פסק דין
1.ביום 17.9.09 הגיש מר דוד פימה (להלן: "פימה") תביעה בסדר דין מקוצר נגד מר גיורא נפתלי (להלן: "נפתלי") והעמיד את סכום התביעה על סך 7,128,440 ₪.
נפתלי הגיש בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן; נעתרתי לבקשה למחיקת כותרת מהטעמים שהטעמתי בהחלטה, ואין צורך לשוב ולחזור עליהם.
2.ביום 7.11.10 הגיש נפתלי תביעה שכנגד על סך 3,500,00 ₪ נגד פימה.
לאחר ששמעתי את הראיות בתיק נקבעו מועדים להגשת סיכומים; לציין כי שלב הסיכומים ארך זמן ארוך מאוד לאור בקשות חוזרות ונישנות למתן ארכה.
עובדות
העובדות הרלבנטיות לתביעה ולתביעה שכנגד, זהות בעיקרן ועל כן אתייחס אליהן במאוחד.
3.בזמנים הרלבנטיים לתביעה, החזיקו פימה, באמצעות Hunter Trading Inc. שבמניותיה החזיק לבדו (להלן: 'הנטר'), ונפתלי, באמצעות Lawrence Investments Corp., בה היה בעל המניות היחיד (להלן: 'לורנס') בחלקים שווים בחברת Tumaco Navigation Co. - חברה זרה שהתאגדה בהתאם לדיני רפובליקת איי מרשל (להלן: 'טומקו') והיתה בזמנים הרלבנטיים הבעלים של אנית נוסעים בשם DREAM הרשומה במרשם האניות בבהמאס (להלן: 'האניה').
בעלי הדין, היו הבעלים המשותפים באחזקות שוות, באמצעות החברות הנטר ולורנס, בטומקו שהיתה הבעלים של האניה.
4.טומקו נטלה הלוואה מבנק דיסקונט ומבנק הפועלים (להלן: 'הבנקים') בסך כולל של 9 מליון דולר (4.5 מליון דולר מכל אחד מהבנקים) בהתאם להסכמי הלוואה מחודש נובמבר 2006 (נספח 1 לתצהיר מר עופר שובל).
להבטחת ההלוואות נרשמה על האניה משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הבנקים ונפתלי ערב בערבות אישית להחזר ההלוואות.
5.האניה שימשה להפלגות נופש באגן המזרחי של הים התיכון לרבות לציבור הישראלי.
בתחילה ניהלה את האניה חברת ניהול קפריסאית, Lance (להלן: 'חברת הניהול הקפריסאית') ובשנת 2006 הוחלפה בחברת ניהול אחרתDanielle Ship Management (להלן: 'חברת הניהול דניאל'); ביום 31.12.06 נחתם הסכם ניהול בין טומקו לבין חברת הניהול דניאל שעל פיו התחייבה חברת הניהול דניאל לספק שירותי ניהול לאניה החל מיום 1.1.07 ועד ליום 31.12.08 בהתאם לתנאים שפורטו בהסכם (נ/11).
6.ביום 4.3.07, בעקבות חילוקי דעות בין פימה לנפתלי בקשר לניהול האניה והפעלתה, חתמו השניים על זכרון דברים (להלן: 'זכרון הדברים'- נספח א' לתצהיר פימה בתביעה העיקרית); בזכרון הדברים קבעו כי פימה ירכוש, בין בעצמו "או שיגרום לרכישה ע"י צד ג'" (סעיף 2 לזכרון הדברים) את מניות נפתלי בטומקו (בהן החזיק נפתלי באמצעות חברת לורנס) בתמורה לסך של 5.5 מליון דולר במועדים שפורטו בזכרון הדברים; כן נקבע כי לאחר תשלום התמורה ולאחר שנפתלי ישוחרר מערבותו האישית לבנקים יועברו לפימה כל מניות נפתלי בטומקו כשהן נקיות מכל חוב ו/או שעבוד עד ליום 31.7.07. עוד נקבע, כי הסכם מכר רלבנטי "ייחתם בין הצדדים והחברות הקשורות" תוך 7 ימים ממועד החתימה על זכרון הדברים.
כבר לציין כי בשל חילוקי הדעות בין הצדדים שנמשכו גם לאחר החתימה על זכרון הדברים, (כמתועד בתכתובות) לא נחתם הסכם המכר בין הצדדים.
פימה שילם לנפתלי סך של 2 מליון דולר על חשבון רכישת החלק של נפתלי באניה (סך של 1 מליון דולר נמשך מחשבון האניה).
7.ביום 18.9.2007 בעת שהאניה עגנה בנמל ברודוס, ובשל נסיבות שנויות במחלוקת, שיוזכרו בהמשך, נטתה האניה על צידה הימני והנופשים שהיו עליה פונו מהאניה והוטסו ארצה, בהמשך פונה גם צוות האניה.
8.לאחר האירוע ברודוס, ובהסכמה משותפת של פימה ונפתלי, נמכרה האניה לצד ג', חברה בשם Pearl Owner Ltd. (להלן: "פרל") תמורת סך של 17.5 מליון דולר, כאמור בהסכם המכר מיום 31.10.07 (נספח ה' לתצהיר פימה בתביעה שכנגד); מהתמורה שנתקבלה הוחזרו לבנקים ההלוואות שנטלה טומקו ונפתלי שוחרר מהערבות האישית לבנקים.
9.ביום 17.9.09 הגיש פימה תביעה נגד נפתלי, ובה עתר כי נפתלי ישיב לו את הכספים ששילם בהתאם לזכרון הדברים שכן, עם מכירת האניה לפרל, לא ניתן לקיים את זכרון הדברים, והוא זכאי, לטענתו, להשבת הכספים ששילם לנפתלי.
מאחר שסך של 1 מליון דולר מתוך הסך הכולל של 2 מליון דולר ששילם פימה לנפתלי, שולם "מתוך כספי האניה" הסכים פימה כי "לצרכי זכרון הדברים הוא שילם עד אותו מועד סך כולל של 1,500,000 USD" (סעיף 9 לכתב התביעה) והוא מבקש מנפתלי השבה של סכום זה שבשקלים עמד על 6,087,000 ₪ (השער היציג במועד הגשת התביעה – 4.058 ₪) בתוספת הצמדה וריבית בשיעור של 4% לשנה החל מיום 19.9.07 ובסה"כ - 7,128,440 ₪.