מבוא
1. בפניי תביעה שעילתה ליקויי בניה בדירה שרכש התובע מהנתבעת. סכום התביעה הוא על סך
115,627 ש"ח כמפורט להלן
:
(א) עלות תיקון הליקויים 55,000 ש"ח
(ב) תשלום למומחה מר ברגמן יגאל 2,627 ש"ח
(ג) העדר הנאה מן הדירה 30,000 ש"ח
(ד) עוגמת נפש וביטול זמן 25,000 ש"ח
(ה) גרימת נזקים תוך ביצוע התיקונים 3,000 ש"ח
2.
ביום 5.7.1999 נכרת חוזה בין התובע לנתבעת, לפיו מכרה הנתבעת לתובע דירת פנטהאוז ברח' עמק יזרעאל 13/5 במודיעין (
להלן: "הדירה"). עם מסירת החזקה בדירה, בחודש ספטמבר 1999, נתגלו בה ליקויים שונים. הנתבעת ניסתה לתקנם, בלא הצלחה. מכאן התביעה שבפניי.
3. ביום
31.10.2005 מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים את מהנדס הבניין שרגא גורמן, על מנת שישמש כמומחה מטעם בית המשפט ויתן חוות דעת הנדסית בעניין הליקויים הנטענים על-ידי התובע. המומחה גורמן ביקר בדירת התובע ביום
12.01.2006 והגיש ביום
22.2.2006 חוות דעת בדבר ליקוי הבניה בדירה ועלות תיקונם. על פי חוות הדעת, נמצאו בדירה ליקויי בניה שעלות תיקונם לתובע הינה
58,370 ש"ח לפני מע"מ. במקרה של תיקון בידי הנתבעת עלות התיקון הינה
42,950 ש"ח לפני מע"מ. משך ביצוע התיקונים ע"י הנתבעת הוא כ- 4 שבועות, ואם העבודה תבוצע ע"י קבלני שיפוצים, משך הביצוע אינו ידוע. במהלך התיקונים יהיה צורך לפנות את הדירה ועלות הפינוי והדיור החלופי הינה כ- 10,000 ש"ח.
4. ביום
07/06/2006 ולנוכח ממצאיו של המומחה גורמן, תוקן כתב התביעה לבקשתו של התובע, מבלי לשנות את סכומו הכולל, כך שבסכום הליקויים נרשם סך של 68,001 ש"ח (במקום 55,000 ש"ח), ונוסף ראש נזק של דיור חלופי בסך של 10,000 ש"ח.
טענות התובע
5. כבר בעת שהוזמן לקבל החזקה בדירה, התברר לתובע כי הדירה אינה ראויה לשימוש מחמת הפגמים הרבים שבה, ואך בשל לחץ שהופעל עליו מצד נציגי הנתבעת מחד, ואילוצים בהם הוא היה נתון מאידך, הסכים הוא, בלית ברירה, לקבל בחודש ספטמבר 1999 את החזקה בדירה, תוך שהוא מציין בפרוטוקול המסירה חלק מהליקויים הגלויים שנתגלו בדירה (נספח ב' לתצהירו של התובע), שחלקם אף החמירו והתרבו עם הזמן.
התובע המציא לנתבעת בסמוך לאחר קבלת החזקה בדירה, חוות דעת הנדסית שנערכה ע"י אינג' יגאל ברגמן, המפרטת את הליקויים בדירה (סעיף 9 לתצהירו של התובע ונספח ג' לתצהיר), ובנוסף הוא גם הודיע לנתבעת פעמים אין-ספור, הן בכתב והן בע"פ, אודות אותם ליקויים (סעיף 10 לתצהירו של התובע ונספח ד' לתצהיר). הנתבעת בחרה להתעלם כליל מפניותיו של התובע ובחרה לבצע תיקונים חלקיים ולא מספקים, שבוצעו תוך סחבת רבה, ותוך השחתת זמנו של התובע לריק לאחר שנציגי הנתבעת לא מצאו לנכון להגיע במועדים שתואמו עם התובע לשם תיקון הליקויים בדירתו. בנוסף, הנתבעת גרמה לתובע, תוך כדי ניסיונה לתקן מקצת הליקויים שהיו בדירה, נזקים כספיים לרכוש שהיה בדירה.
לנוכח החמרת נזילות-המים והרטיבות בדירה, פנה התובע ביום
12/06/00 בשנית למהנדס יגאל ברגמן כדי שיתן חוות-דעת הנדסית מעודכנת לגבי הליקויים בדירה, וזה אישר את קיומם של אי-ההתאמות והליקויים הרבים בדירה (סעיף 11 לתצהירו של התובע ונספח ה' לתצהיר).
התובע תיאר בהרחבה את בעיית נזילות המים אל תוך הדירה. הנתבעת הצליחה לפתור בחלקה את בעיית הרטיבות רק בשנה הרביעית, לאחר שקודם לכן, במשך שלוש שנים, כשלה בניסיונותיה לתקן בעייה זו, תוך ביצוע מקוטע ובלתי יעיל שגרם לתובע ובני משפחתו מטרדים קשים וכן עגמת נפש רבה. אגב עבודות התיקון ביצעה הנתבעת במשך מספר חודשים עבודות פרוק ובינוי נרחבות, באופן בלתי רציף ויעיל ותוך גרימת מטרדים ולכלוך במהלך כל אותם חודשים (סעיפים 11-12 לתצהירו של התובע).
התובע קובל על כך, שהנתבעת בניגוד להתחייבויותיה ותוך סטייה ממה שתואר במפרט ובתשריט המקורי שהוצג לו עובר לחתימת ההסכם, לא התקינה מלכתחילה בדירה שני חלונות חיצוניים: האחד בחדר השירותים בקומה הראשונה בדירה, וחלון נוסף בחדר הורים. מחדל זה של הנתבעת היסב לתובע ולבני ביתו עגמת נפש רבה במשך ארבע שנים. התובע בזבז זמן לא מבוטל עד שהשיג בכוחות עצמו מאת רשויות התכנון חידוש של היתר הבניה לביצוע החלונות שחסרו בדירה. מקץ ארבע שנים התקינה הנתבעת את החלונות. גם אז התברר כי אלה בוצעו תוך סטייה מהמידה הנדרשת (סעיפים 13-14 לתצהירו של התובע).
התובע מבקש כי ייפסקו לזכותו פיצויים בגין עוגמת הנפש הרבה ומסכת הייסורים שהוא ובני ביתו נאלצו לעבור עקב בעיית הרטיבות ויתר הליקוים החמורים שהיו בדירה, שגרמו לכך שהוא ובני משפחתו נאלצו לעזוב את הדירה ולהשכירה לשוכרים בעבור דמי שכירות מופחתים.
התובע מקבל באופן עקרוני את מרבית ממצאיו ומסקנותיו של המומחה גורמן, תוך הסתייגויות מסוימות, ותוך טענה כי חלק מעלויות התיקון הוערכו בחסר או שלא נכללו בחוות הדעת לזכות התובע.
טענות הנתבעת