מדינת ישראל נ' כדורי(עצור/אסיר בפיקוח)

בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט המחוזי במסגרת עפ"ת 17759-02-23 להלן השלמת הכרעת הדין שניתנה ביום 5.2.23.

כבר בתחילת החלטתי וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, אציין כי לאחר מתן השלמת הכרעת הדין עומדת בעינה החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

במסגרת החלטת כבוד בית המשפט המחוזי, הוטל על המותב לבחון את כלל הראיות תוך קביעת ממצאים עובדתיים והסקת מסקנות.

השלמת הכרעת הדין תתמקד בעדויות עדי התביעה הרלוונטיים לסוגיית "נהיגתו" הנטענת של הנאשם ובמסקנות אליהן הגיע מותב זה ביחס לעדויות האמורות.

כאמור בהכרעת הדין שניתנה, לסוגיית "נהיגתו" של הנאשם התייחסו ארבעה עדי תביעה.

כהערה כללית, הרי שכפי שיפורט להלן, עדי התביעה הרלוונטיים לא זכרו את האירוע במסגרתו נחשד הנהג בנהיגה ועל כן התבססה עדותם על האמור במזכרים שהכינו. עדי התביעה הרבו לפנות למזכרים האמורים לצורך מתן תשובותיהם ולכן לא בנקל ניתן לעמוד על מהימנות עדותם וההתייחסות תינתן בעיקר לתוכנם של המזכרים שערכו על ה"יש" וה"אין" שבהם.

לשם הנוחות, תובא בתחילת ההתייחסות לכל אחד מעדי התביעה, סקירת עדותו בהתבסס על הסקירה שנערכה בהכרעת הדין המקורית ולאחר מכן תיערך התייחסות לעולה מסקירה זו.

הראשון שהעיד היה עד תביעה 2 בכתב האישום (להלן: ע"ת 2"). במסגרת חקירתו הראשית, ציין שתפקידו "שוטר באגף הבילוש תנועה במרחב דן". באמצעות ע"ת 2 הוגשו המסמכים הבאים אותם ערך ביום 14.8.22: דו"ח

פעולה, דו"ח עיכוב ודו"ח מעצר. המסמכים התקבלו וסומנו כ- ת/1 עד ת/3 בהתאמה.

במסגרת ת/1, דו"ח פעולה שערך, ציין ע"ת 2 כי ביום 14.8.22 בסביבות השעה 17.15 התמקם כחלק משני צוותים מול החניה האחורית שברחוב בר לב 7 באור יהודה. בשעה 19.42, זיהה את הנאשם נוהג ברכב מסוג מאזדה מ.ר. 5911575 כשהוא מגיע מכיוון דרום ונכנס לתוך חניית הבניין. כן ציין ע"ת 2 כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם עד עצירתו בחניה. במסגרת ת/1 ציין גם ע"ת 2 בהתייחסו לנאשם "הנל נוהג תחת השפעת סם ובפסילה של בית משפט".

בעדותו בבית המשפט, ציין ע"ת 2 כי הוא זוכר את האירוע במעורפל. לשאלת ב"כ הנאשם במסגרת החקירה הנגדית האם "הצדדים (ככל הנראה היה צריך להיכתב הצוותים) התמקמו כשעתים וחצי לפני שהגיע" (הכוונה לכדורי – ש.ש.), ענה ע"ת 2 שאינו זוכר ועיין ב – ת/1 שהכין.

בעת ניתוח עדותו של ע"ת 2, מתעורר קושי מהעובדה שהוא זוכר את האירוע באופן מעורפל ואינו זוכר כמה זמן לפני הגעתו הנטענת של הנאשם, התמקם צוותו במקום. עדותו של ע"ת 2 בבית המשפט ניתנה ביום 18.10.22 והאירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 14.8.22. העובדה שע"ת 2 התקשה מאוד בזכירת האירוע ונזקק כל העת לעיון ב – ת/1 שהכין בקשר לאירוע שהתרחש כחודשיים לפני כן, נראית מעט תמוהה ומקשה לתת בדבריו אמון ככזה ראה וקדש. הדבר בולט לאור נסיבותיו של האירוע ,אשר הצריך המתנה ממושכת בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל, נוכחות של צוות נוסף וכלל גם התנהלות סביב אי הסכמתו של הנאשם לביצוע בדיקת שכרות. הדבר מתחדד לאור העובדה שמדובר באירוע מתוזמן ומתוכנן ולא במפגש לא מתוכנן עם הנאשם. לעניין זה, איני מתעלם כמובן מכך שלא מצופה מאנשי משטרה לזכור את עובדות כל מקרה בו הם מעורבים, כפי שבא לידי ביטוי בשימוש המקובל בדיני התעבורה ב "כלל הקפאת הזכירה בעבר" אך דומני כי כשמדובר באירוע מסוג זה, סביר היה לצפות לכך שע"ת 2 יזכור באופן טוב יותר את האירוע, חודשיים אחרי התרחשותו.

יתר על כן, העובדה שע"ת 2 ציין שהנאשם נחשד בנהיגה בפסילה, שעה שהדבר לא היה כלל נכון, מעמעמת אף היא את ההתרשמות מאיכות עבודתו. לעניין זה, יוסף שבמסגרת חקירתו הנגדית, נשאל ע"ת 2 מדוע לפני החשדת אדם בנהיגה בפסילה, לא נבדק הדבר והוא ענה "קודם כל אנו עושים את הבדיקות מול הבוחנים, ולגבי האירוע הזה ספציפית איני זוכר. אני לא כתבתי את הפרפרזה". העובדה שהחשדת הנאשם בנהיגה בפסילה נערכה ללא אימות או בדיקה מצידו של ע"ת 2, מקשה אף היא על מתן מלוא הקרדיט לעבודתו.

ע"ת נוסף שהעיד הנו עד תביעה 1 בכתב האישום (להלן: ע"ת 1") אשר העיד ביום 26.10.22. במסגרת חקירתו הראשית, הוגשו באמצעות ע"ת 1 דוח פעולה ודו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות שנערכו על ידו ביום 14.8.22. המסמכים שהוגשו סומנו ת/4 ו – ת/5 בהתאמה.

במסגרת דו"ח הפעולה שערך ע"ת 1 אשר סומן ת/4, ציין שהגיע יחד עם המתנדב ע"ת 3 לסייע לצוות אחר, הבחין בנאשם נוהג מכיוון דרום לצפון ונכנס לחניון של רחוב בר לב 7. ע"ת 1 נסע אחרי הנאשם תוך שהוא שומר על קשר עין רצוף. במסגרת ת/4 צוין בקשר לנאשם "...נוהג בחשד לתחת השפעת סם וכי הנל פסול בית משפט":"

בחקירתו הנגדית, התבסס ע"ת 1 לחלוטין על שרשם במסגרת המסמכים שערך. לשאלה באיזו שעה הגיעו הוא וע"ת 3 למקום, מסר שהדבר לא רשום בדו"ח הפעולה וכנראה ששכח לרשום זאת. כשנשאל כמה זמן המתין, אמר שאינו זוכר והדבר אינו רשום בדו"ח. בתשובה לשאלת הסנגור מדוע רשם במסגרת דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות שסומן כ - ת/5 שהיה נהג נוסף בנוסף לנאשם, ענה ע"ת 1 שהתבלבל וכוונתו הייתה שברכב היה נוסע אחד שהוא הנאשם. בתשובה לשאלה "אם לא היה לך את המזכר מול העיניים, אתה זוכר מה היה" השיב ע"ת 2 "כפי שאמרתי לא".

יצוין כי בהתאם לרובריקות שסימן ע"ת 1 במסגרת סעיף 5 ב- ת/5 (מאפיינים המעידים על שכרות), לנאשם לא היה ריח אכוהול מהפה, הופעתו הייתה מרושלת והתנהגותו רדומה.

לעניין זה יאמר כי עיון בשני הסרטונים, בעיקר בת/8 שהוצגו בתיק, מלמד לכאורה באופן בלתי אמצעי כי הנאשם לא היה בהכרח רדום בהתנהגותו ואף לא מרושל. דומני שאף עניין זה מעמיד צל מסוים על אמינות האמור במסגרת המסמכים שהכין ע"ת 1.