ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
21347-10-11
24/05/2012
|
בפני השופט:
גב' א.קציר
|
| - נגד - |
התובע:
רחל אסולין
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.9.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת 5% נכות צמיתה מיום 1.2.11 (להלן: ההחלטה).
2.
טענות המערערת:
2.1 הוועדה הפחיתה 10% נכות עקב מצב קודם לפי סעיף 35(1)(ב) העוסק בהשפעה קלה על כושר הפעולה הכללי. עם זאת, המערערת מעולם לא סבלה מבעיה בכתף בעבר ואין כל תיעוד רפואי עובר לתאונה המעיד על כך כי המערערת סבלה מהגבלה. הלכה פסוקה היא כי על הוועדה להצביע על מסמך המלמד על כך כי אילו הייתה המערערת נבדקת עובר לתאונה היו נקבעים לה אחוזי נכות, קרי קיומה של פגיעה בכתף לרבות בכושר הפעולה ו/או התנועה.
2.2 טעתה הוועדה עת קבעה כי יש להפחית אחוזי נכות בגין קיומה של הסתיידות אצל המערערת שכן ידוע כי הסתיידות בלבד אינה מקנה אחוזי נכות ואינה מעידה על הגבלה בתנועה.
3.
טענות המשיב:
3.1 לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. החלטתה מפורטת ומנומקת כנדרש. גם על פי הלכת מרגוליס הוועדה מצביעה על תוצאות בדיקות אולטרסאונד מיום 22.7.10 בדיקה זו הינה מסמך רפואי המראה על קיום ממצא רפואי (הסתיידות) שמבחינת הוועדה הרפואית ממצא זה לא יכול להיגרם כתוצאה מהתאונה בפרק של שלושה חודשים בלבד ממועד התרחשותה.
מכאן הוועדה מגיעה למסקנה כי קיים מצב קודם.
3.2 טענת המערערת שהסתיידות לבד אינה גורמת הגבלה בתנועות ואין בה כדי להקנות נכות, טענה זו אין לה על מה להסתמך, טענה זו היא עניין שברפואה ודעת הוועדה הרפואית מנוגדת במפורש לטענה זו. הוועדה בדעה שהסתיידות זו הינה גורם נוסף להגבלה בתנועות שנמצאה בבדיקה הקלינית.
3.3 הוועדה עוד מציינת שבבדיקה הקלינית קיימת הגבלה סובייקטיבית כיוון שהוועדה לא מצאה דלדול במסת שרירי הגפיים העליונות המתאימה להגבלת התנועות אשר מופגנת על ידי המערערת. הוועדה מציינת עוד שהמערערת אינה מבצעת תנועות סיבוב חיצוני ופנימי. כלומר הוועדה בדעה שהמערערת יכולה לבצע תנועות יותר טובות מאלו שהפגינה בבדיקה זו.
דיון והכרעה:
4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין
בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213
).
5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.
6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.
7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה ניתחה את אלה ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.
8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 26.9.11 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה כי לעיתים שתי העיניים מרצדות, יותר בעין ימין, רואה נקודות שחורות, מול מחשב וטלוויזיה, כתף שמאל כל הזמן כואבת, נוטלת כדורים, אינה יכולה לבצע פעולות, הרמה למעלה ולצדדים וכי בעלה עוזר לה להתלבש.
9. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:
"
בביקור בבית חולים רמב"ם מ - 22.7.10 (3 חודשים לאחר החבלה)
צוטטו ממצאי
U.S של כתף שמאל בו נראו הסתיידות סביב השרוול המסובב.
לא ניצפה דילדול במסת שרירי השכמה ו/או הכתפיים, תנועות הכתף מודגמת הגבלה סובייקטיבית, בכפיפה °110 משמאל ו - °150 מימין, באבדוקציה מפגינה הגבלה שאינה מתיישבת עם העדר דילדול במסת שרירי הגפיים העליונות, אינה מבצעת תנועת סיבוב חיצוני ופנימי..." ההדגשה הוספה א.ק.
).
10. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: