פסק-דין בתיק א 46274/04

בפני תביעה על סך 5,322 ש"ח שעניינה קבלת שירות לקוי ופיצוי בעבור עגמת נפש לתובעת.

רקע וטענות הצדדים

התובעת הינה חברת עורכי דין שעיסוקה בעריכת דין. הנתבעת הינה חברה פרטית הנותנת בין השאר שירותים של המצאת נסחי טאבו למזמין.

ביום 13/4/04 הזמינה התובעת מהנתבעת נסחי טאבו על מנת שיועברו לה  בפקס וגם בדואר.  הנסחים הגיעו לתובעת בפקס בסמוך להזמנתם, בו ביום, נסחי הטאבו המקוריים הגיעו בדואר ביום 22/4/05. עיקרה של התביעה היא הטענה כי נסחי הטאבו המקוריים הגיעו באיחור באופן המזכה את התובעת בפיצוי.

טענות התובעת

ביום 13.4.04 הזמינה התובעת נסחי רישום מקרקעין. ההזמנה נעשתה בדרך של התקשרות טלפונית ל טלפון שמספרו 171.

מטבע הדברים, כאשר נאמר שמסמך מסוים ישלח בדואר - הצפי הוא שהמסמך יגיע, בדרך הרגילה, תוך יומיים שלושה - לכל היותר. לכן,  אם כוונת הנתבעת היתה שהנסח יגיע עד 10 ימים מיום ההזמנה - היה עליה להפנות את תשומת לב התובעת לכך מפורשות. משלא עשתה כן, יצרה מצג שהנסח יגיע  בדרך ובמועד שאדם סביר מצפה לקבלו. לשיטת התובעת  קבלת נסח טאבו באמצעות הדואר כ-10 ימים מיום ההזמנה, אינו זמן סביר. 

התובעת טוענת כי הואיל ונזקקה להשלים עסקאות במקרקעין ונזקקה לנסח הטאבו המקורי לשם כך - נאלצה לפנות אישית - באמצעות עובדיה -  ללשכת רישום המקרקעין ולהוציא נסחי טאבו מאושרים.

כן מלינה התובעת על היחס שקיבלה מהנתבעת כאשר פנתה אליה בתלונה בדבר האחור במשלוח נסחי הטאבו בדואר. לטענת התובעת,  שלחה לנתבעת   ארבעה   מכתבים בתאריכים שונים והתובעת בחרה להתעלם מקיומם. התובעת מציינת כי תביעה זו לא הייתה באה לעולם אילו הנתבעת הייתה מתייחסת לפניותיה, אך משבחרה הנתבעת להתעלם מהפניות - לא היה מנוס אלא לנקוט בצעד זה של הגשת תביעה.

באשר להיותה של הנתבעת, נתבעת ראויה - סבורה התובעת כי מאחר ששמה של הנתבעת מודפס על טופס ההזמנה (נספח א' לכתב ההגנה) היא האישיות המשפטית - נותנת השירות ורשות הדואר היא רק המקבלת את ההזמנה בשם ועבור הנתבעת, ולפיכך רשות הדואר איננה פועלת כשליחה של הנתבעת.

התובעת מבקשת, לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסך של 5,322 ש"ח המורכבים מ-322 ש"ח  שהתובעת חויבה בו עבור השירות שלטענתה לא קיבלה או שהשירות היה לקוי ולא מועיל,       ו-5,000 ש"ח פיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה לה, ובנוסף הוצאות התביעה.

טענות ההגנה

ביום 13.4.2004 קיבלה הנתבעת מרשות הדואר דרישה להמציא לתובעת  שני נסחי טאבו.   כפי שעולה מהטופס הפנימי נספח א' לכתב ההגנה, רשות הדואר קיבלה את ההזמנה   להמצאת הנסחים מהתובעת והעבירה אותה לביצועה של  הנתבעת.   תמוה בעיני הנתבעת, שהתובעת לא מצאה לנכון לתבוע ו/או לצרף לתביעה את רשות הדואר.  שכן התובעת פנתה לאחרונה  להזמנת הנסחים, נשואי התביעה. לא זו אף זו,  בתשובתה של בזק לתובעת הופנתה האחרונה לבירור העניין מול רשות הדואר ולא מול הנתבעת.

התובעת ביקשה לקבל את הנסחים, מקור והעתק, בדואר רגיל ובפקס.  הנסחים נשלחו בדואר ובפקס, והתקבלו בפקס בפרק הזמן לו מחויבת הנתבעת, קרי בתוך שעתיים בשעות פעילות הטאבו. נסחי הטאבו המקוריים נשלחו למשרדי הנתבעת באמצעות הדואר, בצירוף תעודת המשלוח ביום ראשון, ה- 18.4.2004 (בגדר זמן זה נכללים שישי-שבת).

לטענת הנתבעת שבעה ימי עבודה להוצאת נסח, שליחתו והגעתו ליעדו הם בגדר הזמן הסביר, וזהו גם הזמן שהנתבעת מתחייבת להמציא ללקוח, אשר מזמין נסחי טאבו באמצעות רשות הדואר. בהתאם לנוהלי העבודה מונחים המוקדנים ברשות הדואר לציין בפני המזמין כי פרק הזמן לקבלת המסמכים בדואר הינו שבעה ימי עסקים.

בעת הזמנת נסח טאבו עומדות בפני המזמין מספר אפשרויות לקבלת נסח טאבו מקורי וביניהם שירות מהיר באמצעות דואר שליחים. במקרה הנדון ביקשה התובעת לקבל את הנסחים באמצעות דואר רגיל, זאת על אף טענתה כי נזקקה לנסחים באופן דחוף.

לטענת הנתבעת התובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו מעצם קבלת הנסחים במועד בו התקבלו במשרדיה. עד התובעת העיד כי נזקק לנסחים לצורך רישום הערת אזהרה, פעולה אשר לשם ביצועה לא נדרש נסח ולמעשה ניתן היה להשלימה במועד הרצוי לתובעת גם ללא הנסחים. התובעת קיבלה שירות מלא ובהתאם להזמנתה.

הנתבעת טוענת כי  העסקה בוצעה עם רשות הדואר והיא הצד הנכון לתביעה. העובדה שהעסקה בוצעה עם רשות הדואר הובהרה לתובעת ע"י בזק (נספח ז' לתצהירי התובעת), והנתבעת, גם אם רצתה, לא יכולה היתה להודיע לבזק על ביטול החיוב כשם שלא היא הודיעה על ביצוע החיוב עצמו. הטענה בדבר הפקת נסחים נוספים - לא הוכחה. כמו כן, התביעה טורדנית וקנטרנית, במסגרתה מבקשת התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת, וזאת ללא כל הצדקה  שכן התובעת קיבלה את השירותים שהזמינה במלואם.

דיון