פלונית נ' מון אסטרל מרינה אילת

תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לתובעת בעת ששהתה במלונה של הנתבעת 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובעת ביום 29.4.2012 בעת ששהתה בחדרה במלון נכנסה אל קערת הרחצה. בעת יציאתה ביקשה לרדת ואולם נוכח הגובה של האמבטיה אשר צידה האחד גבוה מצידו השני ובשל היעדר מעקב אחיזה, וככל הנראה בשל שימוש בחומר ניקוי שגרם לאמבטיה להיות חלקלקה, איבדה את שיווי משקלה ונפלה לאחור.

התובעת הובהלה לבית החולים וטוענת כי לאחר מכן היתה בטיפול רפואי ארוך, ונגרמו לה הוצאות ונזקים כספיים..

התובעת מייחסת לנתבעות אחריות לאירוע בשל אי בניית מעקה, שימוש לא נכון בחומרי ניקוי, אי הצבת שלט אזהרה והצבת קערת רחצה שבה הפרשי הגבהים מטעים.

בעדותה בבית המשפט תיארה התובעת את האירוע כך:

"הגעתי לחדר. באתי להתקלח. נכנסתי לאמבטיה והתרחצתי. באתי לצאת והתחלקתי. סיימתי להתקלח, עוד לא התנגבתי, הוצאתי רגל אחת, ולא הצלחתי להניח אותה על הרצפה כי האמבטיה הייתה יותר מידי גבוה. את הראשונה הוצאתי אבל לא העמדתי לגמרי. באתי להוציא את השנייה והתחלקתי. היה שם כיור ואחזתי בו. התחלקתי ישר ככה והראש שלי על האמבטיה. ולא יכלתי חצי שנה להזיז את הצוואר. שמתי את הרגל ואת השנייה והתחלקתי. האמבטיה הייתה מאוד גבוה ולא היה לי במה לתפוס."

הוצגו בפני תמונות החדר בה שכנה התובעת.

מעיון בתמונות נראה על פניו כי מדובר באמבטיה סטנדרטית וכי קיימת ידית אחיזה בקיר אילו צמודה האמבטיה.

כידוע הכלל הוא כי על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, לרבות העובדה כי הנתבעת חרגה מסטנדרט התנהגות מקובל, או כי נפל בחדר האמבטיה פגם הסוטה מן המותר והסביר.

בענייננו, לא הוכחה כל עובדה כזו. לא הוכח כי אין לאמבטיה היתר כדין, או כי מתקני החדר סוטים מהמותר על פי דין, או שימוש כלשהו בחומרים מיוחדים אשר גרמו לחלקלקות יתר.

מעדות התובעת נראה על פניו כי הנפילה אירעה עקב חוסר תשומת לב שלה, ומכל מקום – התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את רשלנותה של הנתבעת.

אשר על כן התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ולפנים שורת הדין - אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' אייר תשע"ז, 06 מאי 2017, בהעדר הצדדים.