פסק-דין בתיק ברע 1190/04

        א.        בקשות רשות ערעור על החלטות  ראש ההוצל"פ בתל אביב יפו (כב' הרשם י' גזית) מיום 17.10.2003 ( בר"ע 1190/04) ומיום 16.5.2004 ( בר"ע 2095/04), אשר קיבל את בקשת המשיבה 1 בבר"ע 1190/04 ( להלן: "הזוכה") לעיקולם של כספי המבקשות בבר"ע 1190/04 ( להלן: "המבקשות" או "החייבות") אצל המבקשים  בבר"ע  2095/04 ( להלן: "הצדדים השלישיים" או "צד ג'"), ואשר קיבל את בקשת הזוכה לזמן את  הצדדים השלישיים לחקירה בהתאם להוראות סע' 46 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, בטרם הכרעה בבר"ע 1190/04.

         ב.           עיקרי העובדות הצריכות לענין

הזוכה היא תאגיד אמריקאי, אשר זכה ביום 20.1.1995 בתביעה כספית שהגיש כנגד המבקשות בבית המשפט המחוזי הפדראלי בדרום ניו יורק, ארה"ב ( להלן: "פסק הדין הזר").

החייבות, הן מדינה ביבשת אפריקה, ונציגותה הדיפלומטית הקבועה בישראל.

כעולה מטיעוני הזוכה בפני ראש ההוצל"פ, המבקשת 1, הרפובליקה הדמוקטית של קונגו (בה נמצאים מרבצי היהלומים הטבעים הגדולים בעולם) עברה חילופי שלטון במהלך עשר השנים האחרונות, כתוצאה ממלחמות פנימיות בלתי פוסקות.

הצדדים השלישיים הן שתי חברות ישראליות ובעל המניות בהן, אזרח ישראלי, אשר חתם ביום 31.7.2000 על הסכם עם המבקשת 2, המעניק לו בלעדיות ביצוא היהלומים, למשך תקופה של 18 חודש לפחות.

הזוכה הגישה, בגין פסק דין זה, בקשה על פי חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 ( להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ").

בבית המשפט המחוזי בת"א, ניתן ביום 14.5.1997, בתיק ת.א. (ת"א) 540/96 בהעדר התייצבות לדיון מטעם המבקשות, פסק דין המתיר את אכיפת פסק הדין הזר בישראל (מוצג מש/1 לתיק מוצגי הזוכה).

בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט ד"ר ג' קלינג, קבע בפסק דינו:

"ספק בליבי אם אכן היה ענין לתובעת (הזוכה - י.ש.) בתיק אז' 540/96 בפסק דין כלפי הנתבעות מס' 1 ומס' 2 (המבקשות - י.ש.) , ונראה שאלה נראו לה בעלי דין נחוצים על מנת שפסק הדין יוכר כלפי הנתבעת מס' 4 (המפרקת) (הכוונה למפרקת וכונסת הנכסים של חב' אייר זאיר, אשר מטוס שבבעלותה הוחזק בידי התעשיה האוירית לישראל, ואשר הזוכה ביקשה להפרע מתמורתו - י.ש.)".

מכל מקום, קבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו:

"בהעדר התייצבות וטיעון מטעם המשיבות מס' 1 ומס' 2 בתיק אז' 540/96, הנני נעתר לתובענה ככל שהיא מופנית כלפיהן ומצהיר כי פסק הדין שניתן ביום 20.1.95 בבית המשפט הפדרלי של דרום ניו יורק אכיף כלפיהן...".

ביום 14.5.1997 חתמה רשמת בית המשפט המחוזי דאז, כב' השופטת  ע' סלומון צ'רניאק על פסיקתא, לפיה חוייבו המבקשות, לשלם לזוכה, "סכום של 2,241,696.50 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום מתן פסק הדין, ה-14.05.97, ועד ליום התשלום המלא בפועל" (מוצג מש/2 לתיק מוצגי הזוכה).

הזוכה פתחה בהליכי הוצאה לפועל, למימוש החוב.

סכום חובן של המבקשות בתיק ההוצאה לפועל, הגיע במועדים הרלבנטים להליך זה, לסכום העולה על 4 מליון ש"ח.

הזוכה הגישה, בקשה לפני מתן אזהרה, להטלת עיקול ברישום על כספיהן של החייבות אצל הצדדים השלישיים. ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת כ' לוי) הורתה על העברת הבקשה לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

עם קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה, אינו מתנגד לביצוע הליך העיקול ברישום לפני מתן אזהרה, הגישה הזוכה ביום 3.7.2001, בקשה לפני מתן אזהרה, להטלת עיקול ברישום על כספיהן של החייבות אצל הצדדים השלישיים (מוצג מש/3 לתיק מוצגי הזוכה ונספחיו).

בתגובתו, ציין היועץ המשפטי לממשלה כי:

"...בשים לב לנסיבותיה המיוחדות של הפרשה דנן, בין היתר - העובדה כי המשיבים לא התייצבו כלל בפני כבוד בית המשפט המחוזי, בהליך בו נקבע כי פסק הדין האמריקאי הינו אכיף, ובשים לב לעובדה שעסקינן בהליך משפטי הנובע מפעילות כלכלית/ מסחרית לכאורה המבוצעת על ידי המדינה הזרה, ולא בנושא הקשור לפעילות שילטונית/ ציבורית שלה - הרי שאין מניעה משפטית, בשלב זה ובנסיבות - בהן עולה הצורך לברר את הסוגייה המשפטית המתעוררת במקרה זה, ליתן צו עיקול, ברישום, על הנכסים אשר לכאורה מוחזקים אצל הצד השלישי, כנטען בבקשה".