1. בבקשה זו שהוגשה על דרך של טען ביניים, התבקש בית המשפט להחליט למי מבין 5 המשיבים בהם נקבה המבקשת, עליה להעביר את הכספים המגיעים לפנינת שלושת האבות בע"מ, היא הטוענת 2, בגין שירותי אשפוז שסופקו על ידי האחרונה למבקשת. 3 מבין 5 המשיבים נמחקו לבקשת המבקשת, ונותרו הטוענים 2 ו-5.
ואלה הן העובדות שברקע לבקשה זו.
2. הטוענת 2, מפעילה בית אבות בקרית איתרי בירושלים וזכאית לקבל מהמבקשת תשלומים שוטפים עבור שירותי אשפוז הניתנים על ידה לקשישים סיעודיים, אשר מופנים אליה על ידי המבקשת.
את העסק של הפעלת בית אבות רכשה הטוענת 2 מחברה בשם "
פנינת אבות בע"מ" שבבעלות הגב' לאה גולדברג (להלן: "
פנינת אבות"). חברה זו נקלעה לקשיים, ומשהוגבל חשבונה, נוהלה הפעילות הכספית באמצעות חברה אחרת בשם "
פנינת אבות ירושלים
בע"מ" (להלן:
"פנינת ירושלים") כשכלפי המבקשת, ספק שירותי הסיעוד היא - פנינת אבות.
משהוגבל גם חשבונה של פנינת ירושלים, מכרה פנינת אבות את פעילותה העסקית, לטוענת 2 שבבעלות דוד בן יהודה, וזו האחרונה הייתה לספק מורשה של משרד הבריאות.
על פי הסכם המכר שנעשה ב-25.1.2004, מכירת הפעילות העסקית נעשתה בדרך של העברה והמחאה של זכויות פנינת אבות "
לרבות זכויות כלפי כל צד שלישי" לקונה - הטוענת 2, בתמורה להתחייבותה של זו כלפי המוכרת - פנינת אבות, לשאת בחובות לספקים ולהסדיר חובות לבנק ולרשויות.
3. כמחצית השנה קודם לכן, ב- 1.5.2003, נעשה בין פנינת אבות לטוען 5 הסכם הלוואה, לפיו התחייב האחרון להלוות לפנינת אבות "
במסגרת הלוואות בעלים" סכום של 250,000 ש"ח. ההלוואה נושאת ריבית בשיעור של 6%, ועומדת לפירעון החל מ-15.6.2003, ב-17 תשלומים חודשיים שווים ורצופים (להלן: "
הסכם ההלוואה"), "
ותשלום נוסף אחרון בגין שווי הפרשי המדד".
להבטחת פירעון ההלוואה הוצאה על ידי פנינת אבות לטובת הטוען 5, אגרת חוב היוצרת "
שעבוד קבוע מדרגה ראשונה" על "
כל זכויות הממשכן הקיימות והעתידיות, לקבלת כספים, תשלומים ונכסים כלשהם מאת משרד הבריאות וכן מאת הקרן לטיפול בחסויים וזאת ללא הגבלה בסכום". אגרת החוב נרשמה אצל רשם החברות בציון הערה בדבר איסור שעבוד, העברה, ומישכון של הרכוש המשועבד ואיסור המחאה של כל זכות בו.
פנינת אבות "הספיקה" לפרוע לטוען 5 מספר תשלומים על חשבון ההלוואה, ומשהועברה הפעילות הכספית לפנינת ירושלים - מהלך שבוצע בהסכמת הטוען 5 - הייתה זו אמורה ככל הנראה להמשיך בביצוע התשלומים לסילוק ההלוואה. אלא שהדברים התגלגלו אחרת - חשבונה של פנינת ירושלים הוגבל, ובין הנפשות הפועלות אף פרץ סכסוך.
משהתברר לטוען 5 שהפעילות של פנינת אבות נמכרה לטוענת 2, פנה הוא לבית משפט השלום בהמרצת פתיחה בעתירה לסעד הצהרתי וצו מניעה בטענה שהסכם המכר בטל מעיקרו בהיותו מנוגד לאגרת החוב, וכל תכליתו לעקוף את השעבוד האמור ולרוקנו מכל תוכן.
4. בית המשפט (כב' השופטת ר. רונן), לא נענה לעתירה בעניין בטלות הסכם המכר, אך הצהיר בפסק דינו שהשעבוד שנוצר על ידי פנינת אבות באגרת החוב לטובת הטוען 5, יחול על זכויות הטוענת 2 לקבלת כספים מהמבקשת (כאן).
עוד נקבע בפסק הדין:
"הוכח כי המבקש הלווה סך של 250,000 ש"ח לחברה, ולא כל סכום ההלוואה הושב לו" אלא שבית המשפט לא ראה להידרש
"לשאלת גובה החוב של החברה כלפי המבקש - שכן עניין זה לא התבקש במסגרת המרצת הפתיחה".
ב-7.5.2004 פנה ב"כ הטוען 5 למשרד הבריאות בדרישה לכבד את פסק הדין ש"
מדבר בעד עצמו" ואשר משמעותו היא ש"
כל הכספים שהנכם צריכים להעביר לחברת פנינת שלושת האבות ... ו/או פנינת האבות בע"מ... בגין שירותים שקיבלתם משועבדים לטובת מרשי, גל דביר עד לסך של 150,000 ש"ח בתוספת ריבית ששיעורה נכון להיום הינו 30,000 ש"ח נוספים". המכתב מסתיים בדרישה להעביר את הכספים לטוען 5.
הדרישה הזו הניעה את המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרת פסק הדין; הטוענת 2 פנתה אף היא בבקשת הבהרה משלה, וב-22.6.2004 פנה בא כוח הטוענת 2 אל המבקשת בדרישה שלא לעכב את הכספים המגיעים ממנה לטוענת זו. בין היתר נאמר באותה דרישה כי
"בית המשפט החליט כי על בעל השעבוד להוכיח מהו החוב הבלתי נפרע - ובכפוף להוכחה זו - יתקבלו כספים לטובתו" (נספח ו' לבקשה בטען ביניים).
בעקבות הדרישות הסותרות הללו של הטוען 5 והטוענת 2, יזמה המבקשת את ההליך כאן. בינתיים הוגשו על ידי הטוענת 2 ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ובקשה לעכב את ביצועו. בקשה זו נדחתה, וערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה הדוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע - נדחו אף הם.
5. בשלב מתקדם למדי של שמיעת ההוכחות בהליך כאן, התברר שההכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום - קרובה, והדיון כאן עוכב עד למתן פסק הדין על ידי ערכאת הערעור.
בפסק דין שניתן ב-25.12.2005, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. חלק נכבד מהטענות אשר כלולות בהודעת הפרטים מטעם הטוענת 2, שמשו יסוד לנימוקי הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומשניתן פסק הדין בערעור, התבקשו הצדדים לסכם את טיעוניהם אך בשאלות שלא הובאו להכרעת ערכאת הערעור.
מסיכומי הצדדים - אלה כללו סיכומים, תוספת לסיכומים, תגובות של כל צד לסיכומי משנהו, וחוזר חלילה - עולה שנותרו לדיון כאן שתי שאלות מרכזיות ואלה הן:
גובה היתרה הבלתי מסולקת של החוב בגין ההלוואה שהטוען 5 העמיד לרשות פנינת אבות;