התובעת היא חברה הרשומה באנגליה, העוסקת במסחר ביהלומים ובתכשיטים עתיקים. הנתבעת 1 (להלן: "
הנתבעת") הינה חברה למסחר ביהלומים שמושבה בישראל, והנתבע 2 (להלן: "
הנתבע") הוא יהלומן ואחד מבעלי מניותיה של הנתבעת וממנהליה.
לטענת התובעת, הגיעו לידי הנתבעים יהלומים שהתובעת בעלת הזכויות בהם, והללו מכרו אותם לצד ג' בידיעה על זכויות התובעת. לטענת הנתבעים, מי שרכשה זכויות ביהלומים היא חב' בשם Samuel Rozenbaum HK Ltd (להלן: "
חב' סמואל רוזנבאום הונג-קונג"), אשר קנתה את היהלומים בתנאי תקנת השוק ולפיכך גוברת זכותה על זכותה של התובעת ליהלומים.
העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים
.
בימים 16 עד 19 לנובמבר 2001 התקיימה בהונג-קונג תערוכת יהלומים (להלן: "
התערוכה"). מנהל התובעת, מר פיטר רוזן, שהשתתף בשמה בתערוכה, לקח איתו יהלום בן 13.22 קארט מסוג LOOSE ROUND OLD DIAMNOND EUROPEAN BRILLIANT CUT (להלן: "
היהלום הראשון"), על מנת להציגו בתערוכה.
היהלום נרכש על-ידי התובעת בתמורה לסך של 35,033 ליש"ט מחברת HOLBORN DIAMOND POLISHING CO LTD (להלן: "
חב' הולבורן") שמקום מושבה בלונדון.
במהלך התערוכה נפגש מנהל התובעת עם יהלומן ניו-יורקי בשם PAUL LUBESTSKY (להלן: "
לובצקי") נציג חב' WINSDOR JEWELERS (להלן: "
חב' וינדזור"), שבידו היה יהלום דומה בן 12.17 קראט (להלן: "
היהלום השני"). מר לובצקי מסר את היהלום השני לידי מנהל התובעת כדי למוכרו יחד עם היהלום הראשון, כזוג.
ביום 19/11/01 מסר מנהל התובעת את שני היהלומים ליהלומן אחר בשם "אנדי לאי לי" הידוע גם בשם "אנדי לי" (להלן: "
אנדי לי"), אזרח קנדי שמקום עסקו היה בקליפורניה.
לטענת התובעת, סיכם מנהל התובעת עם מר אנדי לי כי תמורת היהלומים ישלם אנדי לי לתובעת, תוך 30 יום, 109,500$ ארה"ב. באותה הזדמנות מכרה התובעת לאנדי לי שעון מסוג Platinum Diamond Bulgari Watch (להלן: "
השעון") במחיר של 5,500$. מר אנדי לי שילם לתובעת תמורת השעון ועל חשבון היהלומים סך של 15,380$ (להלן: "
דמי הקדימה") והוסכם כי ישלם סך של 300,000 דולר הוג-קונגי מתוך יתרת התשלום שעמדה על סך של 99,620$ באופן מיידי, בהעברה לחשבון הבנק של התובעת בלונדון, והיתרה תשולם תוך 30 יום.
כמו כן סוכם במפורש כי עד לקבלת מלוא התמורה נשארת הבעלות ביהלומים בידי התובעת.
לאחר סיום התערוכה חזר מנהל התובעת ללונדון, והתברר לו כי התשלום שהיה אמור להשתלם באופן מיידי, לא הופקד בחשבון הבנק של התובעת.
מנהל התובעת ניסה ליצור קשר עם אנדי לי אך לא הצליח. לכן פנה ביום 22/11/01 למנהלי התערוכה, ביקש סיוע באיתורו של אנדי לי וכן ביקש לקבל רשימה של החברות שהציגו בתערוכה. ברשימה שקיבל הופיע, לטענת התובעת גם שמה של הנתבעת.
ביום 26/11/01 שלח מנהל התובעת מכתב בפקס אל החברות שברשימה, לרבות לחב' סמואל רוזנבאום הונג-קונג, בו פירט את השתלשלות העניינים, היעלמו של אנדי לי, העובדה שהתמורה בגין היהלומים לא שילמה, וכן תיאורם של היהלומים, וביקש סיוע באיתור היהלומים.
ביום 27/11/01 קיבל מנהל התובעת הודעת פקס ובה מספר הטלפון החדש של אנדי לי בהונג-קונג. מנהל התובעת שוחח עם אנדי לי טלפונית וכן שלח לו שתי הודעות פקס וביקש כי ישלם את התמורה בגין היהלומים.
ביום 28/11/01 קיבל מנהל התובעת מאנדי לי מכתב שנשלח מהפקס של חב' סמואל רוזנבאום הונג-קונג במכתב הודיע אנדי לי כי לא יצר קשר עקב פטירת שנים מקרובי משפחתו, כי המכתב שנשלח למשתתפי התערוכה גרם לו נזק תדמיתי וכי עד סוף דצמבר 2001 או תחילת ינואר 2002 ישלם לתובעת את מלוא התמורה.
אנדי לי המשיך להבטיח למנהל התובעת כי ישלם את התמורה לאחר שובו לקליפורניה אולם גם לאחר שובו לא בוצע התשלום. מנהל התובעת המשיך להיות איתו בקשר טלפוני ופקסים ואנדי לי המשיך להבטיח כי ישלם לתובעת את מלוא התמורה.
ביום 14/1/02, לאחר שיתרת התמורה לא שולמה, שלח מנהל התובעת פקס לאנדי לי ובו דרישה להשיב לתובעת את היהלומים. אנדי לי הבטיח להשיב לו אותם בניו יורק או בלוס-אנג'לס, ובסופו של דבר קבעו כי מנהל התובעת יגיע ללוס-אנג'לס כדי לקבל את היהלומים.
ביום 22/1/02 טס מנהל התובעת מלונדון ללוס-אנג'לס ונפגש עם אנדי לי בשדה התעופה של לוס- אנג'לס. לטענת התובעת בפגישה הודיע אנדי לי למנהל התובעת כי היהלומים אינם ברשותו אלא במשרדי הנתבעת בניו-יורק שכן הוא מסר אותם לנתבעת במהלך התערוכה לנתבעת לשם מציאת קונה מתאים ועל מנת לבחון אפשרות לשבצם בעגילים. הוא אף מסר למנהל התובעת, לטענתו, מכתב שנשלח על ידו לנתבעים בו נאמר כי התובעת היא הבעלים של היהלומים וכי מנהל התובעת רשאי לקבל אותם חזרה.
מנהל התובעת הגיע לניו-יורק שם נפגש עם מר לובצקי שעדיין המתין לקבלת התמורה בגין היהלום השני. לטענתו, הוא ומר לובצקי, התקשרו יחד אל הנתבע בישראל וזה הודה כי שני היהלומים נמצאים ברשותו אך טען כי הוא מחזיק בהם, וכן בתכשיטים נוספים שמסר לו אנדי לי, כבטוחה לחובותיו של אנדי לי ו/או חברה בשם LE DOUBLE MAZAL מקליפורניה שאנדי לי היה בעבר שותף בה, כלפי הנתבעת, בסך של כ- 126,000$.
כיוון שערך החוב הנטען היה נמוך מערך היהלומים הסכים הנתבע לשחרר, בשלב זה, את אחד היהלומים ולשלוח את היהלום השני, באופן מיידי, למר לובצקי בניו-יורק.