א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
8561-06
04/07/2007
|
בפני השופט:
נעם סולברג
|
- נגד - |
התובע:
1. יעקב אבורמד 2. איריס אבורמד
עו"ד תיבי
|
הנתבע:
1. "הריאל" אגודה הדדית לשכון בירושלים בע"מ 2. פייסט שלמה ידידיה 3. פייסט אריה יהודה 4. פייסט נועם נפתלי
עו"ד י' אבירם עו"ד אוריאל מגורי
|
פסק-דין |
ב"כ התובעים: אנו טוענים שיש הסכם חתום, אומנם לא חתום על-ידי אחד מהנתבעים אך חתום על-ידי הנתבעים. החתימה מהווה רק ראיה נוספת לעניין גמירות הדעת ואנו טוענים שיש כאן גמירת דעת. עיקר התיק הוא השאלה האם הנתבעת 1 פסלה את התובעים מטעם שהוא ראוי וחוקי ואנו לא קיבלנו עד היום טעם. כל האמירות בתיק הם ספקולציות שלנו וחברי ב"כ הנתבעת 1 יאמר את זה. זה נובע בעיקר מהסיבה שהם לא נתנו לנו נימוק.
אני ביקשתי פרוטוקול וקיבלתי, אם היה מופיע מה היה בפרוטוקול החסוי ואם מישהו היה אומר לתובע אתה עבריין, אתה ידוע, אתה פושע, אם מישהו היה אומר סיבה ולא צריך להוכיחה בשלב הראשון והיו אומרים מקבלים את זה מן הטעם הזה הייתי אומר התיק שלי קשה. אבל מה שקרה שם לא נאמר לנו שום סיבה. כל הדיון היה למה התיק התפרסם בעיתונות. עד היום לא קיבלנו שום נימוק. גם מבחינה אישית ללקוחות שלי היה יותר קל להשלים אם היו באים ושמים עובדה אתם מרוויחים רק 10,000 ש"ח לחודש. אם היו אומרים לו דבר כזה הייתי אומר אני יכול לחיות עם זה. לא אמרו לו שום דבר ולא שאלו אותו שום דבר.
אני מבקש לחקור את האנשים.
עד היום לא הביאו את הסיבה הפשוטה לומר למה לא קיבלו אותם.
ב"כ הנתבעת 1: צריך לשים לב חברי עצמו אומר שהטענה על גזענות עדתית זה ספקולציה שלו עצמו. אין שמץ של עובדה או טענה עובדתית גם בסעד הזמני וגם באסיפה הכללית כלפי מישהו על הפליה עדתית. חברי אומר בהעדר נימוקים אני רשאי לחשוב שזה בגלל שהוא מרוקאי. זה דבר שזה חרפה. הלכת לאגודה בבית הכרם ויש שם הרבה אשכנזים ואז חושבים כך. אם נגיע להוכחות כדאי מאוד שנוכיח את זה כי אחרת זה חרפה. בכתב התביעה אין עובדה אחת ואני לא יכול להתגונן. חברי אומר מאחר ולא קיבלתי את הנימוקים אני רשאי להניח שזה בגלל כסף.
כתב התביעה לא תקין וצריך להימחק. לאחר כתב התביעה הראו עובדות. יש מחלוקת אם ניתן לתקן כתב תביעה או שדין התביעה להימחק בכל מקרה. חברי לא רצה לתקן את כתב התביעה הוא הגיש כתב תביעה על החלטת ועד אבל נתקיימה פרוצדורה בהסכמה מלאה אחרי הסעד הזמני והוא קיבל את האפשרות לעבור את הערעור ברוב רגיל וזה הועמד להצבעה. התקיים הערעור לפי התקנון וזה לא קיים בכתב התביעה.
הייתה אסיפה כללית שמצאה ברוב של 28 הסיבות נמנו בכתב הגנה. חברי אומר שהיה מעדיף שהיו אומרים לו שהוא עבריין נמלט אך אמרו לו למה הוא פנה לטלוויזיה. הוא הריץ לערוץ 10 טענה שהמניעים גזעניים בגלל שהוא מרוקאי הוא לא התקבל וערוץ 10 בלע את זה והשחיר את האגודה. האגודה אמרה למה אתה עושה לנו את זה וזה נימוק אחד. אני מניח את זה.
היו מקרים שלא התקבלו, אני לא יכול להגיד שזה הרבה, זה היה פחות מעשרה. התקנון במפורש מתיר במפורש לא לתת נימוקים. הועד לא נתן נימוקים כפי האמור בתקנון בדיוק מהטעם שאדם כמו התובע יכול אחר כך לתבוע אישית את חברי הועד. הוא יגיש נגדם תביעה אישית והאיש הזה כל הזמן מאיים בתביעות, הקלטות מעשים ונקמות. זה המצב. אנשים עובדים בוועד בהתנדבות ולא רוצים להיות חשופים. ברגע שהנושא עובר לאסיפה כללית ההצבעה חשאית ואין נימוקים. יש פסיקה למכביר. כל הספר של נועם בעניין אגודות שיתופיות אומר אתה לא יכול להתערב.
אני רק רוצה לומר כי הבקשה שאנו הגשנו צריך להתחיל בה משום שאין כתב תביעה כרגע.
ב"כ הנתבעים 2-4: חוזר על טענותיי שבכתב ההגנה על כך שלא נחתם הסכם ולא הייתה כוונה להתקשר בהסכם הן על-ידי הסכם סופי לאחר אישור האגודה שגובש בין הצדדים. יש אינדיקציות למה לא עשו זאת. לא לקחו שכר ולא לקחו כלום.
ב"כ התובעים: במסגרת האסיפה אמרתי לחברי האגודה ואמרתי שאני מוכן שחברי יעגן את זה במסמך מחייב אנו מוותרים על כל טענה ולא נגיש תביעה נגד אף אחד ואמרנו רק תגידו אולי מישהו אמר עלינו משהו לא נכון. זה זכות השימוע.
הנתבע 4: אנו ישבנו עם האדם ונתנו בו אמון מלא והלכנו לקראתו, להפתעתנו הוא שינה כיוון ואנו שבעה חודשים במצב הזה זה עולה לנו כסף ומוסיף לנו סיכון. אחרי חמישה חודשים היו לנו שניים שרצו לשבת איתנו. באותו ערב ישבנו ואמרנו לו אולי יש אגודה שלא תקבל אותך אנו לא יכולים להסתכן שאחרים יברחו לנו. זה היה ברור ומוסכם שבכל מצב אם אין תשובה, אנו לא מכירים את האגודה ואנו מודעים שיכול להיות שיתנגדו. הוא אמר אם הם יתנגדו אני אביא לכם שופל ויהרוס לכם את המקום. אנו במצב בלתי אפשרי, אנו עם דירה ריקה, אנו עומדים בסיכון של היטל השבחה, אנו מבקשים שיבדקו האם אכן היה דבר מחייב או הייתה קנוניה נגד האגודה כמו שמניסים לספר שאנו רמאים.
התובע: אני מוכן לוותר על התביעה הזאת אם אמרתי שאני יביא שופלים.
בהסכמה נקבע כדלקמן:
1. התובע רשאי יהיה להגיש תביעה נגד הנתבעים 2- 4, בתוך 15 יום מהיום, לבית הדין לענייני ממונות שברחוב החבצלת 12.
2. הסעד הזמני שניתן בהחלטת סגנית הנשיא כב' הש' צור ביום 8.1.07 יעמוד בתוקפו למשך 75 יום מהיום, או עד למתן פסק דין בבית הדין לענייני ממונות (אם תביעתו של התובע שם תידחה), לפי המוקדם. אם לא יגיש התובע את תביעתו בתוך 15 יום, יהא צו המניעה הזמני הנ"ל בטל.
3. התביעה נמחקת בזה, תוך שמירת זכויות הצדדים וטענותיהם.
4. החזר האגרה על-פי התקנות.
ניתן היום י"ח בתמוז, תשס"ז (4 ביולי 2007) במעמד הצדדים.