פסק-דין בתיק א 13709/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­­ 20,000 ש"ח.

כהן מלכה (להלן: "התובעת"),הינה אם לשלושה ילדים הגרושה מבעלה. בהיותה נתמכת ומטופלת בלשכת הרווחה של עיריית ראש העין, באחד הימים הוצג בפניה מר יאיר (גוטמן) גילאור (להלן: "הנתבע 1") מעמותת מהיד אל הפה ("מ.א.ה") (להלן: "הנתבעת 2") לצורך קבלת סיוע.

בפגישה אשר נערכה בין התובעת ובין הנתבע 1, הוסבר לתובעת כי  מטרת הנתבעת 2 הינה עזרה כלכלית ותשלום חובותיהם של הזקוקים לכך. לגישתה, הוסבר כי על התובעת להעביר לידי הנתבעת 2 סך של 75% מכל תשלום חוב כדוגמאת ארנונה וחשמל, ואילו הנתבעת 2 ממנת את יתרת הסכום בגובה של 25%.

לגישתה, הוסבר כי הרווח של הנתבעת הינו מן הריבית אשר נצברת מהכספים אשר מתקבלים מאת התובעת.

לגישת התובעת, לאור העובדה כי הופנתה לטיפולה של הנתבעת 2 על-ידי גורמים מוסמכים בעירייה הסירה דאגה מליבה, וזאת לאחר שלטענתה הועבר דו"ח סוציאלי למשרדי הנתבעת 2 ונמצא כי היא זכאית לעזרה הניתנת על ידי העמותה.

לגישת התובעת, אכן בתחילה שולמו החשבונות על ידי הנתבע 1 באמצעות הנתבעת 2. לאחר זמן מה טען באוזניה הנתבע 1 כי קיימת אפשרות לעזרה גדולה יותר מצד הנתבעת, בפגישה אשר נערכה בין התובעת ובין הנתבע 1 הוסבר כי על מנת לקבל את העזרה תעביר התובעת לנתבע 1 שיקים, ללא ציון שם הנפרע,  על סך 5,000 ש"ח כל אחד. הובטח על ידי הנתבע, שיום לפני פירעון השיק יופקד לחשבונה סכום השיק, כך שיהיה לשיק כיסוי. לגישתה הובטח לה כי הרווח אשר יצמח לתובעת בגין כל ארבעה שקים  הינו סך של 3,000 ש"ח אשר ינבעו מן הריבית אשר תתקבל.

לאור האמור העבירה התובעת 36 שקים לידי הנתבע 1 בסך כולל של 180,000 ש"ח במחשבה כי עסקה זו תעזור לה בגידול ילדיה. לגישתה עוד באותו היום הבינה את טעותה והודיע לנתבע 1 על רצונה בביטול העסקה, ובמקביל מיהרה התובעת להורות על ביטול השקים. משנמנע הנתבע 1 להשיב את השקים האמורים פנתה התובעת למשטרה ובעזרתה גרמה התובעת לנתבע 1 להשיב חלק מן השקים.

בשלב מאוחר יותר התברר כי היו שקים שסוחרו לחברת גורמן פוד טריידינג. שיקים אלו  הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 4-05-54913-01. לאור התנגדותה לביצוע השקים הועבר התיק לדיון בפני כב' השופט  תמיר מיכאל. אשר קבע שיש לדחות את ההתנגדות ולחייב את התובעת בסך של 15,000 ש"ח.

לגישתה לאור האמור יש לחייב את הנתבעים בסכום האמור וכן בסך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. לטענתה הנתבעת 2 חבה מכוח אחריותה השילוחית.

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את הסכומים האמורים העלו חרס, לא נותרה בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעת 2  הכחישה טענות התובעת מכל וכל. לשיטתה, מטרתה של העמותה הינה עזרה לילדים ונוער חולי סוכרת נעורים וסרטן בלוטות הלימפה. לגישת אוקסנה מסלוב, המייסדת ומנהלת העמותה, אל העמותה מופנות משפחות אשר נמצאו זכאיות לסיוע על ידי לשכות הרווחה. העמותה  לה  באופן חד פעמי בחלוקת חבילות מזון לתושבי ראש העין בראש השנה.

בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2003 פרסמה הנתבעת 2 מודעה המזמינה מתנדבים לסיוע בקידום פעילות הנתבעת 2 על ידי גיוס תרומות. לאור הפרסום פנה הנתבע 1 ליוסי דיין אשר שימש בזמנים הרלוונטיים כמנהל העמותה, והציע את עזרתו בקידום עניני העמותה והציג עצמו כבעל קשרים דבר אשר יסייע בידו לגייס תרומות. הוא אף ציין כי בעבר שימש כמתנדב במספר עמותות. בתמורה לעזרתו ביקש חדר עם קו טלפון.

לאור תעודות הוקרה אשר הוצגו ולאור התרשמותם של מנהלי הנתבעת 2 התקבל הנתבע 1 כמתנדב. עם זאת לא שימש בכל תפקיד רשמי בנתבעת 2 או במוסדותיה. הסמכות היחידה אשר ניתנה לנתבע 1 הינה שימוש בטלפון לצורך גיוס תרומות.

לאור הדיווחים באמצעי התקשורת על חשד לפעילות אסורה מצד הנתבע 1 נותקו הקשרים עימו. לגישת הנתבעת 2 כתב התביעה לא מעלה כלל עילה כנגדה, ככל הנראה הנתבע 1 הינו נוכל מתחזה אשר הונה את התובעת בתרגיל עוקץ של קבלת שקים במרמה. הנתבע 1 הוא אשר הציע לתובעת את העסקת "החלפת השקים". לגישת הנתבעת 2 חמדנותה של התובעת היא אשר הביאה אותה לסיטואציה בה נמסרו סך של 180,000 ש"ח ב- 36 שקים. הנתבעת 2 כלל לא עוסקת בהחלפת שקים או לחילופין בעסקאות מימון שונות.לגישתה,העסקה אשר בוצעה מול הנתבעת לא נעשתה בשליחות העמותה ולא הייתה בידיעתה.

גם כאשר "התפכחה" פנתה התובעת לנתבע 1 ולא לנתבעת 2 מאחר והיה ידוע לה כי אין היא מעורבת בעניין כלל. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת כי לא צורף כל מסמך באשר לתשלום של התובעת בסכום של 15,000 ש"ח אשר לו טוענת התובעת.

הנתבע 1 לא התגונן ולכן נחתמה פסיקתא ביום 02/12/07 על מלוא סכום התביעה נגדו. משכך יעסוק פסק הדין ביריבות בין התובעת ובין הנתבעת 2 בלבד.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

נטל ההוכחה: