1. תמצית העובדות והטענות:
התביעה שבפניי היא תביעה למתן צווים שיאסרו על הנתבעים לייבא, לייצר, להפיץ, לפרסם, לשווק ולמכור את התרופה "
פאקסט" המפרה, לגרסת התובעת, אמצאה הכשירה להירשם כפטנט על שמה, וכן לצווים שיאסרו עליהם את השימוש בשם התרופה, באריזה ובעלון המידע הרפואי שלה, אשר לטענת התובעת מועתקים מתרופה המשווקת על-ידה בישראל תחת השם "
סרוקסט". בנוסף, עותרת התובעת לצו שיורה לנתבעים לאסוף את כל המוצרים המפרים לצורך השמדתם, לצו מתן חשבונות ולכל סעד אחר שבית המשפט יראה לנכון לתת בנסיבות העניין.
התובעת, SmithKline Beecham p.l.c. (להלן: "
ביצ'ם"), היא חברה ציבורית המאוגדת על-פי דיני אנגליה, אשר עוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק תרופות. בשנת 1991 החלה ביצ'ם לשווק באנגליה תרופה נגד דיכאון ותופעות נלוות המבוססת על חומר פעיל בשם פרוקסטין הידרוכלוריד (Paroxetine Hydrochloride). בישראל, שווקה התרופה החל משנת 1995 תחת השם Seroxat, אשר נרשם ביום 13/8/85 כסימן מסחר מס' 61613. שם המוצר בעברית, סרוקסט, נרשם כסימן מסחר מס' 142438 ביום 28/9/00.
הנתבעת 1, אוניפארם בע"מ (להלן
: "אוניפארם"), היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות, גנריות בעיקר. בראשית שנת 2000, החלה אוניפארם לשווק תרופה בשם פאקסט (PAXXET), שנרשם בפנקס סימני המסחר ביום 15/12/99 כסימן מס' 133146. תרופה זו מבוססת אף היא על פרוקסטין הידרוכלוריד ומיועדת לטיפול בתופעות של דיכאון.
הנתבעת 2, תרימה בע"מ (להלן:
"תרימה"), היא החברה המייצרת את מרבית התרופות שמשווקת אוניפארם ובכללן את התרופה פאקסט.
הנתבע 3, מר זבולון תומר (להלן:
"תומר"), הינו רוקח במקצועו ומייסדה של אוניפארם. כיום מכהן תומר כמנכ"ל אוניפארם וכחבר דירקטוריון בחברת תרימה (שלושת הנתבעים יחדיו ייקראו להלן:
"אוניפארם").
ביום 5/2/96 הגישה ביצ'ם בקשה לרישום פטנט מספר 117035 (להלן:
"הבקשה לפטנט ישראלי"), על אמצאה שעניינה:
"אנהידראט של פרוקסטין הידרוכלוריד חופשי במידה ניכרת מפרופאן-2-אול קשור, תהליכים להכנתו ותרכיבי רוקחות המכילים אותו:
Paroxetine hydrochloride anhydrate substantially free of bound paropan-2-ol, processes for its preparation and pharmaceutical compositions containing it
".
הגשת הבקשה לפטנט ישראלי פורסמה ביום 29/2/00 ביומן הפטנטים וביום 22/5/00 הודיעה אוניפארם על התנגדותה לרישום הפטנט. יש לציין כי גם חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ הודיעה על התנגדותה לרישום הפטנט ביום 28/5/00.
ביום 27/6/00 שלחה ביצ'ם באמצעות בא-כוחה מכתב התרעה לאוניפארם, בו טענה כי התרופה פאקסט נופלת בגדר תביעות הבקשה לפטנט ישראלי ומשווקת תוך חיקוי השם, האריזה והעלון לרופא של התרופה סרוקסט.
בתגובתה למכתב טענה אוניפארם כי האמצאה נושא הבקשה לפטנט ישראלי אינה כשירה לרישום כפטנט, וכי אין בתרופת הפאקסט על כלל רכיביה משום חיקוי או העתקה של תרופת הסרוקסט.
על רקע זה, הגישה ביצ'ם ביום 27/8/00 את התביעה הנוכחית ועימה בקשה למתן סעדים זמניים (בש"א 23785/00). על-פי הסדר דיוני שהושג בין הצדדים בהמלצת בית המשפט (כב' השופטת א. חיות), הוחלט ביום 10/10/00 לדון בתביעה גופה, מבלי להכריע בבקשה לסעדים זמניים.
טענתה המרכזית של ביצ'ם בכתב התביעה היא כי התרופה פאקסט עושה שימוש בצורה הגבישית ובתהליך הייצור פרי המצאתה, הכלולים בבקשה לפטנט ישראלי. רישום הפטנט על-פי ההסדר בחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן:
"חוק הפטנטים"), יכול להיעשות רק לאחר שיסיים רשם הפטנטים את הדיון בהתנגדויות לרישום הפטנט, הליך אשר עלול להימשך מספר שנים, לדברי ביצ'ם, נוכח העומס הרב המוטל עליו. הסדר זה שונה מן ההסדר הנוהג בחוקי פטנטים באירופה ובארה"ב, לפיו נרשם הפטנט מיד עם קיבולו ואין בהתנגדות לפטנט כדי למנוע מבעליו להגיש תביעה בגין הפרתו. לפיכך, טוענת ביצ'ם, אין היא יכולה לתבוע את אוניפארם בשלב זה בגין הפרת פטנט רשום. עם זאת, קמה לה, לטענתה, עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן:
"חוק עשיית עושר"), עקב ניצול אמצאה כשירת פטנט, שמשאבים רבים הושקעו בפיתוחה.
עוד טוענת ביצ'ם כי שיווק התרופה פאקסט נסמך על חיקוי השם, האריזה ועלון המידע לרופא של התרופה סרוקסט, מתוך מטרה להטעות את הצרכנים ולהיבנות מן המוניטין הרב שצברה תרופת הסרוקסט בשוק הישראלי. בכך, על-פי הנטען, מבצעת אוניפארם עוולות של הפרת סימן מסחר רשום לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן:
"פקודת סימני מסחר"); גניבת עין, עוולה החקוקה בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן:
"חוק עוולות מסחריות"); גזל, מוניטין והפרת זכות יוצרים על-פי חוק זכות יוצרים, תשי"ג-1911 (להלן:
"חוק זכות יוצרים").
מעשיה אלה של אוניפארם, לטענת ביצ'ם, עולים כדי תחרות בלתי הוגנת וחוסר תום-לב, וגורמים לביצ'ם לנזקים הנאמדים במיליוני שקלים עקב הוזלת מחיר התרופה ואובדן מכירות.
בכתב ההגנה טוענת אוניפארם כי יש לסלק התביעה על הסף, שכן אין היא מגלה כל עילה כנגד מר תומר, ומאחר שחוק הפטנטים שולל הגשת תביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט ביחס לאמצאה שטרם ניתן עליה פטנט.
לגופו של עניין, טוענת אוניפארם כי לא מתקיימים במקרה הנוכחי יסודות העילה של עשיית עושר ולא במשפט. בהקשר זה טוענת אוניפארם כי האמצאה הנדונה פורסמה זה מכבר במסגרת בקשות קודמות לפטנט שהגישה ביצ'ם, ולכן היא נחלת הכלל ואינה כשירה להירשם כפטנט.
כמו כן, דוחה אוניפארם את הטענות לגבי קיומו של דמיון בשם ובאריזה בין התרופה פאקסט לבין התרופה סרוקסט, ומדגישה כי שתי התרופות ניתנות על-פי מרשם בלבד ואין כל חשש כי רופא או רוקח יטעה ביניהן. אשר לטענה בדבר הפרת זכות-יוצרים בעלון לרופא, טוענת אוניפארם כי ביצ'ם אינה בעלת זכות-יוצרים בעלון, אולם על-מנת לשלול כל טענה בעניין זה, החליטה אוניפארם לחדול מהפצת העלון עד לניסוחו מחדש.
2. דיון