פסק-דין בתיק א 33868/05

רקע

בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח בית עסק.

1. התובעת, חברה להוצאה לאור של כתבי עת, הייתה מבוטחת אצל הנתבעת בביטוח לבית העסק, עסק המצוי בקומה השניה במבנה בן שלוש קומות ברחוב הנגב 5, תל- אביב  (להלן: " בית העסק" או " העסק"), מבנה ותכולה, בהתאם לפוליסה מס' 05-000000633-04 לתקופה 13.10.04 - 31.12.05.

2. ביום 19.1.05 בשעות הערב נגרמו נזקים לתכולת בית העסק, בעיקר למחשבים וציוד נלווה. הנזקים נגרמו עקב חדירת מי גשמים לבית העסק. הגשמים חדרו מגג הבניין אל הקומה העליונה במבנה, שאינה מאוכלסת, דרך תקרת בית העסק ותעלות החשמל שלו.  

3. הנתבעת הגישה דרישה לתגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לתכולת בית העסק. הנתבעת, בהסתמך על חוות דעת שמאי מטעמה מיום 2.3.05, דחתה את הדרישה. הטעם לדחייה היה כי הנזקים נגרמו כתוצאה מנזקי טבע וכי בהעדר הרחבה בפוליסה לנזקי טבע אין הפוליסה מכסה נזקים אלו. בהתאם לכך הוגשה  התובענה.

4. מטעם התובעת העידו מר  אדרי גורג', מנהל התובעת, מר פאול קידר, עובד התובעת ומר אריה הלחמי, שמאי.  מטעם הנתבעת העיד מר מוטי פיראן, שמאי.

5. רוב העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת של ממש בין הצדדים. אין מחלוקת  כי הנזקים לתכולת בית העסק, נשוא התובענה, נגרמו עקב חדירת מי גשמים לעסק. עוד אין, למעשה, מחלוקת כי מדובר היה ביום גשום וסוער, בו ירדו גשמים המלווים ברוחות. לעניין זה ניתן להפנות לטופס הודעת המבוטח על האירוע (נספח ג' לתיק מוצגי התובעת) שם נרשם במקום המיועד ל "תיאור מפורט של גורם הנזק ונסיבותיו": " מי גשמים (נזקי מים) ביום הגשום והסוער אשר גרם לנזקים לרכוש המבוטח"; להודעת מר אדרי מיום 20.1.05 שנחתמה בפני מר פיראן (נ/4) : " אתמול יום רביעי ה - 19.1.05 בסביבות השעה 18:00 פקדו את האזור גשמים עזים מלווים ברוחות עזות. לפתע הבחינו העובדים בחדירת מי גשמים מהתקרות שהתעצמו בבת אחת תוך מספר דקות"; סעיף 12 לתצהיר מר אדרי: " היה אמנם יום גשום וסוער"; חוות דעתו של מר פיראן (עמ' 2, תיאור המקרה)  ועדות מר אדרי עמ' 12, שורה 12 : " המשיך לרדת גשם והנזק התעצם".

עובדה נוספת עליה אין מחלוקת היא כי בפוליסה לא קיימת הרחבה ל"נזקי טבע", לא התבקשה הרחבה כזו ולא שולמה פרמיה בגין הרחבה כזו. 

הפוליסה

6. פרק 2 לחוברת תנאי הפוליסה מתייחס לביטוח התכולה. מקרה הביטוח מוגדר כ-
   " נזק תאונתי, מקרי ובלתי צפוי שאירע לתכולת בית העסק בעת הימצאה במבנים התפוסים על ידי המבוטח כמפורט בהצעה וברשימה". סעיף 3 בפרק זה קובע את הסייגים לחבות המבוטח לפרק זה והוא מודגש באותיות בצבע אדום. סעיף יג' קובע כי המבטח לא יהיה אחראי ל" נזקי טבע לרבות רעידת אדמה, סערה וסופה, שלג, ברד ושיטפון, אלא אם צוין במפורש ברשימה ותמורת דמי ביטוח נוספים".  

בפרק 2 לא קיימת הגדרה ל" נזקי טבע". בפרק 1, המתייחס לביטוח המבנה, קיימת הגדרה כזו.  סעיף ח' בפרק 1 מגדיר את הכיסוי הניתן לנזקי טבע למבנה, כאשר קיימת הרחבה בפוליסה לנזקי טבע, כך: " 1. סערה או סופה - נזק על ידי רוח שמהירותה עולה על 34 קשר. הרחבה זו תכלול אף נזק על ידי מי גשם ו/או חול אשר בא בעקבות נזק למבנה עקב הסיכון הנ"ל. 2.  שיטפון משמעו: א. עליה על גדותיהם או גובהם הרגיל של מי -ים, אגם, נהר, נחל או ואדי. ב. מי גשמים או שלגים שהצטברו או זרמו על פני הקרקע, או מתחת לה, מחוץ לדרך זרימתם הרגילה". באותיות בצבע אדום נרשם:  " סעיף זה אינו מכסה: א. נזקים ישירים הנגרמים על ידי גשם, ברד או שלג תוך כדי ירידתם. ב. נזקי מים הנגרמים כתוצאה ממרזבים בלתי תקינים".

בהמשך סעיף ח' מפורטות עוד הגדרות לשלג, ברד ורעידת אדמה, תנאים להשתתפות עצמית בנזקים אלו וכן, שוב, באותיות בצבע אדום: " תנאי מיוחד לסעיף ח' - נזקי טבע: כיסוי נזקי טבע מכל סוג שהוא, דהיינו, מבנה ותכולה יחול אך ורק אם: א. הרכוש האמור בוטח בחברה מפני אש והסיכונים המבוטחים בפרק המתאים. ב. שולמה פרמיה נוספת בגין נזקי טבע כרשום ברשימה".

סיבת הנזק והכיסוי הביטוחי: טענות הצדדים

7. התובעת טוענת כי הסייג לפוליסה, על פיו הפוליסה אינה מכסה נזקי טבע, אינו רלוונטי בענייננו וכי אין מדובר בנזקי טבע. הגרסה העובדתית המועלית על ידי התובעת לתמיכה בטענתה זו היא, כי פתח המרזב בגג הבניין נסתם על ידי שלט בד בלוי שהיה בגג.  בשל חסימת המרזב הצטברו מי הגשמים בגג, החלו לחדור לקומה העליונה שמעל בית העסק ומשם לתקרת בית העסק. וכך בתצהירו של מר אדרי: " גילינו שפתח הניקוז שבגג היה חסום על ידי יריעת בד. איש התחזוקה הסיר מעל פתח הניקוז את הבד שחסם אותו והתברר שמדובר בשלט בד בלוי שהיה תלוי על גג המבנה מזה זמן רב ואשר עקב ארוע פתאומי ובלתי צפוי ניתק ממקומו וחסם את פתח הניקוז. עד לאותו ארוע  פתאומי לא הייתה שום בעיה עם המרזבים וניקוז מי הגשמים בבניין. המרזב היה תקין ואף זכור לי שבעל הבניין דאג שהוא יעבור ניקוי פנימי בתחילת עונת הגשמים, כחודש לפני קרות מקרה הביטוח. אציין כי לאחר הסרת החסימה מהפתח התנקזו המים תוך זמן קצר וגג הבניין התרוקן מהמים שנאגמו בו, מה שמראה שהמרזבים בבניין היו תקינים...ההצפה היא תוצאה של מקרה בלתי צפוי שבו אותו שלט בד, שנפל על רצפת הגג במועד לא ידוע חסם את פתח הניקוז בגלל הרוח או המים או שניהם גם יחד" (סעיפים 7-9). מר אדרי הוסיף וציין בתצהירו: " לא מדובר  בנזק שהגורם שלו הוא גשם אלא בנזק שהגורם שלו הוא שלט בד שחסם  פתח ניקוז. הגשם אינו הגורם אלא התוצאה המסתברת. הסיבה לנזק היא האירוע התאונתי של החסימה על ידי שלט הבד ולא ירידת הגשמים"  (סעיף 36). בחקירתו אישר כי ייתכן ואותה יריעת בד נפלה בעקבות הרוחות והגשמים שהתרחשו באותו הלילה (עמ' 16 שורות 21-22) והוסיף: " אני מניח שהבד עף בגלל הגשם, אני מניח" (עמ' 24 שורה 9). מר אדרי עמד בחקירתו על כך שהמרזבים היו תקינים ולא חסומים טרם האירוע ולכן, סבר, גם לא מוטלת כל אחריות על בעל הבניין (עמ' 24 שורות 9-10). מר קידר בתצהירו ציין גם כן את אותה יריעת בד: " גילינו שישנה יריעה של בד או ברזנט שחוסמת את נקודת הניקוז, כמו שטיח מעל צינור ניקוז" (סעיף 6).  

למר פיראן לא הוצגה אותה יריעת בד, אשר גם לא צולמה בתמונות שצולמו על ידי התובעת. מר פיראן ציין בחוות דעתו, לאור הדברים שנמסרו לו וממצאיו בשטח  (ראה נ/3),  כי סיבת הנזק היא: " מי הגשמים הרבים  שירדו והרוחות העזות שנשבו גרמו להזזת חפצים בגג המבנה שגרמה לסתימת המרזב. המים עלו למפלס מוגבה של חיבור הגג וזרמו בשטף דרך המרווח לקומה העליונה ומשם חלחלו מהרצפה לקומת עסק המבוטחים. כאמור הגשמים העזים, הרוחות וסתימת המרזב גרמו לחלחול המים מהגג".  מר פיראן מסכים, למעשה לגרסה העובדתית על פיה המרזב נסתם וזאת עקב יריעת בד - או חפץ אחר -  שעף ברוח אל פתח המרזב (עמ' 30 שורות 2-3, 19, 26-30). בהתאם לגרסה זו אף נשלח מכתב הדחייה של הנתבעת מיום 24.3.05: " הנזק נגרם כתוצאה  מנזקי סערה, גשמים ורוחות אשר גרמו לסתימת המרזב וחלחול מי גשמים מהגג. הפוליסה דנא אינה מכסה נזקי טבע" .

8. התובעת טוענת בסיכומיה  כי אין מדובר בנזק עקב נזקי טבע. נטען כי לא הוכחה כמות משקעים בלתי סבירה. נטען כי מועד חסימת המרזב אינו ידוע כמו גם הסיבה לנפילת השלט - לכן מדובר באירוע תאונתי לא צפוי אשר מכוסה בפוליסה. נטען כי הנזק הוא תוצאה של "צרוף מקרים". נטען כי אין מדובר ב"אסון טבע" כהגדרתו בחוק  פיצוי נפגעי אסון טבע, תשמ"ט - 1989. נטען כי אסון טבע הוא תופעת טבע בעלת היקף חריג או עצמה חריגה או משך חריג וכל אלו לא התקיימו בענייננו. נטען כי יום גשום וסוער בחדשי החורף בתל- אביב אינו תופעה חריגה  ו"סתימת מרזב ביום גשום וסוער אינה תופעה חריגה". נטען כי מדובר בנזק שהגורם שלו הוא שלט בד שחסם פתח ניקוז, כי הגשם שנאגר אינו הגורם אלא התוצאה המסתברת, כי הסיבה לנזק היא האירוע התאונתי של חסימת פתח המרזב  ולא ירידת הגשמים.

9. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי גם על פי גרסת התובעת, על פיה מדובר במרזב שנסתם עקב שלט בד שעף ממקומו ויצר התנאים לחדירת מי הגשמים לעסק, מדובר בסיכון הנופל בהרחבה של "נזקי טבע", הרחבה אשר לא נרכשה על ידי התובעת. מעבר לכך טוענת הנתבעת כי לא הוכחה כלל תקינות המרזבים מעבר לטענה בעלמא של מר אדרי כי נוקו על ידי בעל הבניין. נזקי מים עקב אי תקינות מרזבים גם הם מוחרגים בפוליסה ולכן, נטען, גם מטעם זה דין התביעה להידחות.

סיבת הנזק והכיסוי הביטוחי: דיון

10. מחומר הראיות עולה, כאמור, כי הסיבה לנזק היא מי הגשמים שחדרו לעסק. אני מוכנה לקבל את הגרסה כי הסיבה שאפשרה את חדירת מי הגשמים היא מרזב סתום והנתבעת עצמה, למעשה, אינה חולקת על כך, על פי חוות דעת השמאי ועל פי מכתב הדחייה שלה.  גרסת התובעת היא כי המרזב היה תקין טרם בוא הגשמים ואני מוכנה להניח כי כך היה. המסקנה המסתברת מכלל הראיות ולאור ההנחה שהמרזב היה תקין עד האירוע היא, כי המרזב נסתם עקב הרוחות והגשמים, אשר העיפו חפץ (שלט בד או חפץ אחר, ולזיהוי החפץ אין משמעות רבה) שהיה על הגג. למעשה, מר אדרי עצמו מסכים לכך שזו התוצאה המסתברת בנסיבות העניין ולכך שזו האפשרות הסבירה ביותר, על פי מאזן הסתברויות כנדרש במשפט אזרחי, לתיאור ההתרחשויות. השאלה הנשאלת, לאור כך, היא האם הנזקים נגרמו עקב סיכון שהיה מבוטח בפוליסה  וליתר דיוק, האם הנזקים נגרמו עקב "נזקי טבע", על פי המובן שיש ליתן למונח זה בפוליסה, אם לאו.