פסק-דין בתיק א 70065/04

1.         זו תביעתה הכספית של התובעת לחיוב הנתבעים, יחד ולחוד בתשלום סך 50,001 ש"ח על נזקיה בגין פרסום תמונתה בעיתון ידיעות אחרונות כאשר היא מודדת פאה נוכרית בחנות הנתבעים 1, 2 וללא אזכור שמה.

התובעת מודדת פיאה נוכרית           

2.         התובעת, אישה בשנות ה- 20-30 לחייה, נשואה, היא מורה במקצועה, המשתייכת על פי הצהרתה לזרם הדתי הלאומי, חפצה לרכוש לעצמה פאה נוכרית.

3.         לטענתה, החלטתה זו נתקבלה אצלה לאחר לבטים קשים, ולראשונה בחייה. לבטיה, על פי עדותה נבעו עקב מחלוקת הפוסקים השונים בזרמי היהדות, לרבות פוסקים המקובלים על התובעת ובעלה, כפוסקים בענייני דת אשר קבעו כי קיים איסור הלכתי לחבוש פאה נוכרית.

4.         ביום 13.5.04, נכנסו התובעת עם חברתה, גב' פנינה קינדרמן לבית העסק של הנתבעים 1, 2 וביקשו למדוד לתובעת פאה נוכרית.

            התובעת התבקשה לסור לסלון החנות בו מצויים כסאות מדידה לרוב, אשר מוקף במראות, כבכל מספרה.

            התיישבה התובעת על אחד מכיסאות המדידה ואחת הפאניות שירתה אותה.

            התובעת החלה למדוד פאות וזכתה לטיפול הפאנית במשך כשעה. בשלב מסוים, עוד התובעת מודדת פאה נוכרית, הגיע לבית העסק צלם עיתונות מר שאול גולן, שתי מצלמות בידיו, ותיק צלמים על כתפו - צילם במחסן בית העסק ובסלון המדידות ופנה לדרכו.

            הכתבה

5.                  למחרת, 14.05.04 - התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה מאת הנתבעת 5 שנשאה כותרת: " רבנים גילו שהשיער היהודי הפופולרי ביותר לפאות נשים מקורו בפולחן עבודת אלילים שערה בעולם החרדי. הרחובות בריכוזים בחרדיים בארץ מלאו אתמול בנשים שהחליפו את הפאות הנוכריות החשודות כאסורות במטפחות או בכובעים. מחירי הפאות הסינתטיות "הפשוטות" הרקיעו שחקים. היבואנים פתחו במירוץ אחרי תעודת הכשר לפאותיהם. במקומות אחדים שרפו את הפאות האסורות".

6.         הכתבה מתארת את אשר ארע, לאחר שהרב אלישיב מירושלים קבע בפסק הלכה כי פאות טבעיות משיער אדם המיובאות מהודו, חשודות כי נעשו במהלך טקס פולחן אלילי. נקבע כי מקור השיער המשמש להכנת הפאות משיער טבעי הינו במקדשים שונים במזרח הרחוק, בהם כחלק מפולחן דתי גוזזים את שיער המאמינים. הפסק של הרב הגדיר את השיער הזה כ" תקרובת עבודה זרה". איסור " עבודה זרה", נחשב לאחד משלושת האיסורים החמורים ביותר ביהדות, עד כדי כך שיהודי צריך להקריב את חייו - ובלבד שלא יעבור עליו. הפסק שניתן היה איפא חד משמעי, ולא הותיר מקום לספקות ביחס לפסלות פאות נוכריות משיער אדם המיובא מן המזרח הרחוק.

7.         השמועה עשתה לה כנפיים, העולם החרדי כולו היה כמרקחה. אלפי נשים חרדיות ברחבי הארץ השליכו את פאותיהן היקרות משיער אדם אמיתי,  (2,000 דולר ומעלה לפאת שיער טבעי לעומת 800 ש"ח מחיר מינימלי לפאה סינטטית). היו שקברו את הפאות, היו ששרפו את הפאות שהיו ברשותן, ומיהרו להחליפן בפאות הסינטטיות אשר כשרותן איננה מוטלת בספק או בכיסוי ראש אחר.

8.         את הכתבה בנושא פאות השיער - עיטרו שתי תמונות שבאחת מהן נראית התובעת כשהיא יישובה על כסא, מול מראה, ומאחוריה אישה מטפלת בשיערה, ומתחת לתמונה זו הכיתוב: " טיפול בפאה - בקרוב פאות עם תעודות הכשר" (להלן: " התמונה").

            בתמונה הנוספת נראה מחסן פאות נוכריות , ובו מדפים רבים ועליהם ראשי בובות הנושאות פאות נוכריות ; הנתבע 2 נראה מסביר דבר כלשהו לקונה פוטנציאלית הבוחנת בידיה ראש בובה עטור בפאה נוכרית. מתחת לתמונה זו הכיתוב : " בשלושה ימים מכרנו פאות סינתטיות בכמויות כמו שמכרנו בשנתיים האחרונות" (להלן: "התמונה הנוספת").

            טענות התובעת

9.         תמונת התובעת והכיתוב המופיע בתחתית התמונה, לטענת התובעת, מלמדים כאילו יש חשש והתובעת חובשת פאה שאינה כשרה , נוכח עיתוי הפרסום שבו העולם הדתי לאומי וכן העולם החרדי היה כולו כמרקחה בשל פסק ההלכה של הרב אלישיב.

10.       טוענת התובעת כי הפרסום גרם לה פגיעה קשה בפרטיותה, בשמה הטוב תוך שהדבר אף מהווה עוולה על פי חוק איסור לשון הרע.

11.       טוענת התובעת כי מיד לאחר פרסום הכתבה החל "מבול" של פניות אל התובעת, אשר הפכה ל"שיחת היום" בין המכרים השונים, ואף בין חברי הקהילה בהם היא חיה - בבית הכנסת, בשבת ואף לאחר מכן. "... אמרו לי ראינו אותך בעיתון. שמענו שפורסם בעיתון. פתאום נעשו לי יותר מדי שותפים אם כן או לא לחבוש פאה, ובדיוק ב תקופה שעלתה השאלה אם זה כן או לא כשר... בוודאי שזה משהו אינטימי כשמדובר בכיסוי ראש, זה שינוי מבחינת המראה החיצוני. מבחינת העמדה, מבחינת ההלכה, ובדיוק אז - כשהייתה סערה אני הכוכבת בעיתון"(עמוד 25 שורות 7-15).

דיון