א
בית משפט השלום חיפה
|
18869-01
22/08/2005
|
בפני השופט:
ב. טאובר
|
- נגד - |
התובע:
1. כוכב הקור מיזוג אויר בע"מ 2. כוכב הקור שיווק והספקה (1993) בע"מ
עו"ד ש. איל ואח'
|
הנתבע:
אמויאל יחיאל
|
פסק-דין |
1. בפניי תביעה כספית על סך של 20,167 ש"ח אשר הוגשה על-ידי כוכב הקור מיזוג אויר בע"מ וכוכב הקור שיווק והספקה (1993) בע"מ (להלן: "התובעות") כנגד מר אמויאל יחיאל (להלן: "הנתבע").
2. במהלך השנים 1999-1997 הזמין הנתבע אצל התובעות חלקים ו/או חומרים להתקנה במערכות מיזוג אויר ומזגנים ואלה סופקו לו על-ידי התובעות. התובעות טוענות כי על פי רישומי כרטסות הנהלת החשבונות שלהן נותר הנתבע חייב לתובעת מס' 1 סך של 8,198 ש"ח ולתובעת מס' 2 סך של 9,289 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק נכון ליום הגשת התביעה סך כולל של 20,167 ש"ח.
3. הנתבע מכחיש את עצם קיומו של חוב כלשהו לתובעות. לגרסתו, זייפו התובעות את חתימתו על שתי תעודות משלוח וכן ערכו את כרטסות הנהלת החשבונות שלהן הנושאות תאריך 5/4/00 לצורך המשפט בלבד כשבמסגרתן לא מופיע זיכוי תשלומים שונים שביצע הנתבע.
עוד טוען הנתבע, כי מנהל המחסן של התובעות, מר יעקב חזן, שהיה שותף בחברה, הודיע לנתבע כי לא נותר חוב לתובעות וכי חשבונו אצלן אופס ואף שיק בטחון שניתן על ידו לתובעות הוחזר לידיו.
בנוסף טוען הנתבע כי אף ביצע עבודות התקנה עבור התובעות לפנים משורת הדין על מנת לפרוע חוב שכביכול הצטבר לחובתו אצל התובעות.
כן טוען הנתבע כי התובעות לא זימנו לעדות עדים רלבנטיים וכי תצהיר מנהלן של התובעות הינו עדות שבשמועה.
הנתבע טוען כי אין מקום לחלוק על מהימנותו לאור עדותו ולאור העובדה שהינו ממשיך לנהל את ההליך שעה שהינו חייב מוגבל באמצעים ומתנהלים כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל 11 תיקי הוצל"פ וכן תיק איחוד וסך כל חובותיו של הנתבע בהוצאה לפועל מגיע לסך 317,702 ש"ח.
דיון:
4. מן העדויות שהובאו בפניי עולה כי התובעות והנתבע קיימו ביניהם קשרי מסחר בשנים 1998-1997. הנתבע, אשר הינו בעלים של עסק בשם "עדי קור" למכירת מזגנים, נהג לרכוש אצל התובעות מוצרים לצורך התקנתם בבתי לקוחותיו. הנתבע שילם עבור המוצרים באמצעות המחאותיו ו/או באמצעות המחאות לקוחותיו כפי שהדברים באו לידי ביטויים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעות.
כפי שעולה מכרטסת הנהלת החשבונות של התובעות ומעדותו של המצהיר מטעם התובעות, מר בני בן משה, למעשה כבר מראשית הקשר העסקי שבין הצדדים נותר הנתבע חייב כספים לתובעות ובפועל התגברו חובותיו לקראת סוף שנת 1998 ושנת 1999.
5. לאחר ששבתי ועיינתי בתצהירי העדות שהוגשו מטעם הצדדים ונספחיהם וכן שבתי ועיינתי בפרוטוקול, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, לא ראיתי לקבל את טענות ההגנה של הנתבע ביחס לפרעון כל חובותיו לתובעות ולהלן אדון בטענות אחת לאחת.
אי קיום חוב על פי דברי מנהל המחסן מר יעקב חזן:
6. הנתבע טען הן בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו והן בסיכומיו כי מנהל המחסן של התובעות בזמנים הרלבנטיים לתביעה אישר באוזניו בעל-פה ובכתב כי אינו חייב דבר לתובעות.
בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית הצהיר הנתבע כדלקמן:
"בסוף שנת 1999 ו/או בסמוך לכך. מנהל המחסן של התובעות - מר יעקב חזן הודיע לי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי לא נותרתי חייב לתובעות דבר וחצי דבר. וכי הכרטיס שלי אצל התובעות עומד על 0 חובות".
עוד טען הנתבע בתצהירו בסעיף 9(ג) כי:
"המחסנאי הראה לי שאין לי יותר חובות ובנוסף נתן לי מסמך עליו כתב שאין לי כל חובות בעניין האביזרים לתובעות. כל נסיונותי להשיג את המסמך הנ"ל לא צלחו, אינני זוכר היכן שמרתי את המסמך הנ"ל, יתכן והמסמך אבד לי".
במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 12 לפרוטוקול) נשאל הנתבע מדוע אין באפשרותו להציג מסמכים המבססים טענותיו והשיב בזו הלשון:
"כי זה נעלם לי, פרצו לי את המחסן ועשו לי מהפכה ולקחו לי את הדברים, לרבות הפתק של יעקב חזן".