פס"ד בנושא אמנת האג, כולל שאלת הכרעה במחלוקת חרף הסכמה להשבה, כך גם בנושא הוצאות בעת ייצוג על-ידי הסיוע המשפטי

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה במחוז ת"א (כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר) מיום ... (תמ"ש ...) בתביעה שהגיש המערער כנגד המשיבה, לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א-1991 (להלן: האמנה).

ההליכים ופסק הדין:

2.         המערער אזרח ותושב הונגריה, והמשיבה אזרחית ישראלית, נשאו בנישואין אזרחיים בשנת, 2004 והתגוררו בהונגריה. מנישואיהם נולדו שני ילדים, א' יליד 08... ומ' יליד 10... (להלן: הילדים). ביום ... נסעה המשיבה עם הילדים לישראל וביום ... פתח המערער תיק חטיפה לפי האמנה.

אין חולק כי הנסיעה לישראל הייתה בידיעת המערער והסכמתו, אולם לטענתו מדובר היה בנסיעה לצורך ביקור בארץ בלבד, ואילו המשיבה טענה כי הנסיעה הייתה על מנת לעבור ולהתגורר בישראל יחד עם המערער.  עוד טענה המשיבה טענות מטענות שונות כנגד התביעה.

מכל מקום, לאחר שמיעת ההוכחות, התבקשו הצדדים לנסות ולסיים את התיק בפשרה. ביום 11... הודיעה המשיבה על הסכמתה לחזור עם הילדים להונגריה וביקשה כי לאור הסכמתה לא יידרש בית המשפט לשאלה אם אכן ארעה "חטיפה" לפי האמנה. מנגד המערער ביקש כי תוכרע שאלה זאת.

בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיבה בהוסיפו כי עצם הגעת הילדים לישראל לא הייתה בגדר חטיפה לפי האמנה, ובהתייחס למחלוקת אף אחד מהצדדים לא הוכיח מהו פרק הזמן בו אמורים היו  לשהות הילדים בישראל.

בנוסף, בית המשפט נענה לבקשת המשיבה לקבוע את תנאי ההחזרה וקבע כי על המערער להפקיד בידי ב"כ המשיבה דאז סכום של 10,000 יורו (להלן: ההפקדה), וזאת תוך 7 ימים ממועד מתן פסק הדין, וקודם חזרת המשיבה עם הילדים להונגריה, אשר נקבעה ליום 15.7.11. עוד נקבע, כי על המערער להעמיד לרשות המשיבה והילדים את דירת מגוריהם בה התגוררו טרם הנסיעה לישראל, כך גם יבטיח המערער את כלכלת הילדים באותה רמה לה הורגלו טרם נסיעתם לישראל.

המערער אף חויב, בהתאם להסכמתו, לשאת בעלות כרטיסי הטיסה למשיבה ולילדים.

לעניין ההוצאות, חייב בית משפט קמא את המשיבה לשלם הוצאותיו של המערער בסך 7,000 ש"ח, אך דחה את הבקשה לחייבה בשכ"ט עו"ד לאור העובדה כי המערער יוצג מטעם הסיוע המשפטי.

תמצית הערעור:

3.         המערער טוען בערעורו כי היה על בית משפט קמא להידרש לשאלה אם בוצעה חטיפה לפי האמנה, אם לאו, כי לא היה מקום לחייבו בהפקדה, כפי שלא היה מקום לאפשר למשיבה לגור בדירתו עוד טרם נישואיו למשיבה, דירה בה מתגורר בנו בכורו, וכי ככל שמדובר במדור, ניתן היה לחלופין לחייבו במתן דיור זמני בדירה או בדירה חלופית.

בנוסף טוען המערער כי סכום ההוצאות שנפסק לטובתו לא כיסה הוצאותיו וכי גם אם אדם מיוצג על ידי המדינה, אין מקום כי המדינה לא תקבל הוצאותיה.

המשיבה טוענת כי הערעור הינו תיאורטי, ובמיוחד שהילדים חזרו להונגריה עוד בקיץ 2011 וכי עם הסכמת המשיבה להחזרת הילדים, הוגשמה מטרת האמנה. משכך, לא היה מקום שבית המשפט יידרש להכרעות שאין בהן מאומה וכי למעשה מטרת המערער להשתמש בהכרזה שהתבקשה על ידו, במסגרת ההליכים בין הצדדים בהונגריה.

בהתייחס לתנאי ההחזרה, הרי אלו נקבעים כדבר שבשגרה, וכי התנאים שנקבעו סבירים הם ואין מקום להתערבות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא. בשאלת ההוצאות, הרי אין ערכאת הערעור מתערבת בכגון דא, לרבות אי פסיקת שכ"ט עו"ד, לאור היות המערער מיוצג מטעם הסיוע המשפטי. 

4.         לאחר הגשת הערעור, בפגרת בתי המשפט, קבעה כב' השופטת שטופמן כי אמנם מדובר בפסק דין על פי אמנת האג, אך מעת שהילדים חזרו להונגריה אין מקום לדיון דחוף בערעור.

עם זאת, לאחר מכן פנתה המשיבה לקביעת דיון בערעור, מהנימוק כי היא נצרכת לאכיפת פסק הדין בהונגריה.

5.         במסגרת הדיון בפנינו ציין ב"כ המשיבה " נושא התנאי של הדירה לא יצא לפועל, לטענתנו כי הוחלף המנעול. היום היא גרה בדירה שכורה. המצב היום שכל הנושא של התנאים חוץ מעניין הכסף, הפך להיות תיאורטי. הקביעה היא לתקופה הראשונה אחרי החזרה, והתקופה הזאת כבר חלפה. בית המשפט בהונגריה כבר התחיל לדון. הם כבר חצי שנה שם" .

משכך, הצענו כי נדרש, ואף זאת בדרך של פשרה, לנושא הכספי בלבד, אולם המערער ביקש כי תינתן הכרעה בערעור על כל רכיביו.