פלדמן ואח' נ' אל - כל סחר אלקטרוני בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הזמינה מהנתבעת – באמצעות האינטרנט – מדפסת לייזר בעלות של 249 ₪. כאשר הגיע נציגה (בן הזוג לשעבר, מר מתי פלדמן) למחסני הנתבעת לצורך איסוף המדפסת (במועד מאוחר למועד המוסכם, כך על פי הנטען), הסתבר שמדובר במדפסת הזרקת דיו ולא במדפסת לייזר. המדפסת לא נלקחה והוגשה על ידי התובעת תביעה כספית לפיצוי התובעת בסך של 6,000 ₪. התובעת טוענת שהתנהלות הנתבעת הינה מכוונת והיא הסבה לה נזקים (התובעת הינה מורה לשפה האנגלית).

בכתב הגנתה טענה הנתבעת שהפרסום לפיו מדובר במדפסת לייזר אכן לא היה נכון, אולם מקורו בטעות בתום לב. הוצע לתובעת כפיצוי קבלה של מדפסת לייזר (שעלותה גבוהה מעלות המדפסת שנרכשה), כאשר הנתבעת היא שתספוג את הפרשי העלות. התובעת סירבה ודרשה פיצוי ע"ס אלפי ₪. מכל מקום, נטען שבסמוך למועד גילוי הטעות זוכה חשבונה של התובעת בעלות הרכישה. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הספק, אשר מצידו טען שמקור הטעות הינו בנתבעת והספק מעולם לא הגדיר את המדפסת המסוימת כמדפסת לייזר.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, נחה דעתי שדין התביעה להידחות.

לא שוכנעתי שהנתבעת פעלה להוליך את התובעת שולל. לא הייתה כוונה להטעותה ולא הייתה כוונה לגרום לתובעת נזקים. הגעתי למסקנה כאמור לאחר שמיעת הצדדים וההתנהלות, לרבות ההתנהלות לאחר מועד הרכישה.

הנתבעת נטלה על עצמה את האחריות לטעות מיד לאחר שהסתבר שהמדפסת שנרכשה אינה מדפסת לייזר. הוצע לתובעת לקבל מדפסת לייזר באותה העלות, כאשר הנתבעת היא שנושאת בהפרשי המחיר; התובעת זוכתה במלוא הסכום ששולם על ידה (אני דוחה מכל וכל את טענת נציג התובעת, מר מתי פלדמן, לפיה "אני לא יודע אם הסכום הוחזר" [עמ' 1, ש' 12]), והפרסום השגוי הוסר, בסמוך למועד בו נתגלתה הטעות.

לא היה לתובעת כל אינטרס כלכלי להטעות את התובעת (או צרכנים פוטנציאליים אחרים), שהרי המחיר בו שווקה המדפסת (שהוגדרה כמדפסת לייזר ובמקומה סופקה מדפסת הזרקת דיו) לא היה מחיר של מדפסת לייזר (מדפסת לייזר יקרה ממדפסת הזרקת דיו) אלא של מדפסת הזרקת דיו.

העובדה שהוסכם שהתובעת תאסוף את המדפסת ממקום הסמוך לאזור מגוריה ולא ממען האיסוף הרגיל (בנצרת עילית), מעידה אף היא על נכונות מצד הנתבעת ליתן שירות ענייני לתובעת ולא להוליך אותה שולל.

לא מצאתי הסבר מניח את הדעת באשר להעמדת התביעה על-סך של 6,000 ₪. מדובר בסכום בלתי סביר. ככל שהמדפסת משרתת את התובעת ונחוצה לה לצורך עיסוקיה, ניתן היה לפעול להקטנת הנזק באמצעות רכישה של מדפסת אחרת (ממילא, כספי הרכישה הנדונה הושבו לתובעת).

אשר למועד האספקה, לא שוכנעתי שחל איחור באספקת הפריט, שהרי מדובר בפריט שהיה על התובעת לאסוף באופן עצמאי. מטבעם של דברים, הסדרת העברת המוצר מהמחסנים בנצרת עילית לאזור המרכז כרוכה בשהות נוספת, ולא הוכח שבמועד בו היה בדעת התובעת לאסוף את הפריט (כאשר מביאים בחשבון מספר ימים נוספים, בשלב העברת הפריט לאזור המרכז) לא היה הפריט זמין.

בסיכומו של דבר, לא כל טעות של משווק מהווה הטעיה של הצרכן; לא הונחה תשתית עובדתית המעידה על הטעיה מצד הנתבעת ובנסיבות כאמור דין התביעה להידחות. בשים לב לאמור, ההודעה לצד ג' – נמחקת. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.