בפני תביעה כספית בסך 9,896 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובעים, המחזיקים והבעלים במשותף של רכב מסוג "רובר" מספר רישוי 17-100-50, (להלן: "
הרכב"), בגין נזק שלטענתם נגרם, עקב מילוי דלק מסוג 95 אוקטן במקום סולר.
התביעה הוגשה במקור נגד פז גרוזנברג - תחנת דלק ונגד פז- חברת דלק. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד המתדלקת של הרכב.
ביום 1.11.06 הגיעו הצדדים להסדר לפיו הודעת צד ג' נמחקה ונתבעת 2 נמחקה מכתב התביעה.
דיון ההוכחות התנהל רק כנגד נתבעת 1 (להלן: "
הנתבעת").
טענות התובעים
לטענת התובעים, ביום 14.6.05 הגיע תובע 2 אל תחנת הדלק שבבעלות הנתבעת, הממוקמת בתוך בניין, כדי לתדלק את הרכב בסוף כאשר פתח מיכל הדלק מופנה לכיוון משאבת הסולר וביקש למלא את מיכל הדלק בסולר. המתדלקת שאלה אותו באיזה סכום למלא, ומהי צורת התשלום והוא השיב שהוא מבקש למלא בסולר בסך של 100 ש"ח תמורת תשלום במזומן. במהלך התדלוק נשאר תובע 2 ברכבו ושוחח עם המתדלקת מתוך הרכב, מאחר וכאמור לעיל, התחנה בנויה בתוך בניין. בסיום התדלוק שילם וקיבל קבלה. (סעיף 8 לכתב התביעה).
כעבור מספר דקות של נסיעה הרכב נעצר והמנוע כבה, הרכב נגרר למוסך מורשה של "רובר" והסתבר לתובע 2 מהקבלה שקיבל בעת התדלוק, שהמתדלקת מילאה דלק 95 אוקטן במקום סולר.
הרכב נגרר למוסך בתחילה, כדי לצמצם את הנזק, ניסה המוסך לבצע תיקון קטן, אשר כלל טיפול במשאבת ההזרקה והמסננים בלבד, בסכום של 1,163 ש"ח, שזהו התיקון הראשוני ולאחר נסיעת מבחן קצרה באותו היום, הסתבר שהתיקון הראשוני לא הספיק ויש צורך להחליף את משאבת ההזרקה כולה, שזהו התיקון המלא בעלות נוספת של 6,793 ש"ח.
לגרסת התובעים, הנתבעת היא שאחראית לנזק בשל רשלנותה בעת מילוי הדלק בניגוד למה שביקש תובע 2 ובניגוד למה שרשום על מכסה מיכל הדלק.
התובעים עותרים לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 9,896 ש"ח, המורכב מעלות שני התיקונים, בסך 7,956 ש"ח, עלות גרירה בסך 140 ש"ח, הפסד ימי עבודה בסך 2,000 ש"ח ונסיעות במשך 10 ימי עבודה בסך 1,800 ש"ח. (סעיף 21-25 לכתב התביעה).
טענות הנתבעת
לטענת הנתבעת, הרכב תודלק בחומר שביקש הנהג. המתדלקת שואלת כל נהג, כדבר שבשגרה, איזה סוג דלק למלא במיכל הדלק ומתדלקת בהתאם לבקשתו. (סעיף 7 לכתב ההגנה).
לגרסת הנתבעת, התובע 2 ציין מפורשות שברצונו למלא דלק מסוג 95 אוקטן, הוא לא יצא מהרכב בעת התדלוק לוודא איזה סוג דלק מוזרם לרכב ולא טרח להביט במסך משאבת הדלק בעת המילוי. (סעיף 8 לכתב ההגנה). המתדלקת לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת שהרכב נוסע באמצעות סולר, היא הסתמכה על הצהרתו המפורשת של התובע, בדבר רצונו למלא דלק מסוג "אוקטן 95". (סעיף 9 לכתב ההגנה).
בנוסף, מכחישה הנתבעת את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען והתיקון הראשון אשר בוצע ברכב רק ביום 20.6.05, כשבוע לאחר מועד האירוע וכן את הקשר של האירוע הנטען עם התיקון השני אשר בוצע לאחר כשבועיים. (סעיף 10 לכתב ההגנה).
לטענת הנתבעת אם אכן נערכה נסיעת מבחן בתום התיקון הראשון והוחלט על תיקון נוסף לא הייתה ניתנת חשבונית נפרדת עבור התיקון השני. כך גם בין שני מספרי כרטיסי העבודה של שני התיקונים קיים פער של 394 כלי רכב. (סעיף 12.2 לכתב ההגנה).
דיון
השאלה העובדתית שבמחלוקת בתביעה שבפני הינה האם הנתבעת ו/או מי מטעמה מילא ברכב דלק מסוג אוקטן 95 בניגוד לבקשת תובע 2 למלא סולר ובניגוד למה שרשום על מכסה מיכל הדלק ואם כן, האם שני התיקונים הנטענים הינם לתיקון נזק שנגרם כתוצאה מכך.
מטעם התובעים העיד תובע 2, אשר היה בתחנת הדלק בעת האירוע הנטען על ידו ולדבריו, ביקש מהמתדלקת למלא סולר. (סעיף 5 לתצהיר).
מטעם הנתבעת העידה המתדלקת, אשר לא זכרה את האירוע הספציפי, אך העידה כי על פי נהלי הנתבעת, יש לשאול כל נהג איזה סוג בנזין הוא מבקש למלא לרכב ואם תשובתו הינה בניגוד למה שרשום על מכסה מיכל הדלק, היא מעירה לו שרשום אחרת מבקשתו. (עמוד 11 לפרוטוקול שורה 21-22).
כך גם העיד מנהל התחנה משה מהרבן. (עמוד 13 לפרוטוקול שורה 19, עמוד 16 שורה 5).
אירוע התדלוק
אין חולק כי בעת התדלוק התובע 2 נשאר ישוב בתוך רכבו ולא יצא לבדוק באיזה סוג בנזין מתדלקים את הרכב, כאשר לגרסתו, קיימים רק שניים או שלושה רכבים מסוג "רובר" שאותם מתדלקים בסולר.
המתדלקת, הגב' מרינה גליקמן העידה בחקירתה הנגדית שרוב הרכבים המתודלקים בסולר הינן כאלה המשמשים למוניות. (עמוד 8 לפרוטוקול שורה 17-18).