לאור סכום התביעה דנן, היא מתבררת בסדר דין מהיר.
התובע, מושב עובדים להתיישבות חקלאית המנהל בתחומיו מכון תערובת, מוצרי מזון לבעלי חיים(יכונה להלן:התובע).
התביעה הוגשה ע"י התובע לתביעת הסך של 26,572 ש"ח בטענה כי זוהי יתרת חובו של הנתבע, תושב בית זרזיר, לתובע בגין רכישת מזון תערובת לבעלי חיים שהוא מחזיק.
על פי הנטען בכתב התביעה, מעת לעת רכש הנתבע אצל התובע, מוצרי מזון לפיטום וגידול עגלים וכן תערובת לצאן ולפיטום טליים, והתחייב לשלם תמורתם כשהרכישות מפורטות בכרטסת הנה"ח, פירוט משלוחים ותעודות משלוח שצורפו לכתב התביעה.
יצוין כבר עתה כי בכל תעודות המשלוח, החשבוניות וכרטסת הנה"ח מופיע שם הלקוח כ"חסן סאלח" ומספר הלקוח 8725.
לטענת התובע, על חשבון רכישת המזון הנ"ל, מסר הנתבע, בין היתר שיקים שנמסרו לו ע"י צדדים שלישיים, כשבכתב התביעה מצוינים שני שיקים של צדדים שלישיים שחוללו עם הצגתם פירעון, נפתחו תיקי הוצל"פ ע"י התובע נגד מושכי אותם שיקים (ולא נגד הנתבע), ודרך הליכי ההוצל"פ, הצליח התובע לגבות תמורתם של שני שיקים אלו.
יתרת חובו של הנתבע, כפי הכרטסת שצורפה, ולאחר ניכוי סכומי שני השקים הנ"ל, נומינלית, עמדה על 24,872 ש"ח, ונכון למועד הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, עמדה על
26,572 ש"ח.
עיקר הגנתו של הנתבע היא למעשה טענת הסף של העדר יריבות והעדר עילת תביעה לתובע נגדו.
הנתבע כפר בטענת התובע לפיה הוא הזמין אי אלו מוצרים ממנו, או כי שילם כספים אלו או אחרים לתובע.
לדברי הנתבע, אין הוא מגדל בעלי חיים, לפרנסתו הוא עובד כנהג משאית המבצע הובלות, בבעלותו משאית וולבו, וכי הוא היה מבצע הובלות של סחורות מכפר יהושע ללקוחות שונים שהזמינו מוצרי מזון שם, אך לא עבורו הוא.
התיק נקבע לשמיעת ראיות הצדדים, מטעם התובע הוגש תצהירו של מר יהודה לוין מנהל השיווק של מכון התערובת אצל התובע ואילו מטעם הנתבע הוגש תצהירו הוא.
התובע ביקש לזמן לישיבת ההוכחות עדים שלא הוגשו תצהירים מטעמם, שהם שני מושכי השקים שעל פי הנטען ניתנו לתובע על חשבון פירעון חוב הנתבע, מר גריפאת שריף ומר איברהים זערורה.
לישיבה שהתקיימה לפניי התייצב עד אחד בלבד מהעדים הנ"ל שהוזמנו, מר גריפאת שריף, שנחקר, ואילו העד השני, מר זערורה איברהים, לא התייצב ונגדו הוצא צו הבאה להבטחת התייצבותו.
בהמשך, ויתר ב"כ התובע על העדת העד מר זערורה וביקש לזמן את הגברת רודיינה גריפאת אשתו של מר שריף גריפאת מושך אחד השקים, ושחשבון הבנק ממנו נמשך השיק מתנהל במשותף ע"ש שניהם.
בדיעבד התברר, ועל אף שמר שריף גריפאת הסתיר עובדה זו וטען להיכרות שטחית עם הנתבע, כי המדובר הוא בחתנו ובתו של הנתבע.
מר שריף בעדותו, לא תרם דבר לבירור מקור השיק שנמסר לתובע ושבגינו ננקטו נגדו הליכי הוצל"פ ע"י התובע. מר שריף טען כי הוא היה משך תקופה ארוכה עסוק בבניית ביתו, הוציא כספים רבים לרבות שיקים רבים, חשבונו הוגבל פעמיים, ועת קיבל את מסמכי האזהרה מהתובע, הוא ניגש למושב לבירור מקור החוב, ובסופו של יום שילם תמורתו, אך לדבריו, אין הוא יכול לדעת למי נמסר אותו שיק במקור.
מר שריף אף אישר בחקירתו כי הוא נוהג למסור שיקים חתומים ללא ציון שם נפרע.
אשתו של שריף, בתו של הנתבע, נחקרה בישיבה שהתקיימה היום, התברר כי הנ"ל איננה יודעת קרוא וכתוב, ציינה כי אין היא מטפלת בשקים, בעלה, שריף, הוא המטפל ורושם שיקים, מה גם שהעדה, כאמור, איננה יודעת קרוא וכתוב כך שאין באפשרותה לרשום או למשוך שיקים.