פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

כללי

1. ביום 13.4.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועו"ד יגאל ספרבר מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.

    

2. במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪, אשר היחיד עמד בו.

    

3. היחיד הצהיר בבקשתו על חובות בסך 449,807 ₪ לשבעה נושים. הנאמן אישר חמש תביעות חוב שהוגשו, בסך כולל של 415,516 ₪. מקורם של החובות הוא באשראי צרכני שניתן ליחיד על ידי הבנק וגופי אשראי חוץ בנקאיים. היחיד לא עמד בהחזרי ההלוואות והן הועמדו לפירעון מידי. לא צוינה התרשמות של הנאמן כי החובות נוצרו בחוסר תום לב.

    

4. מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק ומדו"ח ממצאי הבדיקה של הנאמן עולה כי היחיד שיתף פעולה עם הנאמן בחקירתו, הגיש דו"חות על הכנסות והוצאות ומסר מידע כפי שנדרש ממנו.

    

5. היחיד כבן 47, נשוי ואב לארבעה ילדים ששניים מהם קטינים כבני 13 ו-17, ושני בגירים, האחד חייל בצה"ל והאחר עומד לפני גיוס. היחיד גר עם משפחתו בדירת חמותו ומשתתף בהוצאות המגורים בסך 3,000 ₪ לחודש. היחיד עובד בתחום הרכש והמחסנים בבית חולים. על פי הצהרתו בבקשה למתן צו לפתיחה בהליכים, הוא הרוויח 10,000 ₪ נטו לחודש, ואילו בדיון טען כי משכורתו ירדה ל- 6,700 ₪. אשת היחיד, כבת 39 אינה עובדת. על פי ממצאי הנאמן המשפחה עומדת במסגרת הוצאות סבירה.

    

6. הנאמן המליץ לקבוע תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 45 תשלומים חודשיים על סך 2,000 ₪ כל אחד, לצד מימוש נכסים פיננסיים. לדידו של הנאמן, העילה להארכת תקופת התשלומים מעבר לתקופה הקבועה בחוק מוצדקת לנוכח העובדה כי בתקופת הביניים הוטל על היחיד תשלום זעום בסך 150 ₪ בלבד, שאינו מבטא את יכולותיו הכלכליות האמיתיות של התא המשפחתי.

    

7. הממונה המליץ על תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים על סך 2,000 ₪ כל אחד, לצד מימוש נכסים פיננסיים והכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. המלצת הממונה כללה אמנם גם מימוש רכבו של היחיד ואולם חלק זה של ההמלצה אינו רלבנטי עוד, לנוכח העובדה שהרכב עבר תאונת דרכים, הוכרז כ"אובדן גמור" וחלק גדול מדמי הביטוח הועברו לקופת הנשייה, בעוד שמקצת מתוך הסכום הועבר לידי היחיד על מנת שיוכל לקנות רכב חדש שישמש אותו לצורך הגעה לעבודה.

    

8. היחיד ביקש להותיר את התשלום החודשי על סך של 150 ₪ ולקבוע תכנית לשיקום כלכלי בת 36 חודשים. נטען כי הכנסות התא המשפחתי נופלות בכ- 3,000 ₪ מדמי המחייה בכבוד לתא משפחתי הכולל זוג הורים וארבעה ילדים שכולם סמוכים על שולחנו. נטען עוד כי אשת היחיד אינה יכולה לצאת לעבוד, שכן היא סועדת את שני הוריה הנכים המתגוררים בנפרד זה מזה, ותמורת זאת אמה מאפשרת ליחיד ולמשפחתו לגור בביתם בעבור השתתפות מינימאלית בהוצאות הבית בסך 3,000 ש"ח. עוד נטען כי על היחיד להמשיך ולשלם את שכר טרחת עורכת דינו עד לחודש נובמבר 2022, וכי היחיד מבקש להקדיש את הסכום שיתפנה לאחר סיום התשלום לעורכת הדין לרכישת ציוד לילדיו החיילים. לבסוף נטען כי משכורתו של היחיד צפויה לפחות עוד, בשל כך שתשלומי החזקת הרכב צפויים להיפסק, עקב השבתת הרכב בתאונת דרכים.

    

9. איש מן הנושים לא התייצב לדיון ולא מסר בדרך אחרת את עמדתו ביחס לתכנית לשיקום כלכלי שהוצעה.

    

   דיון והכרעה

10. בבקשה לפתיחה בהליכים שהגיש היחיד הוא הצהיר על משכורת חודשית בסך 10,000 ₪ נטו. בדו"ח ממצאי הבדיקה של הנאמן נמצא כי הכנסתו הממוצעת של היחיד לאורך תקופת הביניים הייתה 7,200 ₪ נטו, ואילו בדיון טען היחיד כי שכרו עומד על כ-6,700 ₪ ₪ נטו. לשאלת בית המשפט כיצד זה שבפרק זמן כה קצר של 17 חודשים חלה הפחתה כה משמעותית בשכרו של היחיד, טען היחיד כי הוא הורד בדרגה ובוטלו לו משמרות ערב שבהן נהג לעבוד. ליחיד ניתנה הזדמנות להציג ראיות לשינויים שחלו באופן ובמידת העסקתו ואולם הוא לא הציג כל ראייה לכך עד למועד שנקבע.

    הדעת נותנת שכאשר המעסיק, שהוא תאגיד גדול ומסודר, מקצץ כ-30 אחוז משכרו של עובד קבוע העובד באותו מקום, על פי הצהרתו, מזה כעשרים שנה, או מוריד אותו בדרגה או משנה את אופן העסקתו של העובד, תבוא על כך הודעה מסודרת מטעם המעסיק שניתן יהיה להציגה לנאמן ולבית המשפט. משעה שהיחיד נמנע מלהציג ראיות ביחס לטענתו בדבר שינוי שכרו, אין מנוס מהמסקנה שלפיה כושר ההשתכרות של היחיד נותר 10,000 ₪ נטו, והיחיד אינו ממצה אותו, בין בשל כך שהפסיק לעבוד במשמרות שהניבו לו שכר גבוה יותר ובין אם מטעם אחר. אשר לטענת היחיד בתגובתו, שלפיה ממשכורתו צפוי לפחות רכיב הוצאות הרכב, הרי שביום 21.2.22 אושר ליחיד לקבל חלק מתוך דמי הביטוח שהתקבלו בגין האובדן הגמור של הרכב הקודם, וזאת לצורך רכישת רכב אחר, על פי בקשת היחיד עצמו. לפיכך, התקשיתי להבין מדוע נטענה הטענה בדבר ההפחתה הצפויה של רכיב הוצאות הרכב, ומובן כי אין מקום לקבלה.

    לנוכח האמור לעיל, כושר ההשתכרות של היחיד יחושב על פי הצהרתו בבקשה לפתיחה בהליכים.

     

11. אשת היחיד אינה עובדת ואינה ממצה את כושר השתכרותה, הגם שמדובר בצעירה בת 39, שעל פי הצהרת היחיד אינה סובלת מליקוי בריאותי כלשהו. לטענת היחיד רעייתו נמנעת מלצאת לעבודה מאחר והיא מטפלת באופן קבוע בשני הוריה הנכים. לא הוצהר על כך שמי מהוריה של אשת היחיד מקבל קצבת שירותים מיוחדים עבור הטיפול שמעניקה להם בתם, ולא צוין תגמול כלשהו שמקבלת אשת היחיד בעבור טיפול זה, אלא שעל פי הנטען, חמותו של היחיד מאפשרת לו ולמשפחתו להתגורר בדירתה תמורת השתתפות בהוצאות בסך 3,000 ₪, שהיחיד התייחס אליה כאל "סמלית".

    לא ניתן להשלים עם העובדה שאשת היחיד אינה עובדת ואינה ממצה את כושר השתכרותה. מובן כי לא מצופה מאשת היחיד לעבוד כדי לשלם את חובותיו של היחיד, ואולם עליה למצות את כושר השתכרותה על מנת לתרום את חלקה להכנסות התא המשפחתי, בפרט בנסיבות שבהן החובות שבהם הסתבך היחיד הם חובות צרכניים ששימשו לכלכלת המשפחה כולה.

    מסירותה של אשת היחיד להוריה אכן ראויה להוקרה ולהערכה, ואולם משעה שמדובר בתא משפחתי המצוי בחדלות פירעון בשל חובות צרכניים, לא ניתן לקבל כי מי שצריכים לשאת בבחירתה הערכית של אשת היחיד הם נושיו של היחיד. גם התמורה הניתנת, לכאורה, על ידי אמה של אשת היחיד, מגורים בביתה תמורת השתתפות בסך 3,000 ₪ בהוצאות שכירות חשמל מים ארנונה וגז אינה שקולה כנגד אובדן ההכנסה הפוטנציאלית של אשת היחיד. לפיכך, בקביעת גובה התשלום החודשי אשקול את כושר ההשתכרות של אשת היחיד בגובה שכר מינימום לפחות.

     

12. לנוכח האמור לעיל, כושר ההשתכרות של התא המשפחתי כולו, בהתחשב בכושר ההשתכרות של היחיד ואשתו כפי שנקבעו לעיל ודמי קצבת הילדים הוא 15,600 ₪.

     

13. בקביעת גובה התשלום החודשי שקלתי את דמי המחייה בכבוד שנקבעו על ידי הממונה על חדלות פירעון ביחס למשפחה ובה זוג הורים וארבעה ילדים. בהקשר זה נתתי דעתי גם לעובדה כי מהוצאות התא המשפחתי פחת לאחרונה תשלום ההלוואה לחברת מימון הרכב בסך 1,009 ₪ לחודש. כאמור, הרכב ניזוק בתאונה והוכרז אובדן גמור, ומתוך דמי הביטוח שהתקבלו אושר ליחיד לקבל לידיו סכום צנוע לצורך רכישת רכב חלופי שישמש אותו לנסיעה לעבודה. עוד שקלתי את העובדה כי בעוד כשבעה חודשים צפוי היחיד לסיים את תשלומי שכר טרחת עורכת דינו בסך 1,000 ₪ לחודש, וסכום זה יתווסף להכנסתה הפנויה של המשפחה.

    לנוכח האמור לעיל, אקבע תשלום חודשי מדורג, אשר בשבעת החודשים הראשונים יעמוד על סך של 2,000 ₪, וביתרת תקופת התשלומים יעמוד על סך של 2,600 ₪.

     

14. אשר למשך תקופת התשלומים - אכן, לאורך תקופת הביניים עמד גובה התשלום החודשי על סכום זעום של 150 ₪, שאינו תואם, בשום דרך, את כושר השתכרותו של התא המשפחתי. ואולם בנסיבות אלה היה על הנאמן, כחלק מתפקידו, לפעול להעלאת התשלום החודשי בדרך של הגשת בקשה מתאימה לממונה על חדלות פירעון. אין מקום לכך שהימנעות הנאמן מלפעול בדרך שמאפשר לו החוק להעלאת גובה התשלום החודשי בתקופת הביניים תוביל להארכת תקופת הצו לשיקום כלכלי.

    שקלתי האם אין מקום להאריך את תקופת התשלומים בשל כך שלאורך תקופת הביניים התא המשפחתי לא מיצה את כושר השתכרותו, התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם שאיפה לשיקום כלכלי. ואולם, בסופו של יום סברתי כי השתתפות היחיד בתכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כמו גם הצורך להמשיך ולהגיש דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות התא המשפחתי שיבוקרו בקפדנות על ידי הנאמן, אשר יוודא כי פוטנציאל ההשתכרות של התא המשפחתי ימוצה, יש בהם כדי להוביל לשינוי התנהלותו הכלכלית של התא המשפחתי והם כשלעצמם יתרמו לשיקומו הכלכלי של היחיד, אף ללא צורך בהארכת תקופת התשלומים.

     

15. לנוכח האמור לעיל, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

    • תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 89,400 ₪, שישולמו ב-36 תשלומים חודשיים ורצופים. שבעת התשלומים הראשונים יעמדו על סך של 2,000 ₪ כל אחד, ו-29 התשלומים הנוספים יעמדו על סך של 2,500 ₪ כל אחד.

       

    • נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – כספים לא מוגנים הצבורים לזכות היחיד בקופות גמל, שהם נזילים או שיהפכו להיות נזילים בתוך תקופת התשלומים, ימומשו לקופת הנשייה במועד נזילותם. ואולם ככל שישנה קרן השתלמות פעילה היא תמומש בתום תקופת התשלומים והיחיד יוסיף להפריש אליה כספים משכרו.

      בהתאם להצעת הממונה, מעבר לאמור, ליחיד אין נכסים נוספים המומלצים למימוש. בעניין זה חלסעיף 164לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

       

    • השתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה מטעם הממונה על חדלות פירעון.

       

16. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד.

    במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפיסעיף 143לחוק או להתלייתן לפיסעיף 169לחוק.

     

17. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174לחוק.

    ההפטר לא יחול על חובות המנוייםבסעיף 175לחוק.

     

18. הפרת תנאי תכנית הפירעון– במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

     

    • הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

      1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

      2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

      3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

      4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

      5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

         • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

         • נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

         • מקורו בחובת תשלום פיצויים לפיסעיף 77לחוק העונשין;

      6. היחיד ביצע פעולה כאמורבסעיפים 219עד221לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

      7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

          

    • הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

       

    • הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף169לחוק.

       

    • ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף176לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועיםבסעיף 183לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

       

    • הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאםלסעיף 346לחוק.

       

    • הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

       

19. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

     

20. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

     

21. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.

     

22. המזכירות תשלח העתק פסק הדין ליחיד, לנאמן ולממונה על חדלות פירעון.

     

     

    ניתן היום, ח' ניסן תשפ"ב, 09 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.