א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1098-02
21/02/2005
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
| - נגד - |
התובע:
(פומיצב אנה ) ברינוב
עו"ד שיפר אסף
|
הנתבע:
1. מגדלי גוש עציון בע"מ
2. אחים אום-עבודות בנין ופיתוח
3. שי נגב-בניה פתוח והשקעות בע"מ
4. משה סויסה
5. אברהם סויסה
6. עו"ד דברת נחמן
עו"ד לירון סגל
עו"ד אלישע כהן
עו"ד שרית תאומי
|
| פסק-דין |
א. התביעה ועובדותיה
1. ביום 28.2.96 נערך הסכם בין התובעת ובעלה [בטרם התגרשו] לבין הנתבעת מס' 1 - חברת מגדלי גוש עציון בע"מ [להלן: "עציון בע"מ"] ובו התחייבו התובעת ובעלה למכור לעציון בע"מ את מלוא זכויותיהם בדירתם שבבאר שבע [להלן: "הדירה הנמכרת"]. בתמורה להעברת הזכויות התחייבה עציון בע"מ לשלם למוכרים סכום שווה ערך בשקלים ל-290,000 $ וזאת בצורת התשלום המפורטת בסעיף 5 להסכם המכירה כדלהלן:
"5. תמורת המילוי השלם והמדוייק של התחייבויות המוכר עפ"י הסכם זה, ישלם הקונה למוכר שווה ערך בשקלים ל-290,000 $ שישולמו לא יאוחר מיום 30.5.96 בכפוף לאמור להלן:
א.
נחתמו ע"י המוכר שני חוזי רכישה של שתי דירות גן [בשכונת] נווה זאב לפי התשריט המצורף מחברת שי נגב.
המוכר נותן בזה הוראה בלתי חוזרת להעביר את תמורת הדירות בסך 240,000 $ לחברת הבניה, ומוסכם בזה כי כל סכום שיועבר ייחשב כתשלום לידי המוכר.
ב.
...
ג.
ייחתם חוזה לפיו רכש המוכר מהקונה דירה שתיבנה בשטח הנמכר, או בסמוך לו, כאשר המוכר לא יידרש לשלם תמורה עבור דירה זו המוערכת בסך 50,000$. הדירה תהיה בקומה אחת לפני אחרונה, ולפחות בגודל ממוצע של כל הדירות בבניין".
2. חברת שי נגב בנייה פיתוח והשקעות בע"מ [הנתבעת 3] הינה אותה "חברת שי נגב" האמורה בס"ק 5 (א) להסכם המכירה - כ"חברת הבנייה" - אשר שתי דירות גן הנבנות על ידה יימכרו לתובעת באופן בו תמורתן - בסך 240,000$ - תהווה את חלקה של התמורה לדירה הנמכרת.
יתרת התמורה לדירה הנמכרת דהיינו 50,000$, אמורה היתה עפ"י סעיף 5 (ב) להיות משולמת בדרך של מכירת זכויות באחת הדירות שתבנה גוש עציון בע"מ [הנתבעת 1] על המגרש בו מצוייה הדירה הנמכרת.
3. השותפות הרשומה אחים אום עבודות בניין ופיתוח [הנתבעת 2-להלן: "אחים אום"] הינה קבלן הבונה בנייני מגורים בבאר שבע.
את הקשר שבין שלוש הנתבעות - הנתבעת 1 [גוש עציון], והנתבעת 2 [אחים אום] הנתבעת 3 [שי נגב]- מפרט מר אליהו סויסה [מנהל הנתבעת 2 ו-3 והמצהיר מטעמן] כדלהלן:
"אני אחד הבעלים של מגדלי גוש עציון בע"מ שהיא רוכשת הדירה [של התובעת]. לשאלתך מדוע התמורה [לתובעת] עפ"י ההסכם היא בדירות שתעביר הנתבעת 3, שעה שרוכשת הדירה [של התובעת] היתה מגדלי גוש עציון בע"מ - אני משיב שמהות העיסקה [היתה] שגוש עציון בע"מ רוכשת את דירת התובעת כחלק מכל המגרש [שעליה היא בנוייה -י.א.], שי נגב בע"מ [נתבעת 3] נותנת הדירות [בתמורה לדירה הנמכרת] תמורת כסף שתקבל מחברת מגדלי גוש עציון בע"מ [נתבעת 1].
מבחינתי, בתור שי נגב בע"מ [הנתבעת 3], זה לא שונה ממכירה רגילה.
היה הסכם משולש בין התובעת, גוש עציון בע"מ [נתבעת 1] ושי נגב בע"מ [נתבעת 3] - ששי נגב תעביר הדירות לתובעת והתמורה תשולם לשי נגב בע"מ ע"י גוש עציון.
מי שבפועל בנתה את הדירות שהיתה אמורה לקבל התובעת [בתמורה לדירתה הנמכרת] היתה חברת האחים אום [נתבעת 2], ויש טעות סופר בהסכם עם התובעת.
בעצם את [שתי הדירות - י.א.] היא היתה צריכה לקבל מאחים אום [נתבעת 2] ולא משי נגב בע"מ [נתבעת 3].
לחברת גוש עציון בע"מ [הנתבעת 1] לא היו דירות, ולכן ברור שלא היא [גוש עציון] תיתן את תמורת הדירות לתובעת. אתה אומר לי שרמי כהן [מנהל הנתבעת 1 והמצהיר מטעמה-י.א.] בתצהירו אומר שגוש עציון בע"מ [נתבעת 1] מילאה כל התחייבויותיה ברגע שאחים אום התחייבה לתת הדירות של התמורה לתובעת ומכאן והלאה האחריות היא של האחים אום - אני אומר בתור שי נגב בע"מ והאחים אום, הנתבעות 2 ו-3, הציעו לתובעת לחתום על חוזה לרכוש שתי הדירות, וברגע שהיא חותמת עליהם, זה נחשב שהיא קיבלה את התמורה בעניין הדירות האלה".
[ח"נ של מר אליהו סויסה - עמ' 8 לפרוט' 16.5.04].
4. הארכתי בציטוט הדברים דלעיל מעדותו של מר אליהו סויסה, מנהלן של הנתבעות 2 ו-3 [שי נגב ואחים אום] ו"שותף", - כדבריו - בנתבעת 1, שכן הם המבהירים את עיקרי העיסקה שהובילה להסכם המכירה של דירת התובעת כדלהלן:
דירת התובעת היתה אחת הדירות הבנויות על נכס מקרקעין בבאר שבע, אשר הנתבעות