פסק-דין בתיק א 6460/01

1.       התובעת (להלן - "אנדרו"), חברה זרה העוסקת בהובלה ימית של מטענים מישראל ואליה, הגישה תובענה כספית על סך 91,641 ש"ח נגד הנתבעת (להלן - "יבולי הגליל"), חברה העוסקת ביצוא מוצרי חקלאות לחו"ל. על פי האמור בכתב התביעה, במהלך החודשים ספטמבר-נובמבר 2000 הובילה אנדרו עבור גליל מטעני יצוא שונים לנמלים ברחבי אירופה. תמורת הובלת המטענים התחייבה גליל לשלם לאנדרו דמי הובלה דרך נציגת אנדרו בישראל, סוכנויות ים מאוגדות אמא בע"מ (להלן - "אמא"). בסך הכל בין התאריכים 7.9.00 לבין 9.11.00 בוצעו כ- 18 הובלות ימיות. סך כל דמי ההובלה שאנדרו היתה זכאית לקבל בגין ההובלות על פי הודעות חיוב שנמסרו לגליל עמדו על סל של  22,200 דולר ארה"ב.

2.       נטען כי גליל הפרה את התחייבותה לשלם בגין ההובלות, תוך שהיא העלתה טענות שונות. דמי ההובלה בכל הובלה נעו סביבות 700 - 1,700 דולר.

3.       גליל טענה כי חלק מההובלות גרמו לה נזקים וטענה לקיום זכות קיזוז בגין נזקים אלה (נספח ג' לכתב התביעה).

גרסאות הצדדים

גרסת התובעת

4.       בשם אנדרו הוגש תצהיר על ידי מר יעקב כרמל, עובד באמא בישראל. מר כרמל חזר על העובדות שנטענו בכתב התביעה ועל הטענה כי לא קיימת זכות קיזוז במקרה דנן.

גרסת הנתבעת

5.       מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על יד מר מרדכי עציוני, מנכ"ל ובעל מניות בנתבעת. מר עציוני טען כי אנדרו ואמא הפרו את הסכמי ההובלה והתרשלו כלפיה, התרשלות רבתית אשר גרמה ליבולי הגליל נזקים בסך 20,617 דולר. הנזקים היו קשורים במשלוח נקטרינות בשתי מכולות; בראשונה הוצהר כי ביום 2.10.00 הזמין עמיל מכס של הנתבעת ארבע מכולות להפלגה של האוניה נאוטיק ליום 7.10.00. אולם, רק ביום 10.10.00 נודע לעמיל המכס שהמכולות לא הועמסו על האוניה נאוטיק שהפליגה בלעדיהן. ההסבר שקיבלה יבולי הגליל היה כי בעל תפקיד באמא שתפקידו לתת את הוראת ההטענה שכח מהמכולות האמורות והן נשארו בארץ והמתינו לאניה הבאה, CITY OF HAIFA, שיצאה ביום 13.10.00. כתוצאה מהעיכוב בהגעת הפרי הגיע הפרי ללקוח באנגליה, FISL, כאשר הוא היה בהליך הבשלה מתקדם ולא ניתן היה לשווקו לאור ביטול ההזמנה על ידי רשת שיווק שהזמינה את הפרי. יבולי הגליל נאלצה לזכות את FISL  בסכום של 4,000 ליש"ט ששוויים 5,800 דולר.

6.       מקרה נוסף של נזק נגרם במהלך משלוח שזיפים מסוג RED ROSEבמכולה שיצאה ביום 9.11.00 מנמל חיפה באוניה CITY OF HAIFAלנמל היעד באנטוורפן בבלגיה. מסיבות בלתי ידועות שמקורן על פי הטענה בטעות נוספת של אמא או אנדרו, המכולה הורדה בנמל FLIXTOE  באנגליה. ביום 20.11.00 או בסמוך לכך, קיבלה יבולי הגליל הודעה מאמא כי היתה טעות בהורדת המכולה והיא תועבר לאנטוורפן עם אוניה אחרת. המכולה הגיעה ליעדה ושוחררה מהנמל רק ביום 5.12.00 והשזיפים נמצאו על ידי הלקוח ההולנדי, COOL CONTROLלאחר שהבשילו. יבולי הגליל פנתה לחברת הביטוח שביטחה את המכולה בנסיון לקבל פיצוי, אך המבטחת השיבה כי נסיבות של עיכוב הגעת הסחורה אינן מכוסות בפוליסה. עקב כך נשלחו השזיפים לרוסיה בסיוע השמאי בהולנד בנסיון להקטין את נזקי יבולי הגליל. בסופו של דבר לא ניתן היה, למרות המאמצים, לשווק את השזיפים גם ברוסיה. יבולי הגליל טענה כי אבד כל שווי המשלוח בסך 14,222 ש"ח ובנוסף לכך, חוייבה בהוצאות נוספות על ידי הלקוח ההולנדי ב- 677 יורו (595 דולר). על פי דו"ח שנמסר על ידי השמאי עיקר הנזק שנגרם לשזיפים מקורו בשינויי טמפרטורות קיצוניים במכולה בזמן ההובלה (בין 2- ל- 4+ מעלות צלזיוס כתוצאה מכשל מערכות הקרור של המכולה.

7.       נציג התובעת הודה כי אנדרו אחראית על כיול הטמפרטורות במכולה (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 23.12.04) וגם כי אנדרו אחראית על כיול וכיוון הטמפרטורות במהלך ההפלגה בים. באשר למכולה שהורדה ב-FLIXTOEהוצג לעד תיעוד מסמך מיום 20.11.00 (נ/1) והוא הודה כי במידה וניתנה הוראה להוריד את המטען ב-FLIXTOE   מדובר בטעות. לטענתו, האחראים על כך היו עובדי הנמל (עמ' 6 ו- 7 לפרוטוקול הדיון). העד הודה כי באופן עקרוני מי שאחראי לכך שהסחורה תרד בנמל היעד שרשום על שטר המטען הינו המוביל (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).

דיון

8.       במקרה דנן לא נחתם הסכם הובלה בין הצדדים. אשר על כן, מהווה שטר המטען הסכם ההובלה (ע"א 58/ 89 ירדניה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' RICEGROWERS CO-OPERATIVE MILLS Ltd. ואח', פד' מו' (2) 613, בעמ' 627; ע"א 251/64 אברהם גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס, פד'י יט' (3) 286 בעמ' 301).

9.       סעיף 13 לשטרי המטען בהם נעשה שימוש על ידי הצדדים קבע בין היתר, כי:

" (1) Freight shall be deemed fully earned on receipt of the goods by the Carrier and shall be paid nonreturnable in any event.

(2)...

(3)...

(4) All freight shall be paid without any set-off, counter-claim deduction or stay of execution before delivery of the Goods."

(הקו הוסף)

10.     אי קיום זכות קיזוז הינו בין עיקרי ההסכם בין הצדדים. לא מדובר בדבר של מה בכך. ייתכן וליבולי הגליל טענות שונות נגד אנדרו, כפי שמשתקף ממסמכים שונים שהוגשו במהלך ההליך, נ/1, נ/2, נ/4 ו- נ/3. יחד עם זאת, יצויין כי ב-נ/3 ציין נציג אמא כי תנאיי שטרי המטען פוטרים את המוביל מאחריות לנזק הנובע עקב איחור וכי לאחר הגעת המטענים ליעדיהם לא ניתנה לנציגי התובעת אפשרות לבצע בדיקה משותפת עם נציגי הנתבעת אודות מצבם למרות שלא היתה מניעה לכך.

11.     אי קיום זכות קיזוז מהווה סיבה מספקת לקבל את התביעה. יש לזכור כי מדובר בתחום מיוחד עם כללים משלו (ראו: C. Debattista, The Sale of Goods Carried by Sea (2 ^nd Ed.,(Butterworths) 1998, 138. בנקודה זו אציין כי אין מקום להחיל על המקרה  את התקדים שצויין על ידי הנתבעת Asfar & Co. V. Blundeil (1986) QB 123 . המבחן שיושם שם היה כי אופי הסחורה לא השתנה. במקרה זה לא ניתן לומר שהסחורה עצמה השתנתה באופן קיצוני עד כדי שלא ניתן היה לזהותה והיא בעצם הפכה לדבר אחר.

12.     כתוצאה מכל האמור לעיל, הנני מקבל את התובענה ועל הנתבעת לשלם את דמי המשלוח בסך 91,641 ש"ח. סכום זה ישא הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה ועד לתשלום המלא בפועל. באשר לפסיקת שכר טרחת עו"ד, עלי לציין כי ניתנה הוראה מפורשת לצדדים שיש להגביל את סיכומיהם לחמישה עמודים. למרות זאת, סיכומי התובעת השתרעו על 14 עמודדים (ובמועד מאוחר יותר קוצרו ל- 7 עמודים). בגין זאת ייפסק שכ"ט מופחת בסך 4,500 ש"ח בתוספת מע"מ. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בהתאם לפסיקתה שתוגש.