פסק-דין בתיק א 7349/99

א.        התביעה ותולדותיה

1.         המנוח מיכאל גרינפלד ז"ל [יליד 1942] נפגע בראשו בתאונת דרכים בבאר שבע ביום 2.11.1998.

התאונה ארעה בעת שנהג במכוניתו הפרטית ופגע ברכב שחנה לצד הכביש. המכונית היתה מבוטחת אצל שתי הנתבעות.

המנוח אושפז בראשונה ל-5 ימים בביה"ח "סורוקה" ושוחרר לביתו ביום 6.11.98.

בתקופת 20 החודשים שמיום 18.3.00 ועד 17.11.01 הוא אושפז 18 פעמים במחלקות שונות בביה"ח "סורוקה" בבאר שבע, לתקופות שונות המצטברות יחדיו ל-105 ימים.

בתום אחת מתקופות האישפוז הנ"ל, ביום 28.11.00 הועבר המנוח לאישפוז בביה"ח הפסיכיאטרי "איתנים", ושם אושפז ברציפות עד ליום פטירתו 17.11.01.

שלושה עשר מתוך שמונה עשר האישפוזים ב"סורוקה" היו במהלך תקופת אישפוזו הממושכת בביה"ח "איתנים".

2.         התובעים [בכתב התביעה המתוקן] הם עזבון המנוח ואלמנתו.

לטענתם, בתאונה [מיום 2.11.98] נגרמו למנוח חבלה קשה בראשו ובעמוד השדרה הצווארי שלוו באובדן הכרה זמני וכתוצאה מהם נזק נפשי ונאורולוגי חמורים שהלכו והחמירו. אלו הביאו לחוסר תפקוד כמעט מוחלט של המנוח מיום התאונה ובסופו של דבר הם שגרמו לפטירתו לאחר כשלוש שנים ב-17.11.01.

לאור זאת, תובע עזבון המנוח מהנתבעות את נזקי גופו ואילו אלמנתו [שהינה התלויה היחידה] תובעת נזקיה כתלויה במנוח.

הנתבעות לעומתם כפרו בכתב ההגנה המתוקן בעצם חבותן הנטענת בשל התאונה [טענה עליה ויתרו במהלך בירור התובענה] ובקיום קשר סיבתי בין התאונה למותו של המנוח.

אשר לתביעת העזבון, מכחישות הנתבעות את הקשר הסיבתי הנטען בין התאונה לבין פגיעותיו, מחלותיו ואשפוזיו של המנוח בתקופת שלוש השנים שמיום התאונה ועד לפטירתו.

לטענתן, אותם פגיעות ואישפוזים היו תוצאה של מחלות שונות מהן סבל המנוח בטרם התאונה ואין קשר סיבתי בינן לבין התאונה.

3.         כתב התביעה המקורי הוגש ב-12/99, שנה לאחר התאונה ושנתיים לפני פטירת המנוח.

ב-26 במרץ 2000 מינה ביהמ"ש [הנשיא בדימוס א. לרון] את הנוירולוג פרופ' ר. קרסו כמומחה רפואי "לקביעת אחוזי הנכות ומידת הפגיעה שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה, תוך התייחסות גם לתיפקודו ומגבלותיו, במידה והיו, לפני התאונה...".

חווה"ד האמורה הוגשה לביהמ"ש ביום 9.12.00, וביום 29.3.01 מסר המומחה תשובות הבהרה לב"כ הנתבעות לעניין חווה"ד.

ביום 3.5.01 הורה הנשיא לרון לפרופ' קרסו "להשיב לשאלת ב"כ הנתבעות בקשר לקיצור תוחלת חייו של התובע, במידה וקיימת, ולחוות דעתו בעניין זה עפ"י הנתונים הרפואיים הקיימים".

המומחה השיב לעניין זה כי "מצבו הרפואי של התובע, זה הקשור לתאונה וזה שאינו קשור לתאונה, מהווה גורם סיכון ותוחלת חיים קצרה מתוחלת אדם בריא, אך מדובר במחלות פנימיות שאין לו את הידע והמומחיות לתת תשובה בקשר לכך ולכן ציין כי עם כל הרצון אין הוא מסוגל להעריך את שיעור קיצור תוחלת החיים". [מתוך החלטת הנשיא לרון מ-22.8.01].

לאור זאת הורה ביהמ"ש אותו היום על מינויו של פרופ' ע. אברמסקי כמומחה הרפואי לעניין זה, והוא הגיש חוות דעתו ביום 14.11.01.

כאמור, ביום 17.11.01 נפטר המנוח, ולאור זאת תוקן כתב התביעה פעם נוספת באופן בו הצטרפה לו תביעת התלויים.