א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
2725-99
05/04/2006
|
בפני השופט:
גדות שרה
|
| - נגד - |
התובע:
1. רוטשטיין ברק
2. רוטשטיין אשר
3. רוטשטיין צפורה
עו"ד ליאור ליפא
|
הנתבע:
1. החברה העירונית ראשון לציון - לתרבות ספורט ונופש בע"מ
2. עיריית ראשון-לציון
3. כלל חברה לבטוח בע"מ
4. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
5. נתנאל שמואל
6. ש. נתנאל מהנדסים יועצים בע"מ
7. מדינת ישראל - שר החקלאות והשר
עו"ד בלטר משה
עו"ד שטיין אהוד
עו"ד קליר חיים
|
| פסק-דין |
"ביום 24.4.98 השתנו חייו של התובע (1) ברק רוטשטיין (להלן:"ברק") מן הקצה אל הקצה. במהלך עבודתו בחי כיף הוא הותקף באכזריות ע"י קוף שימפנזה, ננגס בעכוזו, אצבעות משתי ידיו נתלשו ונקטעו, אפו ומרכז פניו נפגעו, והוא נותר בעל מום, נכה, חבול ומצולק, נפשית ופיזית, עד תום תוחלת חייו". (ס' א (1) לסיכומי התובע [בשינוי קל שלי - ש.ג.]).
זוהי תמציתה של תביעת נזיקין זו אשר הוגשה ע"י ברק והוריו כנגד הנתבעים.
העובדות
1. א. התובע 1 (
ברק) (להלן גם
"התובע") הינו יליד 19.9.78 .
ב. נתבעת 1 (להלן:
"הנתבעת") היא חברה בע"מ והיתה, במועדים הרלבנטיים, הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המפעילה של פארק ה"חי-כיף" בראשון לציון (להלן:
"פארק החי כיף").
ג. נתבעת 2 היא המממנת, המפקחת ובעלת השליטה, באמצעות עובדיה, בכל הקשור לנתבעת.
ד. נתבעת 3 היא חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את הנתבעת מפני הסיכונים נשוא התובענה.
2. ביום 24.4.1998 בשעה 08:30, או סמוך לכך, בעת שהתובע שהה ועבד בפארק החי-כף, התנפל עליו קוף שימפנזה, תקף אותו, נשך אותו ופגע בו קשות.
אירוע התאונה מתואר ע"י ברק בסעיף 2 לתצהירו ובעדותו בבית-המשפט.
כבר בשלב זה אציין כי אני נותנת אמון מלא בעדותו זו של ברק לעניין תקיפת השימפנזה, והיא משקפת היטב את הנסיבות, התחושות, הפחדים וההלם, כפי
שהוא חווה אותם במועד האירוע, ואשר הובאו מפיו במתן עדותו בביהמ"ש במידת אמינות גבוהה ומשכנעת.
ר' עמ' 45 - 43 לפרוטוקול:
"הוא תקף אותי. את הביס הראשון קיבלתי ברגל שמאל. הסתובבתי ראיתי אותו משהו מפחיד שאי אפשר להסביר. רצתי... אז כשרצתי ונפלתי וקמתי הסתובבתי וניסיתי להדוף אותו עם היד, אז הוא טחן את יד ימין שלי בתוך הפה שלו. אז ראיתי 3 אצבעות עפות על הרצפה, אצבעות יד ימין. האצבעות רקדו בתוך שלולית של דם.
את יד שמאל הוא ניער לי בכל הכוח עם השניים שלו. שמעתי רעשים של עצמות נשברות וכל הבשר נתלש. הוא תפס אותי בצוואר משני צידיו ונגס לי בפנים. בשלב זה השימפנזה כבר עמד מולי ונשך אותי בפנים. כל הפנים שלי היו בתוך הפה של השימפנזה והכל התפוצץ. האף ירד. הייתי כ"כ (כל כך - ש.ג.)
יפה ונהרסו לי החיים.
זה כ"כ אכזרי. למה אני צריך לעבור דבר כזה. למה אני צריך לעבור דבר כה אכזרי...
היו לי פנים מצויירות, אנשים אהבו את היופי שלי. אנשים אהבו אותי...
המשכתי לרוץ לכיוון המשרדים. הם נמצאים בהמשך... אני צרחתי צרחות של הצילו, הצילו וכל הפרצוף היה תלוש וכף יד שמאל היתה תלויה על חתיכת עור. קרעתי את כל העצמות. שירה ראתה אותי וקראה לצ'יקו (השימפנזה - ש.ג.)
... היא קראה לו והוא רץ אליה... אני רצתי לשירותים. היא אמרה לי להסתתר בשירותים שהוא לא יראה אותי. נכנסתי לשירותים, נעלתי את עצמי ואחרי דקה מה שראיתי שהכל חתוך.
ניסיתי לגעת ברגל, הביס הראשון שקיבלתי ברגל חתיכת בשר נתלשה והייתה תלויה. היד נכנסה לי בתוך הרגל. היה בור גדול וירד הרבה דם, רציתי לגעת בפנים והיד נכנסה לי לתוך הגולגולת. לא היה לי אף ולא כלום. אחרי דקה שמעתי בום, דפיקה חזקה על הדלת והיה פתח בדלת של 30 ס"מ ואז ראיתי את הידיים שלו (של השימפנזה - ש.ג.)
וצפורניים ארוכות, הוא נתלה על הדלת וניסה להיכנס והראש שלו היה בפנים. התחננתי שהוא לא יכנס. הוא לא הצליח כי היה גדול. הוא עשה סיבוב מסביב לשירותים, רבע שעה הוא ישב ליד החלון בשרותים ...
צעקתי הצילו ואף אחד לא בא ולא התקרב אלי בכלל. רציתי למות באותו יום מהכאבים. דבר כ"כ אכזרי שאני לא משלים איתו לעולם.
אחרי כמה זמן שמעתי קולות ברמקול ושמעתי המון יריות. שמעתי קולות ואמרו לי "ילד, צא החוצה". יצאתי החוצה והשוטרים תפסו את הראש והיו בהלם. צעקתי להם אלונקה ואף אחד לא ענה לי. היתה בחורה בתוך האמבולנס ואמרתי לה שתרדים אותי והיא אמרה שהיא לא יכולה. היא גזרה ממני את הבגדים ואמרה שהיא צריכה לבדוק אותי".
3. בעקבות התאונה הגישו התובעים כנגד הנתבעות את התביעה נשוא פסק דין זה לפצותם בגין נזקי הגוף שנגרמו לברק.