ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב יפו
|
17722-06-11
04/02/2013
|
בפני השופט:
שמואל טננבוים סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
גברי לוזון
עו"ד יונתן דוידוביץ
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד משה אהרון
|
| פסק-דין |
זוהי תביעה לביטול החלטת הנתבע מיום 27.2.11 במסגרתה נשללה קצבת הניידות של התובע החל מיום 1.11.11 ובנוסף נדרש התובע להחזיר הלוואה עומדת שקיבל לרכישת רכב.
רקע
1. התובע הינו נכה מוגבל בניידות לפי ההגדרה בסעיף 2 להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן - הסכם הניידות).
ביום 23.10.01 הוכר התובע כזכאי להלוואה עומדת לרכישת רכב. בעזרת ההלוואה רכש התובע רכב מסוג מאזדה, מ.ר 20-949-69. בנוסף ועל יסוד נכותו, בהתאם להסכם הניידות, קיבל התובע קצבת ניידות.
2. ביום 27.2.11 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת קצבת הניידות וכי לאור הפרתו את כתב ההתחייבות עליו חתם לפי הסכם הניידות (סעיף 3(א) להסכם), נוצר חוב על חשבון גמלת יתר בסך 4,206 ש"ח לתקופה מ- 1.1.11 עד 28.2.11.
כמו כן עקב הפרת ההסכם נדרש התובע להשיב את ההלוואה העומדת שקיבל לצורך רכישת הרכב.
3. לטענת הנתבע, על פי ממצאי חקירות שבוצעו עלה כי השימוש ברכב של התובע היה על ידי בתו מזל בראשי, שאינה עונה על הגדרת "מורשה נהיגה" ע"פ הסכם הניידות. הבת עשתה שימוש ברכב מבלי שהתובע היה עמה ברכב וזאת בניגוד להוראות הסכם הניידות.
4. התובע טוען מנגד כי לא הפר התחייבויותיו על פי הסכם הניידות וכתב ההתחייבות עליו חתם, באופן שהצדיק את הדרישה להחזר ההלוואה ואת הפסקת קצבת הניידות.
המסגרת הנורמטיבית
5. בהסכם הניידות נאמר:
"מוגבל בניידות יקבל הטבות לפי הסכם זה, אם הוא מוגבל בניידות לצמיתות, ומתקיימות לגביו הוראות הסכם זה, וכל עוד שהן מתקיימות לגביו, והוא או האפטרופוס שלו וכן מורשה הנהיגה עבורו, הכל לפי העניין, מקיימים את תנאי ההתחייבות אשר נטלו על עצמם כלפי המוסד - לפי כתב ההתחייבות, אשר חתמו כדרישת המוסד (להלן - כתב ההתחייבות)".
על פי הפסיקה, אין להעניק זכויות למוגבל בניידות, ככל שהדבר אינו תואם את ההסכם ואת הזכויות שהוקנו מכוחו (דב"ע נז/282-0
אלברט עטל נ' המוסד, פד"ע ל' 501).
6. מטרת הסכם הניידות הובהרה בפסק דינו של בית הדין הארצי:
"הלוואה עומדת וגימלת ניידות הוענקו לנכה מוגבל בניידות על מנת שרכבו יסייע לו להתגבר על קשיי הניידות, הן בענייני עבודה והן בחייו מחוץ לעבודה. הסכם הניידות מתיר לקרוב משפחה, העונה על תנאי ההסכם, להסיע את הנכה, כך שאפילו נכה שאינו מסוגל לנהוג בעצמו יתגבר על מגבלותיו, ובלבד שהמוסד אישר זאת.
הסכם הניידות אף מעניק למוגבל בניידות קיצבה חודשית לסייע באחזקת הרכב.הסיוע המוענק על ידי הסכם הניידות מיועד לנכה בלבד, על מנת להשוות אותו לשאר האוכלוסייה. אין הסכם הניידות מעניק זכויות שימוש ברכב "לקרוב משפחה" של הנכה לצרכיו של קרוב המשפחה". (דב"ע מח/76-0,
לוציה פיינר נ' המוסד, פד"ע כ', 93).
ובהמשך נקבע:
"התנאי בדבר אי מתן רשות לאדם אחר לנהוג ברכב הינו אחד התנאים בהסכם הנחתם לפי ס"ק (א) לעיל, והוא מתיישב עם מטרת ההסכם למנוע ניצול לרעה של הזכות שניתנה למי שהינו מוגבל בניידות. הפרת התנאי הינה הפרה יסודית, השוללת מהמוגבל בניידות את הזכות לגמלת ניידות, ועליו להחזיר את ההלוואה העומדת, וכן את קיצבת הניידות שקיבל בתקופה בה לא מילה אחר התנאי".
על פי הפסיקה:
"מי שהרשה להשתמש ברכב למי שאינו מורשה לעשות כן לפי סעיף 7 להסכם, חייב להחזיר את ההלוואה העומדת" (דב"ע נה/76-0
המוסד נ' עליזה טן פי, פד"ע כו 306).ו