקבל התובע לעבודה כרופא כללי בלשכת הבריאות של משרד הבריאות בנפת עכו, לאחר שנבחר למשרה זו במכרז כדין. ביום 15/9/97 הוצא לתובע כתב מינוי, ביחס למשרה החלקית, אליה התקבל, בשיעור של 50%.

ביום 18.9.97, נחתם בעניינו טופס "הרשאה להעסקה לשעה", ובו נקבע כי תקופת הניסיון של התובע תסתיים ביום 30.9.98, וכי אם עד אז הוא ימלא אחרי כל התנאים הקבועים הוא יהפוך לעובד במעמד קבוע, (ראה נספח ת1, למוצג ב/1).

5.מתלושי השכר שהציג התובע בפנינו (נספחים ת/2-ת/6, למוצג ב/1), עולה כי למרות שגרעין משרתו על פי כתב המינוי הועמד על 50%, בפועל הוא הועסק במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, בהיקפי העסקה גדולים יותר, אם כי משתנים, כדלקמן:

א.בשנה הראשונה לעבודתו כרופא בלשכת הבריאות בעכו, היקף העסקתו השתנה, בין 50% משרה ל- 75% משרה (נספח ת2 למוצג ב/1).

ב.בתקופה מחודש 5/98 לחודש 1/99, עמד היקף העסקתו על 75% משרה (נספח ת3 ל- ב/1).

ג.בתקופה מחודש 2/99 לחודש 3/02, ועקב גידול ניכר בהיקף העבודה, שנוצר כתוצאה מפתיחת סניף נוסף לבריאות המשפחה באתר חצרות יוסף שנועד לשרת את אוכלוסיית העולים מאתיופיה (נספח ת3 למוצג ב/1), גדל היקף העסקת התובע, ועמד על 91.6% משרה.

ד.החל מחודש 4/02, ובעקבות סגירת התחנה באתר חצרות יוסף, הופחת שוב היקף העסקת התובע, ועמד על 79% משרה.

זה המקום לציין כי, עד לחודש 4/04 נרשם בטעות בתלושים היקף העסקת התובע, 75% משרה במקום 79%. אולם, משהעמיד התובע את המשיבה על טעות זו, בחודש 4/04, הדבר תוקן ושולמו לתובע הפרשי השכר בגין כל התקופה רטרואקטיבית (נספח ת6 ל- ב/1).

6.במסגרת עבודתו כרופא כללי בלשכת הבריאות בנפת עכו, ועובר להפחתה האחרונה בהיקף העסקתו, עבד המבקש 6 ימים בשבוע, 5.5 שעות מדי יום, ב- 9 תחנות לבריאות המשפחה שכללו: שתי תחנות בכפר נאחף, תחנה בואדי סלאמה, תחנה בסאג'ור, שתי תחנות בטמרה, שתי תחנות באבו סנאן ותחנה בכפר ראמה.

בכל יום עבודה, קיבל התובע מטופלים בתחנה אחת או יותר מהתחנות הנ"ל, זאת בנוסף להיותו האחראי לביצוע בדיקות גופניות והתפתחויות לתלמידי כיתות א'-ז' בבתי הספר ביישובים בהם ממוקמות תחנות בריאות המשפחה, ובסה"כ ב – 10 בתי ספר.

ביום 4/8/05, הודיעה הגב' זהבה אבני, סגנית מנהל אחראי מינהל בריאות נפתי, במכתב לתובע כי בהתאם להחלטת ד"ר שיהאב, רופא נפת עכו במשרד הבריאות, החל מיום 1/9/05 תוקטן משרתו מ- 79% משרה, ל- 62.5% משרה, וכי החל מאותו מועד, תופסק עבודתו בתחנות אבו סנאן ומעלות בימי שישי, והוא יועסק רק 5 ימים בשבוע, בימים א-ה, משעה 8:30 ועד 14:00 (נספח ת17 למוצג ב/1), וכי בהתאם לכך תוקטן מכסת ימי החופשה שלו, עוד ציינה במכתבה גב' אבני, כי לצורך הבהרות נוספות ניתן לפנות אליה.

ללמדך כי, החל מיום 1/9/05, הפסיק התובע לעבוד בנתבעת בימי שישי והיקף שיעור משרתו הופחת ל- 62.5% משרה.

עיקר טענות התובע