פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) להורות על ביטול החלטה במסגרתה ניתן לחייב הפטר מחובו למל"ל.

רקע

1. ביום 2.5.2019 ניתן צו לכינוס נכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך של 250 ₪.

    

2. ביום 5.4.2021 התקיים בפנַי דיון. הנושים זומנו לדיון אך פרט לגרושה לא התייצבו ולא הביעו עניין בגורל ההליך.

    

3. החייב יליד 1982, גרוש ולו שני 2 ילדים קטינים המצויים במשמורת האם (להלן: הגרושה). בשל מצבו הנפשי של החייב נקבעה לו דרגת אי כושר צמיתה בשיעור של 100% והוא זכאי כיום לקצבת נכות מהמל"ל.

    

4. לחייב היו חובות מזונות לגרושה וכן למל"ל, אשר שילם לידי הגרושה קצבת מזונות מקום בו לא עשה כן החייב. במסגרת הדיון הושגה הסכמה בין החייב לגרושה בעניין חוב המזונות שלה. בנוסף, עלתה בקשת החייב לפטור אותו מחוב המזונות למל"ל.

    

5. בתום הדיון ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין הוריתי לחייב להמציא את פרוטוקול הדיון (הכולל את פסק הדין) למל"ל עד ליום 14.4.2021 ולהגיש את אישור המסירה וכן הורתי למל"ל להגיב לבקשה לפטור אותו מחוב המזונות עד ליום 3.5.2021. בכפוף לכך ובכפוף למימוש נכסים פנסיונים בלתי מוגנים, ניתן לחייב הפטר מכל חובותיו לפי הוראות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

    

6. בחלוף המועד לא הגיש המל"ל את עמדתו, ולאחר שנוכחתי כי החייב מילא אחר הוראות פסק הדין ואף ניתנה למל"ל ארכת חסד להשיב תשובתו (שלא נוצלה על ידו), נתנה על ידי ביום 22.6.2021 החלטה מנומקת בה ראיתי לקבל בקשת החייב ופטרתי אותו מחוב המזונות למל"ל (להלן: ההחלטה). משמעות ההחלטה היא כי ניתן לחייב הפטר סופי.

    

   ביום 4.7.2021 חתמתי על צו ההפטר הסופי.

    

   הבקשה לביטול ההחלטה

7. ביום 5.9.2021 עתר המל"ל לבטל את ההחלטה, בטענה שההמצאה נעשתה שלא בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ופסק הדין לא הומצא לכתובת המשרד הראשי אלא לסניף המטפל רק ביום 20.8.2021 ולידי בא כוח המל"ל רק ביום 5.9.2021.

    

8. המל"ל העלה טענות לכך שאין להפטיר את החייב מחוב המזונות: מדובר בחוב המעוגן בפס"ד בהסכמת הצדדים; נסיבות החייב, גילו הצעיר וילדיו הצעירים, אינם תואמים לטעמו את ההפטרים שניתנו בפסיקה; מתוך התחשבות בחייב מבוקש קיזוז מינורי בשיעור של 10-20% מקצבת הנכות (בסך 3,300 ₪) שמקבל החייב; החוב אינו חוב ישן ואינו צובר ריביות ובחלקו נוצר החוב בתוך הליך פשיטת הרגל.

    

   עוד נטען שמדובר בחוב מזונות שהינו בעל דרגה משפטית ומוסרית עליונה ובהפרת החלטות שיפוטיות בעניין המזונות. ישנה חשיבות רבה בשמירת הקופה הציבורית שעיני רבים נשואות אליה והיא משמשת עוגן חברתי.

    

9. לאחר שהעמדתי את המל"ל על כך שלפני מסמך ממנו עולה כי כבר ביום 21.4.2021 נמסר פרוטוקול הדיון לב"כ המל"ל, השיב המל"ל כי יתכן שתקלה משרדית במל"ל הביאה לכך שפרוטוקול הדיון לא הגיע לידי בא כוחו.

    

10. הנאמן סבור כי יש לקבל את בקשת המל"ל, שכן המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים החריגים והמיוחדים בהם ניתן הפטר מחוב מזונות. הקופה הציבורית נשאה במזונות ילדיו הקטינים של החייב עוד בטרם הוכרה נכותו והדבר שמעמיד בספק את תום ליבו, בפרט לאור העובדה שהושגו הסכמות בין החייב לגרושה כאשר סכום החוב היה אף גבוה מהחוב למל"ל.

     

11. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת המל"ל והנאמן. נסיבות החייב והחוב, ההסדר אליו הגיע החייב עם הגרושה והתפיסה כי שימוש בחריגים להפטר מחוב מזונות צריך להיעשות במשורה, מטים לטעמו את הכף לקבלת הבקשה.

     

12.  החייב התנגד לבקשה וטען כי בעוד שהוא פעל בהתאם לפסק הדין המל"ל לא הוכיח כי אכן אירעה תקלה בגינה לא פעל לפי פסק הדין. על אף שיכול היה להינתן הפטר בלא נימוק, בית המשפט הכריע בעניין ההפטר לפי שיקול דעתו ובהחלטה ואין זו הדרך לשנוי ההחלטה.

     

    בשל מצבו הקשה של החייב הסכימו הכנ"ר והנאמן להפטר. החוב אמנם נוצר בטרם הוכרה נכות החייב, אך איסוף המסמכים לצורך ההכרה בנכות וההליך עצמו אורכים זמן רב. מאז זכאי החייב לקצבה ורכיב התלויים בקצבה מועבר לגרושה) עומד החייב בתשלום המזונות. גביית החוב עלולה לפגוע בזכות החייב לקיום בכבוד באופן שאינו תואם את תכליתו של ההליך בשיקום החייב כדי שזה לא יעמוד בפני עול חובות בלתי אפשרי.

     

    דיון והכרעה

13. לאחר שעיינתי בבקשה, בעמדות הנאמן, כונס הנכסים הרשמי ובתשובת החייב לא מצאתי מקום לקבל את בקשת המל"ל.

     

14. למרות שהבקשה לא הוכתרה בכותרת המתאימה, משמעותה בפועל היא בקשה לפתיחת החלטה שניתנה כדין (משאין עוד מחלוקת כי ההחלטה לתגובת המל"ל הומצאה לו כדין ועל כן לא נפגעו במקרה זה כללי הצדק הטבעי).

     

15. עיון מחדש בהחלטות שנתנו כדין שמור למקרים חריגים וקיצוניים, גם אם קיימת סמכות לכך כמו סמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל לשנות צווים שניתנו על-ידו ומעוגנת בסעיף 181 לפקודה, לפיו "בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו".

     

16. אכן, המחוקק הכיר בדינמיות של הליך פשיטת רגל. יחד עם זאת, בקשה לעיון מחדש תתקבל רק אם לאחר מתן הצו חל שינוי נסיבות מהותי, התרחש דבר מה או שנתגלתה עובדה חדשה [ראו ע"א 3907/14 ‏בנאי נ' עו"ד ארז (10.8.2016), ע"א 8488/18 זמירה משקל נ' עו"ד רונן בצלאל, נאמן (17.06.2019) פיסקה 6 לפסק הדין (להלן: עניין משקל); רע"א 7794/18 שטראוס גרופ בע"מ נ' גאבר מועתז (21.01.2019)].

     

17. כך דרך כלל וכך בוודאי ביחס להחלטה בדבר מתן הפטר חלוט לחייב:

     

    "מטבע הדברים, השימוש בסמכות לעיון מחדש מתאים יותר להחלטות 'מתמשכות' שמושפעות מנסיבות משתנות, ועיון מחדש בהחלטות 'מכריעות' טעון הצדקה מספקת שגוברת על השיקול של סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים. לאור הבחנה זו, ומכיוון שמשקלה של ההסתמכות הולך גובר ככל שההליך מתקדם, ברי כי עיון מחדש בהפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שעליו להיעשות בצמצום ובזהירות רבה, וגם עיון מחדש בהפטר מותנה אינו ראוי להיעשות כדבר שבשגרה, בפרט כשהשינוי מקשה על מצבו של פושט הרגל." (עניין משקל, פסקה 9 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית)

     

     

18. המקרה שלפני אינו מצדיק פתיחת ההליך, אף לא בקירוב. לא זו בלבד שהמל"ל ויתר על זכותו לטעון בנושא הפטרת חוב המזונות, כאשר לא השיב על בקשת החייב אף שהומצאה לו כדין החלטת בית המשפט, ולא זו בלבד שההחלטה להפטיר את החייב גם מחוב המזונות למל"ל היא החלטה מנומקת, אף לא מצאתי בבקשת המל"ל ובעמדת הנאמן וכנ"ר כל התייחסות לאינטרס ההסתמכות החזק של החייב לאחר שזכה בהפטר חלוט.

     

    אינטרס ההסתמכות של החייב מכריע במקרה זה את הכף נגד קבלת בקשת המל"ל.

     

19. אעיר כי גם לאחר עיון בעמדת המל"ל לא מצאתי כי הוצגו עובדה חדשה או נסיבות חדשות שיכולות היו להטות את הכף ולהביא לשינוי ההחלטה. אם סבור היה המל"ל כי נפלה טעות בהחלטתי – התרופה לכך מצויה הייתה בהגשת ערעור לבית המשפט העליון, לא בהגשת בקשה לעיין מחדש בהחלטה שנתנה כדין.

     

20. נוכח האמור הבקשה נדחית.

     

21. אין צו להוצאות.

     

    ניתנה היום, י"ט כסלו תשפ"ב, 23 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.