"Knowledge itself is power "
Sir Francis Bacon, Religious Meditations, Of heresies (1597)
העותרים, עיתון גלובס ואחד מעורכיו, מבקשים לקבל מידע בדבר הטבות המס הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- 1959, בכדי לתת את המידע והכוח, בלשונו של בייקון, לציבור, לערוך דיון בשאלה זו לאור הדיונים בגירעון ובתקציב המדינה.
"המשטר הדמוקרטי חפץ בקיומו של שיח ציבורי, בהחלפת דעות, בכך שהפרט יגבש לו תפישת עולם בסוגיות שונות, יפעל למימושן באמצעים המקובלים ויגלה מעורבות ציבורית. כל אלה לא ייתכנו מבלי שתתאפשר לציבור גישה למידע" (כב' השופטת ע' ארבל בעע"מ 7024/03 עו"ד גבע נ' ר' עיריית הרצליה (2006).
בימים אלו מתנהלים דיונים על תקציב המדינה. הדיון נערך גם בתקשורת ובציבור. למדינה גרעון ניכר שיש לצמצםהמצריך קיצוצים משמעותיים או העלאת מיסים במסגרת תקציב המדינה המתגבש. עיתון גלובס ביקש, מכוח הוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998, לצורך הדיון הציבורי האמור, לקבל מידע אודות החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון במהלך השנים 2006-2012. כן ביקשלגבי עשר החברות שקיבלו את הטבות המס הגדולות ביותר בכל שנה גם את גובה הסכומים שניתנו כהטבות מס מכוח החוק. הבקשה מתייחסת, בין היתר, לחברות כי"ל, טבע, צ'ק פוינט, ישקר ואינטל, שלגביהן כבר פורסם בציבור, שקיבלו הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון (על רקע הביקורת הציבורית על הטבות המס שאותן העניקה מדינת ישראל למספר חברות בינלאומיות מובילות).
רשות המיסים ומשרד האוצר דחו את הבקשה. עם זאת, הגישו דו"ח ממנו עולה שההטבות הכוללות שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון עמדו על 5.6 מיליארד שקלים בשנת 2010. מכאן העתירה שלפניי שעוסקת בזכות לקבל את המידע המבוקש.
סוגיה דומה שעניינה זכות הציבור לדעת בנוגע למידע שנמצא בידי רשות המיסים התעוררה באשר להסדרי כופר בין המדינה לנישומים, חלף הגשת הליך פלילי (עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' רשות המיסים (2008, להלן: עניין רשות המיסים). קודם שאפתח את הדיון בעתירה זו, אביא מדברי בית המשפט העליון בעניין רשות המיסים, כשהורה לחשוף את שמותיהם של מי שנערכו עמם הסדרי כופר בקבעו: " במסגרת המידע המפורסם על ידי רשות המיסים בהתייחס להחלטות המתקבלות על-ידה בנושא הסדרי הכופר, יהיה עליה לכלול גם את שמותיהם של הנישומים שעימם נערכו הסדרים אלו ." . בית המשפט העליון הדגיש, כי על אף שמדובר במידע בעל "חזות פרטית":
"מדובר במידע ציבורי, שהוא מעניינו של הציבור, ואשר מסירתו עשויה להצמיח תועלת ציבורית ממשית. היא תשרת הן את התכלית העיקרית העומדת ביסוד חוק חופש המידע - יצירת נגישות ציבורית רחבה למידע המצוי בידי הרשות במטרה לאפשר בקרה והערכה מושכלת של דרכי פעולתה, ובד בבד תסייע להבטיח כי נשמרות אמות-המידה שבהן הרשות מחויבת, ותתרום לחיזוק אמון הציבור בה."
לאור דברים אלו, אעבור לדון בעתירה שלפניי.
1. רקע הדברים
העותרת 1, גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע"מ, הינה המוציאה לאור של העיתון "גלובס". העותר 2, אלי ציפורי, הוא סגן העורך הראשי של העיתון.
ביום 17.1.13 פנו העותרים למשיבים בבקשה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 (להלן: חוק חופש המידע). הבקשה מוענה למר אילן צור, הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים. במסגרת הבקשה, התבקשו המשיבים להמציא לעותרים את רשימת החברות אשר קיבלו הטבות מס, בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- 1959 (להלן: החוק לעידוד השקעות הון), בין השנים 2006-2012. עוד התבקש, לגבי עשר החברות שקיבלו את הטבות המס הגדולות ביותר ברשימה המבוקשת, כי יפורט הסך המצטבר של הסכומים אשר קוזזו או אשר ניתן לגביהם פטור מתשלום מס. בבקשה צוין, כי הבקשה מתייחסת, בין היתר, לחברות כי"ל, טבע, צ'ק פוינט, ישקר ואינטל, שלגביהן כבר פורסם בציבור, כי הן קיבלו הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון.
ביום 20.2.13 התקבלה תשובת הממונים על חוק חופש המידע במשרד האוצר וברשות המיסים, במסגרתה סורבה בקשת העותרים לקבלת מידע בטענה, כי העברת המידע אסורה על פי הדין, "הן לפי סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע.. והן עפ"י סעיפים 231-235 לפקודת מס הכנסה ."
ביום 21.3.13 הגישו העותרים את העתירה שלפני, במסגרתה מתבקש גילוי המידע נשוא הבקשה בטענה, כי גילוי המידע אינו אסור על פי דין וכי מכל מקום, העניין הציבורי בגילוי המידע עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה. העתירה נקבעה לפני וביום 28.3.13 הורתי כי המשיבים יגישו תגובה לעתירה גופה עד 11 יום ממועד הדיון המוקדם בעתירה, שאותו קבעתי ליום 28.4.13. בדיון העלו המשיבים טענה של חוסר סמכות מקומית. בהחלטתי מיום 19.6.13 דחיתי את הטענה בעיקר לאור העובדה שיש חשיבות בבירור העתירה לגופה בהקדם, לאור הרצון לקבל את המידע כאשר נערכים הדיונים על תקציב המדינה, וכי העיכוב שחל בדיון בעתירה בשל העלאת הטענה של חוסר סמכות מקומית עלול לפגוע במטרה חשובה זו. לאור זאת התקיים דיון בעתירה לגופה ביום 1.7.13.
2. טענות הצדדים
העותרים טוענים, כי לציבור זכות לקבלת מידע בדבר הטבות המס מרחיקות הלכת שהעניקה מדינת ישראל למספר חברות בינלאומיות מובילות וכי פרסום המידע האמור חיוני לצורך הפעלת ביקורת ציבורית על פעולת הרשות, וודאי במועד זה בו תקציב המדינה מצוי בעין הסערה הציבורית.
העותרים טוענים עוד, כי אין בהכרח קשר בין גובה הטבות המס שקיבלה חברה כלשהי לבין גובה הכנסותיה ועל כן אין בגילוי מידע המבוקש כדי לגלות פרטים אודות הכנסותיהן של אותן חברות, שהוא המידע שגילויו אסור מכוח הוראות החיסיון שבפקודת מס הכנסה. העותרים הפנו, לעניין רשות המיסים, שם נפסק, כי סעיפי החיסיון שבפקודת מס הכנסה עניינם במידע הנמסר במסגרת מהלך העניינים הרגיל והשוטף של הדיווח לרשויות. לטענת העותרים, פרשנות הוראות החיסיון שבפקודת מס הכנסה באופן שהן כוללות גם את המידע נשוא העתירה, שאין בו כדי לגלות פרטים אודות הכנסותיהן של אותן חברות, לא רק שאינה מתפרשת מלשון החוק, אלא שהיא גם אינה מוצדקת לאור התכליות של חוק חופש המידע ולאור עקרונות היסוד המקובלים בשיטתנו המשפטית.
המשיבים טוענים, כי המידע המבוקש בעתירה נופל בגדר החריג הקבוע בסעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע הקובע כי לא יימסר מידע אשר גילויו אסור על פי דין. על פי הטענה, הוראות החוק האוסרות על גילוי המידע המבוקש הינם סעיפים 231-235 לפקודת מס הכנסה, אשר אוסרים על גילוי מידע בדבר " הכנסתו של אדם או פרט בהכנסתו ". על פי הטענה, מסירת מידע על ההטבות שקיבלה חברה לפי החוק לעידוד השקעות דומה למסירת מידע על פטורים או הקלות על פי פקודת מס הכנסה וקיימים מצבים שבהם ניתן יהיה לחשב את ההכנסה שהייתה לחברה כלשהי על בסיס סכום ההטבות שקיבלה. נטען גם, כיעצם הידיעה שחברה קיבלה הטבת מס לפי החוק לעידוד השקעות הון עלולה להסגיר מידע שיש לו ערך כלכלי, כגון העובדה שיש לה מפעל שעיקר פעילותו הוא תעשייתי או מידע ביחס להיקף ההשקעות שהשקיעה במפעל, היקף הייצוא של הייצור שלה וכן העובדה שבוצעה הרחבה במפעל ותרומתה של ההרחבה למחזור החברה. לאור זאת טוענים המשיבים, כי המידע המבוקש הינו בבחינת מידע הנוגע להכנסתו של פרט ולכל הפחות יכול להוות אינדיקציה לגבי גובה ההכנסה של נישומים ולפיכך אסור למסרו.
המשיבים טוענים עוד, כי קיים בענייננו מידע גלוי העונה על האינטרס הציבורי הכללי העומד בבסיס חוק חופש המידע. על פי הטענה, לאחרונה פורסמו לציבור הרחב ממצאים ונתונים, שאותם ניתן לפרסם על פי דין, ביחס להטבות מס שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון, באופן המאפשר דיון ציבורי ראוי ומעמיק ביחס להטבות המס, והכל מבלי לפגוע בהוראות החיסיון שבפקודת מס הכנסה.