א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
152881-02
24/05/2005
|
בפני השופט:
ד.גבע
|
| - נגד - |
התובע:
יוניליס בע"מ
עו"ד שרים
|
הנתבע:
דיסקל מערכות בע"מ
עו"ד אסלמן
עו"ד חדד
|
| פסק-דין |
עניינה של התביעה המונחת בפני הוא נטילתם של 13 מחשבים ע"י "דיסקל מערכות בע"מ" (שתקרא להלן: "הנתבעת או דיסקל") מאת חברת "אורנית מחשבים בע"מ" (שתקרא להלן: "אורנית") ע"ח או כבטוחה לסילוק חוב של אורנית לדיסקל.
יוניליס בע"מ (תיקרא להלן: חב' "התובעת" או "יוניליס") טוענת לבעלותה במחשבים שנטלה הנתבעת.
בתביעתה זו, התובעת תובעת מהנתבעת לשלם לה את מלוא שוויים של המחשבים שניטלו.
להלן בקצירת האומר, עובדות הצריכות לענין;
ביום 23.7.00 נחתם בין יוניליס לבין חברת סינקלייר - בית ספק למשחק מול מצלמה בע"מ (תקרא להלן: "סינקלייר") הסכם שכירות לפיו השכירה יוניליס לסינקלייר מחשבים ופרטי ציוד נלווה נוספים (מוצג ת/ב להלן - "הסכם השכירות"). בתמורה התחייבה סינקלייר לשלם ליוניליס דמי שכירות חודשיים. סינקלייר לא עמדה בהתחייבותה זו וכשלה מלשלם, החל מיום 31.5.01 ואילך.
לטענת התובעת, המחשבים שנטלו, הושאלו ע"י סינקלייר לאורנית.
בהתאם לסעיף 9.1 להסכם "מיד בתום תקופת השכירות ו/או בכל מקרה בו הסכם זה הגיע לקיצו - יחזיר השוכר את הציוד לרשות המשכירה...".בניגוד למוסכם, סינקלייר לא השיבה את המחשבים ליוניליס והם "נעלמו".
לטענת התובעת, "בחקירה שנערכה בענין היעלמותם של פריטי הציוד", הוברר כי הנתבעת נטלה לחזקתה, בניגוד לדין ובלא שקיבלה היתר והרשאה לכך מהתובעת, 13 מחשבים (להלן: "המחשבים") מתוך המחשבים השייכים לתובעת, נשוא הסכם השכירות.
מכאן, תביעת התובעת, כנגד הנתבעת - לשלם לה את מלוא שוויים של המחשבים.
וגם טענה זו דינה להידחות ואסביר.
הנתבעת אינה מכחישה שנטלה מחשבים מאורנית. אורנית היא אישיות משפטית אחרת ונפרדת מסינקליר ששכרה את המחשבים מהתובעת.
הנתבעת טוענת להגנתה שהיא לא נטלה דבר וחצי דבר ובכלל זה לא נטלה מחשבים ו/או כל ציוד אחר השייך לתובעת.
המחשבים אותה נטלה התובעת הנתבעת נלקחו על חשבון חובה של אורנית לנתבעת או לחילופין כבטוחה לתשלום חוב.
עוד לטענתה, המחשבים שנטלה הם מתוצרת טיוואן בעוד שאלה שהשכירה התובעת לסינקליר הם מתוצרת Dell.
בפתחו של דיון אני מוצאת להתייחס לשתי מחלקות שהתעוררו, בין היתר, בין הצדדים.
האחת, התובעת טוענת שטענות הנתבעת הן בבחינת "הודאה והדחה"ועל כן, נטל ההוכחה עובר לכתפי הנתבעת. ולא היא! ואסביר.
אין כאן טענה של "הודאה והדחה". הנתבעת אומנם מודה שנטלה מחשבים ואולם, היא מכחישה את טענת התובעת שהמחשבים שהיא נטלה הם מחשבים שבבעלות התובעת.
הטענה אינה בבחינת "הודאה והדחה" שכן הנתבעת לא הודתה בקיומן של כל העובדות המרכיבות את עילת התביעה אלא הודתה רק במקצתן ועל התובעת הנטל להוכיח את שאר עילתה, במידה שהנתבעת כפרה בה.
(ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי עמ' 320).