פסק-דין בתיק ה"פ 20524-09-12

1.         עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה.

2.         בפתיח לתובענה נאמרו הדברים הבאים:

            "המשיב 2 נושה במשיבה 1 סכומים המגיעים ליותר       מ-23,000,000 ש"ח, סכומים אלו נתבעים בין השאר בתיקי ההוצאה לפועל דלהלן:

            א. 03-30726-10-4

            ב. 03-33503-10-4

            ג. 03-40973-10-9".

            בהמשך לכך נתבקש סעד כדלקמן:

            "כבוד בית המשפט מתבקש בזאת לתת פסק דין הצהרתי ולפיו אין בסיס לחובות הללו, ומדובר בסיטואציה בה עושים לכאורה המשיבים יד אחת בניסיון להבריח נכסים".

3.         ברקע התובענה עומדת זכיית המבקש בפסק בוררות לפיו הוא זכאי לקבל מן המשיבה 1 סך כ-1.2 מיליון ש"ח. בקשר לאותו פסק בוררות הוגשו תובענות שמבוקש בהן אישורו (מצד המבקש) וביטולו (מצד המשיבה 1). התובענות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 54577-06-12, ה"פ 24967-08-12) ולבקשת המבקש הוטלו עיקולים במסגרת תובענתו לאישור פסק הבוררות.

4.         לצד התובענה דנן עתר המבקש במסגרת התיק דנן לעיכוב הליכי הוצל"פ בתיקים הנ"ל, על רקע הטענות שהוא מעלה בתובענתו נגד המשיבים. בדיון שהתקיים באותה בקשה ב-11.10.12 (לפני כב' השופט א' כהן) קיבל המבקש את המלצת בית המשפט (שבאה לאחר שמיעת טיעונים) והסכים למחיקת בקשה זו. בקשתו נמחקה תוך שנקבע כי "הוצאות ההליך בסך 10,000 ש"ח יהיו לפי התוצאות בתיק העיקרי".

5.         הן המשיבה 1 והן המשיב 2 הגישו בקשות לסילוק התובענה דנן על הסף וזאת מטעמים רבים ושונים. לעניין זה המשיבים לא ציינו בבקשותיהם אם הם עותרים לסילוק על הסף בדרך של דחיית התובענה, או מסתפקים במחיקתה. בהמשך לכך ולנוכח אופי טענות הסילוק שהם מעלים, יש לראותם כמסתפקים במחיקה על הסף. 

6.         לגבי הבקשות הנ"ל הוסכם והוחלט כי הן תידונה בתחילה וכי רק אם התובענה לא תסולק על הסף, תוגשנה תשובות לתובענה עצמה (ראו החלטה מ-11.12.12 ומה שקדם לה).

7.         לאחר שנשלמה הגשת הטיעונים לגבי הבקשות הנ"ל, הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

8.         הגעתי למסקנה כי - לנוכח מכלול מה שצוין לעיל ומה שיפורט להלן - יש למחוק התובענה דנן על הסף .

9.         התוצאה דלעיל באה בשל הטעמים שיצוינו להלן, ואף מבלי להידרש לטענות נוספות שהעלו המשיבים להצדקת תוצאה כזו. אני סבור כי ברור שאין מקום לתובענה הנוכחית כפי שהיא, וכי על כן אין להותירה על כנה. עם זאת, יש לאפשר למבקש לכלכל צעדיו ובמידת הצורך לנקוט הליכים מתאימים בשלבים ראויים ובערכאות המוסכמות, מבלי שההליכים שנקט כאן יחסמוהו מלפעול כך.

10.       לצורך התוצאה דלעיל די בטעמים שיפורטו להלן:

א.         נראית בעיניי הטענה שההליך דנן מקדים את זמנו גם בכך שפסק הבוררות שביסודו טרם אושר וגם בכך שלמקרה שיאושר - לא הונחה תשתית לכך שהמבקש לא יוכל להיפרע את המגיע לו מקופת הכינוס, ללא צורך בהליך דנן, ובמיוחד כשניתנו למבקש סעדים זמניים במסגרת התובענה לאישור פסק הבוררות.

ב.         יש ממש גם בטענה כי ככל שהמבקש מעוניין להבטיח עצמו מעבר לכל שצוין לעיל, הרי שהיה או שיש מקום לנקיטת הליכים לצד אלה שנזכרו לעיל ולא לפתוח הליך נפרד כפי שפתח המבקש כאן.

ג.          על פני הדברים, גם לו היה מקום לתובענה מסוג זו שהוגשה ובשלב שבו הוגשה, נראה שהיה מקום להגישה לבית משפט השלום. זאת לנוכח הסכום שהוביל לתובענה זו מבחינת המבקש (כ-1.2 מיליון ש"ח), המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. לעניין הסמכות העניינית לגבי תובענה כמו זו שהגיש המבקש מה שקובע הוא האינטרס של המבקש בתובענה ולא אינטרסים של אחרים.