פסק-דין בתיק ב"ל 38154-01-13

1.         הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 13.11.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 19% בגין ליקוי שמיעה.

2.         הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 48023-02-12 מיום 7.8.12 בו קבע השופט יוספי בסעיף 12 לפסק הדין:

"לאור כל האמור לעיל, ובשים לב כי עניינו של המערער כבר חזר בעבר לוועדה וזו לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, נראה כי הוועדה "נעולה" בדעתה. בנסיבות אלה, הנני קובע כי ענייינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב אחר, אשר תבחן ותפרט את ממצאי בדיקת ה- BERA מיום 02/07/2007.

הוועדה תבחן אם חלה החמרת מצב, וככל שתקבע כי קיימת החמרת מצב, תקבע את אחוזי הנכות בהתאם.

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

בפני הוועדה לא יובאו הפרוטוקולים של ועדות ערר קודמות, ובדיקת השמיעה וה- BERA מיום 02/10/2011."

3.         המערער טוען כי הוועדה התעלמה מהנחיות בית הדין ולא בחנה את תביעתו  לפי ממצאי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07 ולא קבעה לטענתו אחוזי נכות בהתאם לאותה בדיקה. לאור זאת מבקש המערער שבית הדין ימנה מומחה ויקבע את דרגת הנכות לפי הבדיקה מיום 2.7.07.

4.         ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה. ערכה בדיקה קלינית יסודית, בה התייחסה בין השאר, לבדיקות שמיעה מיום 16.12.04, 18.7.05, 8.2.06, 18.6.07, בדיקת הדים קוכליארים מיום 8.2.06, ובדיקת ברה מיום 2.7.07. זאת ועוד, הוועדה הסתמכה בקביעת שיעור הנכות, בין היתר על בדיקת שמיעה מיום 18.6.07 וחישבה את ספי השמיעה לפי מוליכות העצם, שכן השמיעה במוליכות העצם מבטאת רק את השמיעה התחושתית עצבית נטו וזוהי השמיעה שיכולה להינזק מרעש, כפי שמוסבר ע"י הוועדה.

5.         הוועדה הרפואית התכנסה ביום 13.11.12 וכתבה בפרק הממצאים הרפואיים:

"ממצא רפואי - בבדיקה אוזניים, תעלות ותופיות תקינות. הוועדה עיינה בבדיקת שמיעה מ- 16.12.04 בית חולים יוספטל שמראה ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע קל - בינוני בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים. בדיקת שמיעה מ- 18.7.2005 בית חולים ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע בינוני בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים. הוועדה עיינה גם בבדיקת הדים קוכליארים מ- 8.2.06 מכון קולות מימין נרשמו תגובות בתדרים 1000 ו-5000 הרץ משמאל נרשמו תגובות 1000 עד 1500 הרץ. הוועדה עיינה בבדיקת BERA מ- 2.7.07 בית החולים הדסה שלפי ממצאיה להערכת סף השמיעה בתדר 1000 הרץ סף סביב 35-40 DB דו"צ תדר 2000 הרץ סף מימין 35-40 DB ומשמאל 45-55 DB תדר 4000 הרץ סף 75-80 DB ממצאי הבדיקה סוכמו כמתאימים לבדיקת השמיעה ההתנהגותית."

            הוועדה כתבה בפרק הסיכום והמסקנות:

"סיכום ומסקנות - הוועדה עיינה בפסק דין בית דין לעבודה מ- 7.8.12 למכתבו של עו"ד רביב מ- 13.11.12 ושמעה את בא כוחו המערער והמערער. הוועדה מציינת כי בפני הוועדה לא היו הפרוטוקולים של ועדות העררים הקודמות ובדיקת ה- BERA והשמיעה מ- 2.10.11 כפי שנפסק בפסק הדין.

כידוע ממחקרים העוסקים בנזקים הנגרמים משמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש עיקר הנזק למערכת השמיעה נגרם ב-10 עד 15 השנים הראשונות לחשיפה לרעש מרעש . הנזק שמצטבר בשנים שלאחר מכן בדרך כלל מביא להחמרה מינורית בשמיעה. כמו כן נזק כתוצאה מחשיפה לרעש הינו מזערי בתדרים הנמוכים וניכר יותר בתדרים הגבוהים ובעיקר בתדר 4000 הרץ. בדרך כלל השמיעה בתדר 250 הרץ הינה תקינה אף לאחר שנים רבות של חשיפה לרעש. כמו כן השמיעה בתדרים 6000 ו8000 הרץ בדרך כלל טובה מהשמיעה בתדר 4000 הרץ כמו כן מקובל כי הנזק הנגרם בתדר 500 הרץ תוצאה של חשיפה מרעש אינו חורג מכ-30 DB מכאן עולה כי בכל בדיקות השמיעה שתוארו מעלה למעט הבדיקה במכון קולות קיים ליקוי שמיעה אשר מקורו הן מחשיפה לרעש והן מגורם או גורמים נוספים גם בבדיקה מ-16.12.04 וגם בבדיקה מ-18.7.05 וגם בבדיקה מ-18.6.07 הליקוי בתדרים הנמוכים 250 ו-500 הרץ חמור בהרבה מכפי שיכול להיגרם בחשיפה לרעש. כמו כן הליקוי בתדרים 6000 ו-8000 הרץ חמור מליקוי ב-4000 הרץ מה שמלמד גם כן שגורם או גורמים נוספים בנוסף לחשיפה לרעש פגעו בשמיעתו של התובע. בהינתן שעיקר הנזק כתוצאה מהחשיפה לרעש נגרם ב-10 עד 15 שנים הראשונות לחשיפה. הוועדה סבורה כי ההחמרה בשמיעתו של התובע כפי שבא לידי ביטוי בבדיקות השמיעה מ-2000 2005 ו-2007 הינה ברובה המכריע תוצאה של גורמים שאינם חשיפה לרעש. מכיוון שקשה לכמת את תרומתו של כל גורם להחמרה בשמיעה ועל מנת שלא לקפח את התובע הוועדה תתייחס לרעש התעסוקתי 50% מהחמרה שחלה בשמיעה אף שכאמור קרוב לוודאי שתרומתה פחותה מזו. להערכת הנכות הכוללת הוועדה תתבסס על בדיקות השמיעה מ-18.6.07 באשר בדיקה זו נתמכה על ידי בדיקת ה- BERA שבוצעה בהדסה ב-2.7.07. ממוצע התדירויות הדיבור לפי הולכת עצם בבדיקה זו הינו - מימין 30 DB ומשמאל 32 DB דהיינו הנכות הכוללת בשיעור 10% לפי סעיף 72(1)ג-4. כאמור לעיל הנכות הנובעת מחשיפה לרעש תעסוקתי הינו בשיעור 50%  ולכן נכותו הינה בשיעור 5% לפי סעיף 72(1) ב-3 וזאת בנוסף לנכות בשיעור 10% לפי סעיף 72(4)(ד)(2) בגין הטנטון. הוועדה עיינה בהערכה הנכות של ד"ר הימלפרב מ-27.12.09 ואינה מקבלת מסקנותיו באשר הוועדה התייחסה לנזק הנגרם לחשיפה מרעש ולא לנכות הכוללת, כמו כן, הוועדה חישבה את ממוצע תדירויות הדיבור לפי הולכת עצם ולא לפי הולכת אוויר על מנת להעריך את הנזק כתוצאה מחשיפה ולא מגורמים אחרים."

6.         הוועדה התכנסה מכח פסק הדין בתיק ב"ל 48023-02-12, בו נדרשה לבחון ולפרט את ממצאי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07. הוועדה קבעה את דרגת הנכות על סמך בדיקת השמיעה מיום 18.6.07 ולא על סמך הבדיקה מיום 2.7.07. הוועדה אמנם רשמה את נתוני ה-BERA אך לא קבעה בצורה מפורשת כי קביעתה מתייחסת לבדיקה מיום 2.7.07, היא רק ציינה שתוצאות הבדיקה מיום 18.6.07 נתמכו על ידי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07.

7.         לאור האמור יש להחזיר את עניינו של המערער אל הוועדה על מנת שתסיים את מלאכתה ותפעל על פי פסק הדין מכוחו התכנסה (ב"ל 48023-02-12). אני לא מקבל את בקשת המערער שבית הדין ימנה מומחה מטעמו לקביעת דרגת נכות.

הוועדה תבהיר האם קביעותיה מתבססות על  ממצאי בדיקת ה-BERA מ- 2.7.07, ותבהיר האם לאור ממצאי הבדיקה יש לשנות את דרגת הנכות שקבעה. בפני הוועדה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות ובדיקת השמיעה וה-BERA מיום 2.10.11.   המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה.  החלטת הוועדה תהיה מנומקת.

8.         משהערעור התקבל בחלקו בלבד, כל צד ישא בהוצאותיו.

9.         ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.

ניתן היום, כ"ט אלול תשע"ג, ( 04 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.