עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
655-07
07/02/2010
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר סגנית הנשיא נילי ארד 2. עמירם רבינוביץ
|
- נגד - |
התובע:
רוסו יוסף רונן עו"ד יפעת כרמי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד תהילה כזרי
|
פסק-דין |
סגנית הנשיא נילי ארד
המחלוקת מושא הערעור שלפנינו סבה על שאלת זכאותו הרטרואקטיבית של המערער לקצבת ניידות על פי תיקון 18 להסכם הניידות ממועד פרסומו, בנוסף לקצבת שירותים מיוחדים המשתלמת למערער. זאת נוכח טענתו כי לא ידע על התיקון במועד פרסומו, וכי המוסד לביטוח לאומי לא יידע אותו על זכאותו להטבות הנתבעות, למרות חובתו לעשות כן.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור גב' הסה שליסל וגב' ניצה בראל; בל 7116/05) דחה תביעתו של המערער ומכאן הערעור שלפנינו.
עד שנבוא לגופם של דברים נעמוד על הוראות הדין הצריכות לענייננו.
2. הסכם הניידות הוא "יוצא חלציו של חוק הביטוח הלאומי"
[עב"ל 1248/00
יששכר יהודה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 212 והאסמכתאות שם (להלן:
עניין יששכר יהודה)]. לאור תכליתו של הסכם הניידות יש בו "צד המתקרב לדבר חקיקה" והוראותיו הן בגדר חקיקת משנה [ראו בהתאמה: עבל 1365/04
אסתר ארוש - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), 18.10.06 (להלן:
עניין אסתר ארוש)]; עבל 773/08
קלאודיו אלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), 6.7.09 (להלן:
עניין קלאודיו אלי); עבל 1533/02
תקוה איילון - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) 3.3.05 (להלן:
עניין תקוה איילון)].כפועל יוצא מכך, מעמדו של הסכם הניידות על תיקוניו הינו בגדר "חיקוק" כמשמעותו בחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 והוראותיו הן בנות פועל תחיקתי, בהיותן נורמות משפטיות המפורסמות ברשומות והמכוונות לציבור מבוטחים שאינו מסוים. בהתאם, פיקוחו של בית
-הדין לעבודה על הסכם הניידות "כמוהו ('מתקרב') כפיקוח על חקיקת משנה" [דב"ע מז/0-77
המוסד לביטוח לאומי - לבין, פד"ע יט 75;
עניין יששכר יהודה].
3. ב
סעיף 4(ד) להסכם הניידות נקבע כי "מוגבל בניידות הזכאי לקצבה מיוחדת כמשמעותה בו, בשיעור קצבת יחיד מלאה או שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות או שוועדה רפואית קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, יהא זכאי לקבל הטבות לפי הסכם זה".
סעיף 16 להסכם הניידות שכותרתו "תחילת תשלום קצבת הניידות" עוסק בתחימת מועד תשלום קצבת ניידות למפרע ומורה כך:
"קצבת הניידות תשולם בעד התקופה המתחילה בראשון לחודש שבו הוגשה לוועדה הרפואית הבקשה, לפיה נקבעו אחוזי מוגבלות בניידות, ובלבד שהתביעה לקצבת הניידות הוגשה למוסד בתוך חודשיים מהיום שבו נשלחה למוגבל בניידות הודעה על החלטת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים, לפי העניין.ו
הגיש המוגבל בניידות למוסד את התביעה לקצבת ניידות לאחר תום חודשיים מהיום שבו נשלחה לו ההודעה כאמור, תשולם לו הקצבה למפרע בעד תקופה של חודשיים שקדמו לחודש שבו הגיש את התביעה לקצבת ניידות למוסד.נ
לא תשולם קצבת ניידות אלא בעד תקופה שמתקיימים בה התנאים המזכים על פי הסכם זה בקצבת ניידות".ב
תיקון 18 להסכם הניידות
4. ביום 7.3.2001 פורסם בילקוט הפרסומים תיקון להסכם הניידות (להלן גם:
ההסכם) במסגרתו נקבע כי נכה בשיעור 100% זכאי לכפל גמלאות של קצבת שירותים מיוחדים ולקצבת ניידות גם יחד (להלן:
תיקון 18
להסכם הניידות או
התיקון). על חשיבותו של תיקון 18 להסכם עמד בית דין זה בפרשת
אודליה זוגע [עבל 1242/04
אודליה זוגע - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), 5.5.05 מפי השופטת ורדה וירט ליבנה (להלן:
עניין אודליה זוגע)] תוך שהטעים כי תיקון זה "הטיב עם הנכים מוגבלי הניידות בכך שעד לאותו תיקון מוגבלי ניידות חסרי רכב לא היו זכאים לקבל גימלת שירותים מיוחדים וגמלת ניידות במקביל ונאלצו לבחור אחת מבין השתיים ואילו בהתאם
לתיקון אין עוד מניעה כזו" [ההדגשה במקור - נ.א.].
מועדי כניסתו לתוקף של תיקון 18
להסכם הניידות ותחולת הזכאות לקבלת ההטבות למפרע נקבעו בסעיף 20 לתיקון לאמור:
"(א) תחילתו של הסכם זה ביום כ"ב בחשוון התש"ס (1 נובמבר 1999).ו
(ב)
על אף האמור בסעיף 16 להסכם העיקרי, הטבה הניתנת לפי הוראות הסכם זה, תינתן למפרע גם בעד התקופה שמיום התחילה, ובלבד שהתקיים אחד מאלה -
(1)
בקשה להטבה לפי הסכם זה הוגשה למוסד לא יאוחר מתום 60 ימים מיום פרסומו ברשומות.
(2)
המבוטח הגיש בקשה להיבדק על ידי ועדה רפואית לא יאוחר מתום 60 ימים מיום פרסום ההסכם ברשומות, ובקשה להטבה לפי הסכם זה הוגשה למוסד בתוך חודשיים מהיום שבו נשלחה למוגבל בניידות הודעה על החלטת הועדה הרפואית".נ
הנה כי כן, במסגרת האיזונים בין התכלית החברתית של הסכם הניידות וההטבות מכוחו ובין השיקולים התקציביים, מותנית הזכאות לתשלום למפרע של כפל גמלאות ניידות ושירותים מיוחדים, בהגשת תביעה של "בקשה להטבה" לתשלום קצבת ניידות או "בקשה להיבדק על ידי ועדה רפואית" ולאחריה בקשה להטבה בעקבות החלטת הועדה הרפואית, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום פרסום התיקון ברשומות.
על רקע המסגרת הנורמטיבית נפנה ל
השתלשלות העניינים במקרה שלפנינו.