פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 27/10/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועוה"ד ליאור מזור מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. בהחלטה מאוחרת יותר שניתנה ביום 1/12/21 מונתה עוה"ד ליעד יוסף כנאמנת.

כנגד היחיד הוגשו 10 תביעות חוב בסך כולל של 955,900.46 ₪, מתוכם 5670.10 ₪ בדין קדימה. לאחר בדיקת הנאמנת, אושרו 10 תביעות חוב בסך כולל של 701,285 ₪, כולם בדין רגיל.

ביום 30/12/21 הגיש הממונה את הצעתו לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: " החוק ") לביטול הצו לפתיחת הליכים בשל מחדלים שצבר היחיד בהליך הכוללים פיגורים בצו התשלומים, אי המצאת אישורי מסירה של הצו לפתיחת הליכים לנושים ואי המצאת מסמכים הקשורים להסתבכותו הכלכלית. הממונה הפנה לכך כי מדובר בהליך חדלות פירעון שני של היחיד. הליך פשיטת הרגל הקודם בוטל בשנת 2019 בשל מחדלים בהמצאת מסמכים.

היחיד הגיש תגובה להצעת הממונה בה ביקש לדחות אותה ולקבוע צו שיקום כלכלי במסגרתו ישלם סך כולל של 79,200 ₪ ב- 36 תשלומים בשיעור 2200 ₪ כ"א. היחיד טען כי פעל כפי הנדרש בהליך ושיתף פעולה עם הנאמנת.

ביום 9/1/22 התקיים דיון בצו שיקום כלכלי בסופו נקבע כי היחיד לא צבר פיגורים בצו התשלומים והגיש דוחות על הכנסות והוצאות ואולם לא ביצע זאת דרך מערכת הממונה. בית המשפט קבע עוד כי על היחיד להמציא מסמכים בעניין מכירות נכס המקרקעין ושני העסקים, למסור הבהרה לגבי החוב לאדם בשם "רומן" וכן את אישורי המסירה של הצו לפתיחת הליכים לשלושה נושים. לאחר שיפעל כאמור, נקבע כי על הממונה להגיש עדכון להצעתו.

ביום 11/1/22 הודיע היחיד כי המציא את כל המסמכים וכן תצהיר ובו פרטים לגבי מכירת דירת המגורים, מכירת עסקיו, גורל התמורה וכן אופן תשלום החוב לאדם בשם "רומן " לו היה חייב 100,000 ₪ שנפרע באמצעות מכירת הדירה שהייתה בבעלותו.

ביום 26/1/22 הגישה הנאמנת את תגובתה בה טענה כי מהדוחות על הכנסות והוצאות שהוגשו עולה קיומו של אורח חיים פזרני, קיים חוסר בהירות לגבי מקום מגוריו ושימוש בכרטיס אשראי. בנוגע למכירת הדירה והטענה לחוב בסך של 100,000 ₪ לאדם בשם "רומן" שנפרע בדרך של הפחתה מסכום מכירת הדירה, הדבר לא בא לידי ביטוי בהסכם שצורף וכן לא צורף אישור יתרת הלוואת משכנתא נכון ליום המכירה. הנאמנת טענה עוד כי היחיד לא הציג אסמכתאות על מכירת העסקים שהיו בבעלותו וגורל הכספים שהתקבלו ממכירתם, לרבות אסמכתאות לכך שסילק חובות מהתמורה שהתקבלה ממכירתם. בנוגע לאישורי המסירה של הצו לפתיחת לנושים, צורפו אישורי מסירה ללא תצהיר מבצע המסירה. הנאמנת טענה כי היחיד לא פעל להמצאת המסמכים שנדרשו ממנו ואלו נדרשים על מנת לקבל תמונה לגבי מכירת נכסיו, גורל התמורה שהתקבלה ואופן התנהלותו.

ביום 3/3/22 הגיש הממונה דו"ח משלים בו ציין כי היחיד המציא את מרבית המסמכים ועדיין חסרים מסמכים בנוגע להלוואה והפירעון שלה לאדם בשם "רומן" מתוך עסקת מכר הדירה. הצעת הממונה הינה קביעת חובת תשלומים לתקופה של 56 חודשים. ב- 12 החודשים הראשונים ישולם הסך של 2300 ₪ בחודש ובתקופה של 44 חודשים נוספים צו התשלומים יעמוד על 2600 ₪. נטען כי צו התשלומים נקבע באופן מדורג ונלקח בחשבון כי הבת הבגירה אמורה להשתחרר מצה"ל בשנה זו. לגבי אורך תקופת התשלומים נטען בהצעה כי יש מקום להאריך את התקופה מאחר והיחיד צבר מחדלים בהליך, לא שיתף הפעולה ומדובר בהליך חדלות פירעון שני שמתנהל בעניינו.

ביום 6/3/22 התקיים דיון אליו התייצבו ב"כ הממונה, הנאמנת, היחיד בליווי בא כוחו. בדיון טען ב"כ היחיד כי הוא מסכים לקביעת חובת תשלומים בשיעור של 2300 ₪ בחודש ואולם הגדלתו בהמשך ההליך עד לסך של 2600 ₪ "קצת מופרז". היחיד הסביר כי הבת שלו אמורה להתגייס רק ביום 20/3/22 וצפויה לשרת שנתיים בצה"ל, כך שהנטען בעניין זה על ידי הממונה אינו מדויק. לגבי אורך תקופת התשלומים, היחיד התנגד להצעת הממונה וטען כי פעל להמצאת המסמכים שהיו בחזקתו וחלק מהמסמכים שנדרשו לא היו בידיו מלכתחילה והודיע על כך עוד בתחילת ההליך. לגבי החוב לאותו "רומן" נטען על ידו שמסר את כל האמת בקשר אליו, המדובר בהלוואה שעמדו מאחוריה גורמים עבריינים שהפעילו לחצים עליו ועל משפחתו להשיב את ההלוואה.

בתגובה לדברים אלו של היחיד בקשר לחוב לאותו "רומן" והפירעון מתוך התמורה שהתקבל ממכירת הדירה, טענה ב"כ הממונה כי לא ניתן לנקוט בהליך אופרטיבי בקשר להחזר ההלוואה בסך של 100,000 ₪ מאחר ומעסקת המקרקעין המדווחת לא עולה כי התמורה הכוללת שהתקבלה בגין הדירה כוללת את הסך של 100,000 ₪, החזר החוב לאותו נושה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את התנהלותו זו של היחיד ולהאריך את תקופת התשלומים בהתאם.

בהחלטה שניתנה ביום 17/3/22 ביקש בית המשפט מהיחיד להבהיר את טענתו כי הסך של 2600 ₪ בחודש חורג מאמות המידה לחישוב התשלום החודשי. היחיד הגיש תגובה ביום 21/3/22 בה פירט את הכנסות התא המשפחתי, הכוללות שכר של אשתו בעבודה נוספת שאין מקום לשיטתו לזקוף לחובתה, הוצאותיו וכן העובדה כי הבת הבגירה התגייסה בחודש 3/22 וצפויה לסיים את השירות בצה"ל בעוד כשנתיים. היחיד ביקש להעמיד את חובת התשלומים על הסך של 2300 ₪ בחודש לתקופה של 42 חודשים, בין השאר, כי הוא מצוי בהליך כבר 17 חודשים והתקיימו עד כה שני דיונים.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, הדו"ח המשלים ותגובות הנאמנת והיחיד, אני רואה לקבוע את שיעור ותקופת חובת התשלומים בצו השיקום הכלכלי לפי סעיפים 162 ו- 163 לחוק, כפי שיפורט להלן.

שיעור התשלומים: הסכום לתשלום לקופת הנשייה מבוסס על הפער בין בסיס כושר השתכרותו של היחיד ובין דמי המחייה הבסיסיים. במקרה של היחיד יש מקום לקבוע חובת תשלומים בסך של 2400 ₪ בחודש, סכום התואם את התחשיב שערך ב"כ היחיד בתגובתו האחרונה, לתקופה ראשונה של 24 חודשים. בתום תקופה זו צפויה הבת הבגירה לסיים את שירות החובה בצה"ל, היא לא תהיה סמוכה על שולחנו, אז יקטנו דמי המחיה והפער עם כושר ההשתכרות יוביל להגדלת צו התשלומים. לאחר שלקחתי בחשבון את סך ההכנסות החודשיות של היחיד ואשתו ( 25,400 ₪ ), הפחתתי את דמי המחייה הבסיסיים לפי אמות המידה שפורסמו עם ידי הממונה ( 6392 ₪- זוג + ילד ) והוספתי את כל ההוצאות המיוחדות שפורטו בתגובת היחיד ( 2900 ₪ בגין הוצאות חינוך, נסיעות ורפואיות ), עומדת ההכנסה הפנויה על הסך של 16,108 ₪. עם הפחתת מחצית מהסכום ולאור אחוז משכורתו של היחיד מכלל ההכנסות (33%), התוצאה היא כי צו התשלומים יעמוד על 2650 ₪ בחודש. משכך, בתקופה שלאחר 24 חודשים הראשונים יעמוד צו התשלומים על הסך של 2650 ₪ בחודש.

כעת נותר להכריע בדבר אורך תקופת התשלומים ממועד צו השיקום הכלכלי.

אורך תקופת התשלומים: המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה לגבי אורך תקופת התשלומים. היחיד מבקש להעמידה על 42 חודשים והממונה על 56 חודשים. החוק מונה בסעיף 163 את רשימת המקרים בהם בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים מעבר לתקופה של 36 חודשים, שהינה ברירת המחדל שנקבעה בסעיף 163 (א) לחוק. המחוקק כיוון את הארכת תקופת התשלומים למקרה של פגם כלשהו שנפל בהתנהלות היחיד או בתום הלב שלו במהלך ההליך או בעת יצירת החובות ( ראו: עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקם כלכלי של יחידים, כרך א' בעמוד 585 ). המחוקק לא קבע חובה בהארכת התקופה במקרים המנויים בסעיף 163(א) לחוק והדבר נתון לשיקול דעתו האם לעשות כן ( סעיף 163(ג) לחוק ).

להלן הנסיבות שעומדות לבחינה בעניינו של היחיד בדבר אפשרות הארכה של תקופת התשלומים :

העדר שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה ( סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק ) – כפי שפורט קודם בפסק הדין, הממונה טען כי היחיד לא פעל להמצאת המסמכים שנדרשו בהחלטה מיום 9/1/22 בקשר למכירת המקרקעין שבבעלותו, לא הציג את הסכם המכר, לא פירט בתצהיר את סוגיית החוב לנושה "רומן" ולא הציג אסמכתאות על תשלום החוב. בדיון שהתקיים ביום 6/3/22 טען ב"כ היחיד כי אין בידיו מסמכים לגבי ההלוואה שנטל מאותו אדם. לגבי מכירת העסקים שלו בשנת 2016, טען היחיד בסעיף 10 לתגובה מיום 3/2/22 כי אין בידיו את המסמכים שנדרשו בעניין זה. כאן המקום לציין כי מכירת שני העסקים בשנת 2016 תמורת הסך כולל של כ- 210,000 ₪, כפי העולה מפרק ג' לדו"ח ממצאי הבדיקה, בוצעה עת היה היחיד שרוי בחובות. הצגת אסמכתאות מלאות לגבי העסקאות של מכירת העסקים הכוללים את סכום המכירה, אסמכתאות על התשלומים וגורל כספי התמורה נדרשים על מנת לקבל תמונה מלאה לגבי התנהלותו ותום ליבו בעת יצירת חובותיו, בזמן קריסתו הכלכלית והתנהלות מול נושיו בסמוך לכך. גרסת היחיד כי עשה שימוש בכספים לתשלום חובות בלא אסמכתאות ופירוט אינה מספקת כלל וכך אף הטענה שאין ביכולתו להמציא מסמכים להוכחת טענותיו שכן לטעמי במאמץ סביר ניתן בהחלט להוכיח את המכירה וגורל חלק מהתמורה שהתקבלה עבור מכירתם. בעניין זה אוסיף כי היחיד לא פירט אילו מאמצים עשה כדי לשחזר את ההסכמים של מכירת העסקים והתשלומים שביצע לנושים מספר שנים בודדות טרם הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. אף בנוגע להבהרות והמסמכים שנדרש ליתן בנוגע למכירת דירת המגורים בשנת 2015 והחזר ההלוואה לנושה בשם "רומן", היחיד אומנם מסר העתק מהסכם מכר לבני הזוג סימנובסקי, שהקשר שלהם לאותו נושה לא הוכח, ואולם לא הוכחה קיומה של אותה הלוואה שניטלה והושבה לאותו נושה, תוך שהוא מצהיר על מכירת דירה במחיר הנמוך משווי השוק שלה בשל החזר ההלוואה לנושה, שאינו צד רשום בעסקה. בהתנהלותו זו פגע היחיד באפשרות קבלת תמונה מלאה לגבי נכסיו, גורלם והגעה למסקנה ונקיטת הליך בדבר ביטול פעולה/ות להברחת נכסים. התנהלותו זו מובילה להארכת תקופת התשלומים ובאופן משמעותי. אוסיף כי במקרים מסוימים יהיה מקום לקבוע כי התנהלות מסוג זה תוביל לביטולו של ההליך לפי סעיף 183 לחוק ככל שנגרמה פגיעה של ממש בהליכי חדלות הפירעון ואולם הדבר לא נטען במקרה זה על ידי הממונה ואינני סבור כי ניתן להגיע למסקנה זו בנתונים שהובאו לפניי.

ניתן ליחיד צו אחר לפתיחת הליכים בשבע השנים שקדמו להליך ( סע' 163(ג)(4) לחוק ) - כנגד היחיד ניתן ביום 4/5/17 צו כינוס נכסים לבקשתו בתיק פש"ר 55993-03-17 בבית משפט המחוזי בנצרת. הצו בוטל ביום 21/10/19, לטענת הנאמנת בשל מחדלים בשיתוף פעולה עם בעל התפקיד. היחיד פנה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בחודש 9/20 בתיק חדל"פ זה. לאור נסיבות ביטול ההליך הקודם בשל מחדלים שלמעשה הובילו לפתיחת הליך נוסף זה ואי המצאת מסמכים שנדרשו בהליך הקודם גם בהליך זה, יש מקום להורות על הארכת תקופת התשלומים.

לאחר שהגעתי למסקנה כי יש מקום להאריך את תקופת התשלומים, עומדת לבחינה סוגיית משך התקופה. יש לדון ולהכריע בשתי נקודות בעניין זה.

הראשונה, טענת היחיד כי הוא מצוי 17 חודשים בתקופת הביניים והתקיימו שני דיונים עד כה אינה מובילה לקיצור או הקלה שיש ליתן ליחיד במשך תקופת התשלומים. תקופת התשלומים לפי סעיף 163 לחוק נקבעת ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ואילך. המחוקק לא מצא לקבוע אפשרות לקצר אותה בשל התקופה בה היה מצוי בתקופת הביניים, מה עוד שהתארכותה בשל בירורים שנערכו ליחיד, חלקם בשל אי המצאת מסמכים והבהרות, לא יכולה לעמוד לזכותו. יש לזכור עוד כי התנאים לקביעת תשלומים בתקופת הביניים אחרים מאלו במסגרת צו השיקום הכלכלי. כך, קבלת טענת היחיד עלולה להוביל למצב בלתי רצוי בו תקופת הביניים תוארך באופן מכוון על ידי יחידים כדי לקצר את תקופת התשלומים בצו השיקום הכלכלי, תוך פגיעה בנושים ובסכום שיצטבר בקופה בסופו של ההליך. משכך אני דוחה טענה זו של היחיד.

השנייה, קיומו של נוהל הממונה לגיבוש הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד ידוע ומפורסם ואולם המדובר בנוהל המסדיר והמסביר את שיקול הדעת שמפעיל הממונה בגיבוש המלצותיו לבית המשפט, במסגרת הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק. הממונה לא מסר הסבר לגבי אופן קביעת אורך תקופת התשלומים שהתבקשה על ידו והסתפק בטענה כי יש הצדקה להאריך אותה מעבר ל- 36 חודשים בשל חוסר שיתוף פעולה וקיומו של הליך חדל"פ קודם.

השאלה העומדת לבחינה הינה כיצד ניתן לתרגם את מחדלי היחיד והתנהלותו לכדי חובת תשלומים מאורכת והשיקולים לכך. במילים אחרות, כיצד יש להביא לכדי ביטוי פגמים בהתנהלות היחיד בתקופת התשלומים ובאיזו דרך ניתן לכמת כל פגם לתקופה מוגדרת של חודשים ?.

לטעמי על בית המשפט לקבוע מדרג של מחדלים או פגמים בהתנהלות יחיד בהליך או בעת יצירת החובות כדי להוביל לוודאות בסוגיה זו. במקרה של פגיעה מהותית בניהול ההליך או בדרך התנהלות היחיד הדבר יוביל לתוצאה הקיצונית של ביטול הצו לפתיחת ההליכים לפי סעיף 183 (א) לחוק. אולם, במידה שהתנהלות היחיד והפגמים בהתנהלותו גרמו לפגיעה בהליך אך אין מדובר בהתנהלות שיש בה כדי זלזול וחוסר הבעה של רצון כן להשתקם, יש מקום להאריך את תקופת התשלומים מעבר לתקופת ברירת המחדל של 36 חודשים. הארכת התקופה יכולה לנוע מחודשיים נוספים בגין פגם ברף הנמוך ביותר בהתנהלות היחיד (כגון: פיגורים בצו התשלומים, הגשת דוחות באיחור או באופן לקוי, ללא הסתרת נתונים מהותיים) ועד קיומו של פגם ברף הגבוה (כגון: פגם משמעותי ביצירת החובות) שעלול להוביל להארכת התקופה באופן משמעותי לפרק זמן נוסף של כ- 60 חודשים. הארכת תקופת התשלומים בגבולות אלו, תוביל לטעמי ליישום שווי המשקל שכיוון אליו המחוקק בין זכויות הנושים להיפרע את חובם וחובת היחיד לפעול לצורך כך, לבין הרצון להביא לשיקום כלכלי של היחיד ולשלבו מחדש בחיי הכלכלה. (ראו דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו- 2016, ה"ח הממשלה 1027 בעמודים 686, 695). בנוסף לבחינה זו, על בית המשפט להכריע האם המשך ההליך יכול להביא בסופו לשיקומו של היחיד.

ממבחן זה יש להחריג את המקרים בסעיפים 163(ד) ו- 163(ה) לחוק, לגביהם שיקול הדעת של בית המשפט אחר ורחב יותר. סעיף 163(ד) לחוק מתייחס לקביעת תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן בנסיבות קיצוניות וסעיף 163(ה) לחוק הינו סעיף "סל" מיוחד המאפשר לבית המשפט הארכת תקופת התשלומים כשקביעת תקופת התשלומים של 36 חודשים אינה צודקת או מקיימת את האיזון הראוי (ראו: עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקם כלכלי של יחידים, כרך א' בעמוד 333).

במקרה שלפנינו – המחדלים שפורטו בהרחבה לעיל לא הובילו לפגיעה בניהולו התקין של ההליך ומשכך אין מקום לבטלו. יחד עם זאת, אי המצאת מסמכים ופרטים מלאים לגבי מכירת העסקים וגורל התמורה, כמו גם פעולת מכירת בית המגורים ותשלום חוב לנושה מסוים ופנייתו של היחיד להליך חדלות פירעון שני, הינם מחדלים המצויים על הרף התחתון של המדרג הגבוה. במצב דברים זה יש מקום להאריך את תקופת התשלומים ולהעמידה על 18 חודשים נוספים, ובסה"כ 54 חודשים. בנוסף, אני סבור כי המשך ניהול ההליך יכול להביא לשיקומו של היחיד לאור פרק הזמן שחלף מיום הסתבכותו הכלכלית והעובדה כי לא צבר חובות חדשים מיום פנייתו להליכי חדלות פרעון.

לנוכח האמור לעיל, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:

• תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך כולל של 137,100 ₪, שישולם כדלקמן : 24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2400 ש"ח ₪ כל אחד ולאחר מכן 30 תשלומים נוספים ע"ס 2650 ₪ כ"א, החל מחודש 5/22 ואילך, שישולמו בכל 10 לחודש.

   

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם –נכסים פיננסים בלתי מוגנים ימומשו לטובת הקופה. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

   

תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, הוא יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

   

  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שעלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

     • נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין.

        

        

        

  6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 ועד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

      

• הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

   

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

   

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

   

• הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

   

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

   

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת על פי החוק.

5129371המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ב, 19 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.