החלטה
בפני בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבה מס' 1, מדינת ישראל המרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו בצפת להימנע מלפרסם מכרז חדש ו/או מלבצע כל פעולה בנוגע לביצוע עבודות איטום שהיו מושא למכרז פומבי מס' 3/2010 אשר פורסם עוד בקיץ 2010.
המכרז 3/2010 שכאמור פורסם ע"י המשיבה 1, הינו לביצוע עבודות תיקוני איטום לגגות אטומים ביריעות ביטומניות במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו בצפת. תוצאות המכרז הודעו למשתתפי המכרז רק כחודשיים לאחר ישיבת ועדת המכרז, ומשהתברר למבקש בבקשה הנדונה כי הצעתו לא זכתה אלא הצעת המשיבה 2, הוא הגיש ביום 1/11/10 עתירה מינהלית (עת"מ 2161-11-10), ובד בבד גם הגיש בקשה למתן צו ביניים. עפ"י העתירה והבקשה האמורים תקף המבקש את החלטת ועדת הערר של המשיבה שהחליטה בקשר להצעה הזוכה באותו מכרז. בין היתר טען כי המשיבה מס' 2 שכאמור הוכרזה כזוכה במכרז, למעשה לא מילאה אחרי תנאי מתנאי הסף של המכרז שעניינו רישום אצל רשם הקבלנים בהיקף הכספי המתאים.
ביום 2/11/10, החלטתי ליתן צו ארעי בבקשה, למתן צו ביניים ואסרתי על המשיבה 1 להתקשר בחוזה או בדרך אחרת כלשהי, עם המשיבה מס' 2, לביצוע העבודות שעל פי המכרז הנ"ל.
בטרם מועד הדיון בבקשה לצו ביניים, שנקבע ליום 9/11/10, הודיעה נציגת פרקליטות מחוז הצפון בשם המשיבה 1 כי ועדת המכרזים החליטה לבטל את המכרז לאחר שנוכחה לדעת כי אכן המשיבה2, מי שהוכרזה כזוכה, אינה ממלא אחרי תנאי הסף האמור מתנאי המכרז.
באשר לביטול המכרז, ב"כ המשיבה 1 נימקה זאת בכך שהצעתו של המבקש הייתה גבוהה משמעותית מהאומדן שעל בסיסו פורסם המכרז, והצביעה על כך שעל פי תנאי המכרז רשאית הייתה הועדה לבטל את המכרז.
בעקבות החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 לבטל את המכרז, שב המבקש ופנה לביהמ"ש הן בעתירה והן בבקשה למתן צו ביניים, כאשר לטענתו המטרה העומדת מאחורי ביטול המכרז הינה מטרה בלתי כשרה ונובעת מהרצון של ועדת המכרזים למסור את העבודות למשיבה 1 בכל מחיר.
הבקשה לצו ביניים הובאה בפני ביום 25/11/10, ולאחר שעיינתי בה, קבעתי כי יש מקום לברר את הבקשה וקבעתי את הדיון להיום, 8/12/10, תתוך שאני מורה למשיבים להגיש תגובות לבקשה לא יאוחר מיום 6/12/10.
ביום הדיון התייצב היועץ המשפטי של ועדת המכרזים, עו"ד לנגנס, והודיע כי אין לו סמכות לייצג את המשיבה 1 מפני שעל פי החוק מי שמוסמך לייצג את המשיבה 1 היא פרקליטות המחוז, וכתוצאה מהשביתה אין התייצבות לדיון מטעם המשיבה 1 וגם לא הוגשה תגובה.
כמו כן התייצב לדיון מנהל המשיבה 2.
משלא הוגשו תגובות בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 25/11/10, לא היה למעשה מקום לאפשר טיעונים מטעם המשיבים, יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, שמעתי את טיעוניו של עו"ד לנגנס וגם של מנהל המשיבה 2 מר טל.
שתי טענות עיקריות בפיו של היועץ המשפטי של ועדת המכרזים, האחת הדחיפות בעבודות שהמשיבה 1 מבקשת לבצע, והשניה, טענתו כי המטרה מאחורי העתירה אינה אלא מטרה כספית, כך שככל שהמבקש יוכיח את טענותיו בעתירה, ויוכיח כי היה על ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1 להכריז עליו כזוכה, לכמת את הנזק שנגרם לו ולבוא על סיפוקו בתשלום פיצוי כספי.
באשר לדחיפות של העבודות, הסביר עו"ד לנגנס כי המשיבה 1 החליטה כי בשלב זה יוצעו רק עבודות חיוניות כדי למנוע נזק אפשרי מחדירת מי גשמים, כך שבמקום הסרת היריעות הקיימות יבוצעו במקומות מסוימים איטום מעל היריעות הקיימות, את העבודות האלה ועדת המכרזים מבקשת לבצע ע"י הזמנת הצעות מקבלנים הרשומים במאגר הקבלנים ולא בדרך של פרסום מכרז פומבי.
הן ב"כ ועדת המכרז של המשיבה 1 והן מנהל המשיבה 2 חלקו על טענות המבקש לעניין הקנוניה בין ועדת המכרזים לבין המשיבה 1, שהמבקש טען לה, ועו"ד לנגנס חזר על הטענה לעניין סטיית סכום ההצעה של המבקש על האומדן.
שקלתי את טענותיהם של שני הצדדים, ובאתי לדעה כי באיזון הנכון בין כלל השיקולים, השיקול של הצורך בתקינות המכרז הפומבי גובר גם על הטענות של אפשרות לגרימת נזק כתוצאה מהגשמים.
כאמור, ועדת המכרזים החליטה לבטל את המכרז הפומבי הראשון שפירסמה לביצוע העבודות, בעקבות העתירה שהוגשה ע"י המבקש ולאחר שפרקליטות המחוז הודיעה לה כי נפל פגם בהחלטתה באשר לזכייתה של המשיבה 1 במכרז. אמנם הצעתו של המבקש עלתה על האומדן של המכרז, יחד עם זאת, מצאתי טעם בטענת המבקש לעניין חוסר תום לב של ועדת המכרזים בביטול המכרז, בכך שאף שתנאי המכרז אפשרו לה לנהל עם בעלי ההצעות הממלאות אחרי תנאי המכרז ולהגיע עימם להסכמה בעניין העלות היא לא מצאה לנכון לעשות ניסיון כזה עם המבקש ולנהל איתה מו"מ בעניין העלות שייתכן ואילו כך נהגה יכלה להגיע להסכמה של עלות העומדת בגבולות האומדן.
אמנם בסופו של דבר גם אם צודק המבקש בטענותיו, הרי שהוא יכול לבוא על סיפוקו בפיצוי כספי מתאים. יחד עם זאת, כאשר מדובר במשפט ציבורי בכלל ובדיני מכרז בפרט, יש גם חשיבות לאינטרס הציבורי הכולל לפיו דיני המכרזים יתנהלו באופן שוויוני, בהגינות, ותוך שמירה על הוראות הדין.
לא נראה לי כי יהיה זה תקין לאפשר חלוקת העבודות, כך שחלק מהן יבוצע ע"י הזמנת הצעות מקבלנים הרשומים במאגר הקבלנים הממשלתי וחלק יבוצע בבוא העת במכרז פומבי. מלכתחילה המשיבה 1 שהיתה רשאית לנהוג בדרך זו לא עשתה כן ובחרה לפרסם מכרז פומבי, כעת, משבוטל המכרז האמור, חובתה ככל שלא תהיה החלטה שיפוטית אחרת לנהוג באותה דרך.
לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומוציא בזאת צו ביניים לפיו, נאסר על המשיבה 1 מלפרסם מכרז חדש או לבצע כל פעולה בנוגע לביצוע עבודות איטום מכל סוג שהוא במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו בצפת, וזאת עד להכרעה בעתירה המינהלית שהוגשה ע"י המבקש.
על המבקש לחתום על התחייבות עצמית ע"ס 100,000 ₪ ובנוסף להמציא ערבות בנקאית או להפקיד במזומנים סכום של 30,000 ₪ וזאת להבטחת כל נזק העלול להיגרם למי מהמשיבים כתוצאה מצו הביניים, ככל שבסופו של דבר עתירתו של המבקש לא תצדק.