א
בית משפט השלום באר שבע
|
5428-98
20/11/2005
|
בפני השופט:
נחמה נצר
|
| - נגד - |
התובע:
1. גרינברג מנשה
2. גרינברג אריאנה
3. טרבלסי ניסים
4. טרבלסי ציפורה
5. בוסקילה אברהם
6. בוסקילה רחל
7. בן זקן אלי
8. בן זקן יפה
9. פיוובר ולדימיר
10. פיוובר אולגה
11. לוסקוביץ דינה
12. קיצ'ה ולדימיר
13. קיצ'ה גלינה
14. טריבלב אולגה
15. שטרית דוד
16. שטרית ליזט
17. גבאי שמעון
18. גבאי אסתר
19. אוצ'קובסקי סולומון
20. אוצ'קובסקי אולגה
21. אדרי אברהם
22. אדרי רובי
עו"ד ח. ביטון
|
הנתבע:
דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ
עו"ד דברת נחמן
|
| פסק-דין |
להליך זה חברו 10 זוגות דיירים אשר רכשו זכויות בדירות המהוות חלק מהדירות שנבנו ב-2 בנינים המצויים ברח' מרדכי מקלף 32 ו- 34 בבאר שבע.
אין חולק כי הנתבעת שהינה חברה לבנין היא זו שהתקשרה עם התובעים בהסכמי המכר.
מעיון בהסכמי המכר אשר צורפו כנספחים א' עד י' לכתב התביעה, עולה כי דירות התובעים נרכשו במהלך החודשים 12/94, 3/95, 4/95, ו - 7/95.
בכתב התביעה אשר הוגש ביום 27.7.98, בקשו התובעים לחייב הנתבעת לפצותם בגין ליקויים שונים שנמצאו בדירותיהם ואשר לטענת המומחים מטעמם, הינם בר-תיקון לרבות, ליקויים כאמור שנמצאו בשטחים הציבוריים ובכניסות לבניינים הנזכרים.
עוד טענו התובעים, כי חל איחור בלתי מוצדק ומעבר למוסכם, במסירת החזקה בדירות לידיהם ובשל כך קמה להם הזכות לדרוש הפיצוי המוסכם בגין איחור במסירה.
עוד נטען כי לצד הליקויים שניתן לתקנם, ישנם בנוסף, ליקויים ופגימות שאינם ברי תיקון ובעטיים זכאים התובעים לפיצוי נוסף.
כן טענו התובעים כי לנוכח היקפם ומהותם של הליקויים שנמצאו בדירות ובשטחים המשותפים ואף בשים לב לאוזלת ידה של הנתבעת בתיקון הליקויים, זכאים הם כי יפסק לזכותם פיצוי בגין הנזק הלא ממוני.
הנתבעת הגישה כתב הגנתה ובחלוף שנה מאותו מועד, מצאה לנכון להגיש הודעה לצד ג' כלפי "שב עמי בע"מ" (להלן:"צד ג'") שלטענתה, הוא שעסק בבניית הדירות נשוא התובענה, זאת מכח חוזה בניה שנחתם בינה לבין צד ג' ביום
9.1.95.
(צורף כנספח א' לכתב ההגנה).
לאחר צרופו של צד ג' להליך בחר זה האחרון לעורר בקשה לדחייה על הסף של תביעת 6 מזוגות הדיירים, זאת מפאת היותם, כך לטענתו, חתומים על כתבי ויתור התקפים כלפי הנתבעת וכלפי צד ג' כאחד.
בהחלטת ביהמ"ש (מפי כב' השופט א. ואגו) מיום 9.10.02 (במסגרת בש"א 3693/00), נדחתה הבקשה.
בעקבות כך ובהמלצת ביהמ"ש מונה האדריכל
ר. דנקנר כמומחה מטעם ביהמ"ש וזה בחוות דעת מקיפה וממצה מיום 25.5.00, חיווה דעתו באשר לליקויים הנטענים בכל אחת מהדירות, נשוא התובענה ובשטחים הציבוריים.
בהליכים שנתקיימו לאחר הגשת חוות הדעת ניתנה לצד ג' האפשרות לתקן הליקויים כפי שקבעם מומחה ביהמ"ש.
במהלך דיון אשר התקיים בפני ביום 15.7.04, הודיעו כב' הצדדים (לרבות צד ג') כי הגיעו ביניהם להסכמות דיוניות ומהותיות הכוללות התחייבות של הנתבעת וצד ג' לשלם לתובעים פיצוי בסך של 75,000 ש"ח לסילוק טענות התובעים ביחס לליקויים ברי תיקון ואף אלו שאינם ניתנים לתיקון.
עוד הוסכם כי נותרה מחלוקת בין הצדדים ב - 3 סוגיות אותן אפרט להלן, שביהמ"ש הוסמך לפסוק בהם על דרך הפשרה.
כמו כן הוסכם בין הנתבעת לבין צד ג' כי במידה ולא תושג ביניהם הסכמה והכנה באשר לחלוקת האחריות ביניהם, יכריע ביהמ"ש אף בשאלה זו.
בנוסף לכך הוסמך ביהמ"ש לפסוק בזכותו של צד זה או אחר לתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
הצדדים ביקשו וקיבלו שהות להגשת סיכומיהם בכתב.
אין ספק כי הסכמות אלו סללו הדרך לקיצור משמעותי של ההליך המשפטי וגם בהזדמנות זו הנני שבה ומעלה על נס את פועלם של הצדדים ובאי כוחם בנכונותם להגיע להסכמות אלו.