פס"ד בנושא קיזוז חוב מזונות בגין העבר ובסמכות ראש הוצל"פ

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         בפנינו ערעור, ערעור שכנגד ובקשות רשות ערעור שהוגשו ע"י מי מהצדדים, הן על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א (כב' השופט גייפמן) מיום 8.5.06 (להלן - פסק הדין), והן על פסק דין נוסף (כב' השופט גייפמן) מיום 31.5.07 (להלן - פסק הדין הנוסף).

תמצית העובדות וההליכים:

2.         פלוני (להלן - הבעל) ופלונית (להלן - האשה) נשאו זל"ז ביום 8.6.64 (להלן - בני הזוג). אלמונית הינה בתם, ילידת 4.1.84 (להלן - הבת).

3.         בשנת 1999 הגישה האשה כנגד הבעל, תביעת מזונות בשמה ובשם הבת (להלן - התובעות). לאחר שהבעל לא הגיש כתב הגנה ולאחר שנשלחה לו בקשת התובעות לקבלת פסק דין, בהעדר כתב הגנה, ניתן ביום 31.10.99 פסק דין למזונות התובעות ע"י כב' השופט גרניט (להלן - פסק הדין למזונות).

4.         בפסק הדין למזונות הובאו דברי האשה לפיהם היא והבעל אינם עובדים וכי המשפחה חיה מהשכרת סככה וכשההכנסה כ- 9,000 ש"ח לחודש ומס הכנסה בשעור של 10%. כך גם צויין כי הבעל יכול לעמוד בתשלום המזונות, לרבות מעת שהבעל עומד להשכיר סככה נוספת (להלן - המחסנים) ואזי הכנסתו תהא כ- 18,000 ש"ח לחודש.

בהתאם, ולאחר חקירת האשה, פסק בית המשפט כי על הבעל לשלם למזונות     האשה 2,750 ש"ח לחודש, כשמזונות הבת הועמדו על סכום של 1,250 ש"ח לחודש, וזאת עד הגיעה לגיל 18 או סיום לימודיה העל יסודיים. החל ממועד זה ובעת שירותה בצה"ל יעמוד סכום המזונות על סכום של 560 ש"ח לחודש (שליש מסכום המזונות דלעיל, 170 ש"ח קצבת ילדים וכן 250 ש"ח חלקה של הבת בהוצאות אחזקת הבית - פירוט שפורט בפסק הדין).

בנוסף, חוייב הבעל לשאת בכל הוצאות אחזקת הבית, וכן נקבע כי כל עוד והבעל אוכל בבית ומשתמש בחומרי הניקוי, עליו לשלם לאשה, סכום נוסף של 850 ש"ח לחודש.

5.         משך כשנתיים לא נפתח תיק הוצל"פ, ולפי טענת הבעל הוא אף לא ידע על פסק הדין למזונות. אולם, לאחר נקיטת הליכי הוצל"פ ע"י האשה, קיבל הבעל את פסק הדין, גם לשיטתו, בחודש ספטמבר 2002. אולם רק כחלוף כשנה נוספת , ביום 28.8.03,  הגיש בקשה לביטול פסק הדין למזונות (להלן - התביעה לביטול פסק הדין למזונות). דהיינו כחלוף כ- 4 שנים לאחר נתינתו.

בית המשפט (כב' השופט גרניט) דחה את הבקשה בהחלטה קצרה תוך הפניה לטיעוני האשה. הבעל הגיש בר"ע לבית משפט המחוזי, אשר בהסכמה קיבל את הערעור והתיק חזר לבית משפט קמא והועבר לטיפולו של כב' השופט גייפמן.

6.         לאחר שהאשה לא הצליחה לגבות את חוב המזונות, הורה ראש ההוצל"פ על עיקול חלקו של הבעל בכספי השכירות מהמחסנים, אשר לכאורה עד מועד זה התקבלו כולם על ידי הבעל, ובאופן שמאותו מועד ואילך [מחודש יוני 2003] גובה האשה את מלוא דמי השכירות, ולאחר הפחתת הוצאות שונות וקיזוז חלקן של התובעות במזונות, נזקפת היתרה בגין חלקו של הבעל על חשבון חוב העבר.

7.         ביום 29.5.05 הגיש הבעל תביעה לביטול חיוב מזונות, למפרע מיום 1.6.03. הבעל טען כי לאור מועד נשואי הצדדים, חלה עליהם חזקת השיתוף, וכתוצאה מהעיקול האשה מקבלת את מלוא דמי השכירות, אשר מסתכמים בסכום של 30,000 ש"ח לחודש. כך גם טענה האשה לאחר מתן ההחלטה בענין עיקול דמי השכירות כי מחציתם שייכת לה, קרי סכום של 15,000 ש"ח. משכך אין האשה זכאית גם למזונות וגם לחלקה מדמי השכירות וזאת החל מהמועד האמור (להלן - התביעה לביטול חיוב מזונות).

8.         במקביל, ניתנו החלטות שונות על ידי ראש ההוצל"פ, לרבות בכל הקשור לסכומים שרשאית האשה לקזז מתוך חלקו של הבעל בגין הוצאות שונות לרבות תשלומי מסים.

הבעל הגיש ערעור בפני בית משפט קמא על החלטות ראש ההוצל"פ וגם ערעורים אלו נדונו במקביל לתביעות הבעל הקשורות לפסק הדין למזונות.   

פסק הדין:

9.         בהסתמך על דברי המערער וכן בנם של בני הזוג, וכן נוכח אישורי המסירה שהוצגו בפני השופט גרניט, קבע בית המשפט כי בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. בנוסף, קבע בית המשפט כי גם המזונות שנפסקו סבירים הם, בהתחשב בכך שהמשפחה חיה מהשכרת מחסנים ובעת שההכנסה הייתה כ- 9,000 ש"ח והייתה צפויה הכנסה נוספת, בגין השכרת מחסנים נוספים, עד לתקרה של כ- 18,000 ש"ח.

הנה כי כן, בחן בית משפט קמא הן את שאלת הביטול, בחינת חובת הצדק והן בבחינת סיכויי ההגנה הנטענת של הבעל - ודחה את בקשת הבעל לביטול פסק הדין למזונות.

10.       עם זאת, קיבל בית משפט קמא את עתירת הבעל לביטול חובת המזונות לאשה, וזאת החל מחודש יוני 2003, המועד ממנו ואילך קיבלה האשה את מלוא דמי השכירות מהמחסנים, בה בעת שעד אותו מועד הבעל הוא זה שקיבלם (להלן - המועד הקובע).

כך ציין בית משפט קמא כי הצדדים הסכימו שההכנסות מדמי השכירות מגיעים מחצית לאשה ומחצית לבעל, וכי האשה הודתה שהיא מקבלת דמי שכירות בסך 23,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וכשנטו נותר לה סך של כ- 10,000 ש"ח. משכך, הכנסותיה - מחצית מדמי השכירות - תחת מזונותיה.