ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
35980-10-11
08/07/2012
|
בפני השופט:
דגית ויסמן
|
| - נגד - |
התובע:
זוהר לוי מועלם
עו"ד עדי אברהמוב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רנה הירש
|
| פסק-דין |
1. ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 3.7.11 (להלן - הועדה).
2. ועדה רפואית קודמת (מיום 6.2.11) קבעה למערער נכות רפואית בשיעור 47%.
המערער, אשר סבר שמצבו החמיר, הגיש בקשה להבדק מחדש ועניינו נדון בפני הועדה נשוא הליך זה.
3. הועדה התכנסה בשלושה מועדים שונים. ביום 3.4.11 הועדה התכנסה לראשונה, שמעה את תלונות המערער ובדקה אותו. עיקר תלונות המערער, כפי שעולה מפרוטוקול הועדה, היו בנושא הפיברומיאלגיה ובתחום הנפשי. הועדה (שעל חבריה נמנו מומחה ברפואה פנימית ומומחה בפסיכיאטריה), בדקה את המערער וציינה את הממצאים הבאים -
"אין כל סימן דלקת באף פרק אחד בכל גופו לעומת זאת מתלונן על כאבים בכל נגיעה אפילו הקלה ביותר בכל ס"מ מרובע בעור בכל הגוף. רק בפעם השניה שנוגעים באותו מקום לא כואב לו. אנמנזה לא מתאימה כלל לפיברומיאלגיה.
מיפוי עצמות 7.3.11 נראים ...דבר שלא מתיישב כלל וכלל עם פיברומיאלגיה. ועדה סבורה שאין לתובע כלל פיברומיאלגיה ולכן ועדה מבטלת סעיף זה. בהתנהגות לפי בית הלל ועדה משאירה/ נותנת 10% על כאבים משונים ומפושטים לפי סעיף כללי 30(1)(ב) מ - 15 חודש ...
...
פסיכיאטר - מבחינה נפשית תובע לא מטופל ולא פנה לפסיכיאטר. בבדיקה - אי שקט מוטורי קל, דיבור ... אפקט דיספורי, תלונות על דכאון במהלך שיחה לא הצליח לפרט מושג של דכאון, ניסה להסביר את מצבו על ידי ארועים טראומטיים מחייו אך ועדה לא קיבלה שום תיאור של סימנים של איזושהי הפרעה נפשית המתוארת בסיווג פסיכיאטרי. תובע חזר שוב ושוב לאותם משפטים שסובל מדכאון ולחצים.
בבדיקה - לא התרשמתי מקיום הפרעה אפקטית מאגורית או קיום הפרעות חרדה מוגדרות. לא התרשמתי ממצב פסיכוטי או ממחשבות אובדניות. לא התרשמתי ממצוקה סובייקטיבית כלשהי. למרות 'תלונות' ... מדובר בתובע לא מוכר למערכת פסיכיאטרית שמביא תלונות לא קונסיסטנטיות, אין מסמך המתאר מצוקתו הנפשית. להערכתי אין נכות נפשית.
יש להודיע לתובע על שינוי באחוזי נכות, שאר נכויות ללא שינוי."
4. ביום 5.6.11 הועדה עיינה ב"מכתב התגוננות" ששלח המערער. הועדה עיינה במסמכים רפואיים חדשים שהמערער צירף, בתחום הרפואה הפנימית ובתחום הנפשי (ממרפאת בריאות הנפש בנתניה). בהתייחס לטיעוני המערער ולמסמכים החדשים, הועדה קבעה -
"מבחינה פנימית ועדה עיינה במסמכים חדשים שתובע המציא, אין במסמכים אלה שום נתון שבגינה יש לשנות את החלטות קודמות של ועדה.
ערכי סוכר תקינים ועליה מזערית בהמוגלובין ב A1C בכל זאת ועקב כך ועדה קובעת שעקב סכרת לתובע 0% נכות לפי סעיף 4(1) 15 חודשים.
פיברומיאלגיה - ועדה נתנה נכות על כאבים מפוזרים במקומות שונים בגוף. זה מה שהתובע קורא פיברומיאלגיה. ולכן הועדה מוכנה לשנות את שם המחלה מכאבים מפוזרים לפיברומיאלגיה.
התובע הביא מסמך מבריאות הנפש נתניה .... 2010. במידה ואנו מעוניינים לקבל מידע נוסף המוסד אמור לפנות למרפאה ... על כן הועדה מבקשת לפנות למרפאה ולקבל מידע נוסף ... קודם לא היה מידע על טיפול של התובע במרפאה פסיכיאטרית."
ביום 3.7.11 הועדה התכנסה בשלישית, לאחר שקיבלה את המידע ממרפאת בריאות הנפש, וסיכמה את דיוניה -
"הועדה עיינה במכתב ברה"נ 15.6.11, אין בו פסיכופתולוגיה בציר 1. ולכן הועדה משאירה את החלטתה ומפחיתה % הנכות הנפשית וכן את נכות פיברומיאלגיה."
5. לטענת המערער, הועדה טעתה בכך שהפחיתה את אחוזי הנכות בגין הפיברומיאלגיה ובתחום הנפשי וזאת ללא הנמקה. הועדה לא התייחסה להחלטות של ועדות מהעבר שקבעו למערער נכות גבוהה יותר בגין הפיברומיאלגיה והמסמכים הרבים שהציג ואשר העידו על קיומה של המחלה. בתחום הנפשי, נטען שהועדה התעלמה מהעובדה שהמערער נוטל כדורים בגין חרדה.
6. לטענת המשיב, אין טעות משפטית בעבודה הועדה. הועדה הסבירה במפורש מדוע היא מפחיתה את הנכות בגין פיברומיאלגיה וזאת כבר בישיבתה הראשונה. בתחום הנפשי, הועדה בדקה את המערער, ביקשה תיעוד נוסף מהמרפאה לבריאות הנפש והעובדה כי הוא נוטל תרופות אינה מקנה נכות. זאת במיוחד כאשר המערער הציג תיעוד רפואי לפיו התרופות ניתנו על ידי רופא ריאומטולוג לצורך טיפול בפיברומיאלגיה/ כאבים. אשר לקביעות מן העבר - הועדה אינה כבולה בהן, הועדה אפשרה למערער להתגונן מפני הפחתת הנכות או למשוך את הערר ומאחר שעמד על הערר, היא דנה במסמכים שהציג ובכך ביצעה את חובתה על פי דין.