א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
55672-04
02/03/2005
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
1. בן סימון אורי
2. פוקס אריה
עו"ד נועם שכנר
|
הנתבע:
שיזף צור
עו"ד נחמני יובל
|
| פסק-דין |
בפני תביעה כספית בסך של 15,952 ש"ח.
טענות התובעים:
התובעים, עורכי דין במקצועם, ייצגו את הנתבע בענין כתב אישום שהוגש נגדו בת.פ. (ענינים מקומיים ת"א) 610/98, להלן כתב האישום.
כתב אישום זה, ייחס לנתבע, עבודות ללא היתר על פי חוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 בביתו שברחוב האשכולית 20 ביפו.
טיפול התובעים בא כתוצאה מפניית הנתבע אליהם. הטיפול המשפטי שנתנו לנתבע, לטענתם, הוא בין השאר בקשה לדחיית דיון, לימוד כתב האישום, התייצבות בישיבת הקראת כתב האישום, נסיעה לבית הנתבע כדי לבחון את מצב הדברים בשטח, משא ומתן עם המאשימה בנסיון לבטל את כתב האישום, טרם מועד ההוכחות. בנוסף ביקשו התובעים בישיבת בית המשפט ביום 2/5/00 לבטל את כתב האישום כיוון שלטענתם היתר הבניה אמור היה להתבקש ע"י חברת עמידר וחברת נכסי אריאל בע"מ אשר ביצעו בפועל את העבודות מושא כתב האישום.
ביום 28/3/01 ייצגו התובעים את הנתבע בישיבת ההוכחות ולאחריה המשיכו בהדברות עם הנוגעים בענין בנסיון לבטל כתב האישום.
התובעים הכינו את ישיבת ההוכחות הנוספת, אשר נדחתה לבקשת המאשימה. בהמשך ביום 4/7/01, קיבלו מחברת נכסי אריאל מכתב, אשר בעקבותיו ערכו דיונים עם המאשימה וגורמים נוספים ואז ניתן לנתבע היתר בניה, לעבודות מושא כתב האישום.
בעקבות אותו היתר, פנה התובע למאשימה והושגה בקשה לבטול כתב האישום אשר בפועל בוטל על פי החלטת בית המשפט ב- 14/11/01.
שכר הטרחה שנדרש מהנתבע בגין השירותים המשפטיים שניתנו לו ע"י התובעים היה בסך 3,000 $ אשר לא שולם על ידו. שכ"ט לא נקבע מראש והסכום הוא תוצאה של הערכת התובעים.
טענות הנתבע:
לטענת הנתבע, התביעה הוגשה כ- 3 שנים לאחר סיום הקשרים המקצועיים ביניהם. לטענתו, שכ"ט לא נסמך על הסכם בעל פה או בכתב, לא על תעריף מומלץ ולא על תמחור הוגן, הניתן לחישוב כלשהו. שכה"ט נקבע כראות עיני התובעים.
לטענתו, עם הגשת כתב האישום נגדו הוא פנה לעו"ד אחר אשר היפנה אותו אל התובעים ובפגישה ראשונה עמם הוא ביקש לדעת מה שכר הטרחה שידרשו. לטענתו, תשובתם היתה "נסתדר" ולא היו מוכנים לנקוב בשכ"ט אם כי הבטחותיהם המרומזות היו כאלה שהוא לא היה אמור לשלם ממון רב בגין הייצוג.
לטענתו סיומו של ההליך בדרך של בטול כתב האישום הוא תוצאתו של פעולתו האישית ולא פעולת התובעים מול עירית ת"א. זאת כיוון שהתקבלה טענתו שמדובר ב"מבנה לשימור" אשר תכניתו בוצעה ע"י החברות, חלמיש, עמידר ונכסי אריאל והנתבע היה קבלן משנה שלא ביצע כל עבודה ללא היתר.
לטענתו קביעת מועדי ההוכחות נעשו בניגוד לדעתו, גם החקירה הנגדית שערכו התובעים היתה קצרה ולא ארוכה כטענתם.
לטענתו העובדה שנספח ז'2 לכתב התביעה מופנה גם לתובעים וגם לעו"ד אדני, שביצע עבורו את הוצאת ההיתר, וכן גם אליו מוכיחה כי מעורבותם של התובעים היתה מזערית.
לטענתו התובעים לא השתתפו בכל משא ומתן לקבלת ההיתר, והנתבע מדגיש כי גם לאחר סיום ההליך ביקש לדעת מה שכ"ט שמגיע לתובעים והם דחו אותו בתשובה "נסתדר".
דיון:
השאלה שבפנינו הינה מה שכ"ט הראוי המגיע לתובעים בגין הטיפול המשפטי שנתנו לנתבע.
אין חולק כי הנתבע פנה לתובעים, בדרך זו או אחרת, כדי שייצגו אותו בתיק הפלילי שהוגש נגדו ע"י עירית ת"א.