ה"פ
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
268-07
28/05/2013
|
בפני השופט:
ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
1. כהן גדעון
2. כהן אביטל
3. ניצן מתיתיהו
4. ניצן חדווה
5. מנדלסון מנחם
6. מנדלסון חוה
7. מנדלסון אורי
8. מנדלסון רות
9. יעל מנדלסון
10. בנימין היימן
11. אריאל היימן
12. ראובן לנדסהוט
13. דליה לנדסהוט
14. פנחס עמיר
15. אורה עמיר
16. קרן אהרונסון בע"מ
17. אפרים בע"מ
18. קציעה גיוין
19. אבישי אפרתי
20. בומרין השקעות בע"מ
21. נובק דן
22. חברת חלקות 27 בגוש 10040 ו17- בגוש 3003
עו"ד הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות'
|
הנתבע:
מ.ע.צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
עו"ד דוד כחלון
עו"ד גלית רובינשטיין ואח'
|
| פסק-דין |
1. ניתן בזאת פסק דין משלים , בהמשך לפסק דין שניתן על ידי ביום 20.3.12.
2. המבקשים הגישו נגד המשיבה בקשה , על דרך של המרצת פתיחה , לקביעת פיצויי הפקעה בגין חלקות מקרקעין חקלאיות שהיו בבעלותם ואשר הופקעו על ידי המשיבה. המקרקעין הופקעו בהתאם לצו דרכים שפורסם ביום 11.12.05.
3. המשיבה הגישה נגד המבקשים תביעות בבית משפט השלום בחדרה ובהן תבעה את החזקה במקרקעין המופקעים , לצורך התוויית דרך.
4. ביום 27.2.07 נחתם בין המבקשים לבין המשיבה הסכם פשרה במסגרתו הושג הסדר בדבר מסירת החזקה במקרקעין המופקעים לצד הסדרת תשלום הפיצויים. באשר לפיצויים נקבע בהסכם סכום שישולם על-חשבון, כאשר למבקשים זכות לתבוע סכומים מעבר לקבוע שם, בהתאם למנגנון שנקבע.
5. המבקשים אכן הגישו בקשה בתיק זה, לקביעת הפיצויים המגיעים להם, כאשר הם חולקים הן על סכום פיצויי ההפקעה ששולמו להם בהתאם להסכם הפשרה והן על העובדה שלא שולם להם פיצוי בגין השטח המופקע של עד שיעור של 25% משטח המקרקעין שהופקעו (כמובן שהחישוב הינו פרטני לכל אחד מהמבקשים בהתאם לחלקה שבבעלותו).
6. בהתאם למוסכם , מונה ביום 6.2.08 השמאי ספי רביב שכשמאי מוסכם , על מנת שיישום את שווי המקרקעין המופקעים וכל הקשור בפיצויי ההפקעה.
7. ביום 14.3.10 הוגשה חוות דעתו של השמאי מר רביב.
8. לחוות הדעת צורפה גם חוות דעתו של השמאי מר אייל שפירא, שהתבקש על ידי מר רביב לדון בהיבטים החקלאיים.
9. לאחר שב"כ בסיכומיהם השיגו על קביעות שונות בחוות הדעת, ניתן על ידי ביום 20.3.12 פסק דין, בו קבעתי באשר לנוש שנידונו בחוות הדעת כדלקמן:
פיצול תביעות - יש מקום לפצל בין הפיצוי המגיע בגין ההפקעה לבין הפיצויי בגין הפגיעה על ידי התכנית, בניגוד לקביעת השמאי רביב.
פגיעה בנותר - יש לבטל את הפיצוי שקבע השמאי רביב בגין יתרת החלקה.
ניכוי 25% - יש לחשב את הפיצוי מעבר ל- 25% משטח המקרקעין שהופקעו, בניגוד לקביעת השמאי רביב.
הפוטנציאל - במסגרת התביעה שבפני אין מקום להכריע בפוטנציאל של המקרקעין.
היוון - השמאי שפירא העריך את אובדן ההכנסות הצפוי מהגידולים החקלאיים וערך את ההיוון לפי ריבית בשעור של 11%. בפסק הדין קבעתי כי יש לערוך את היוון בריבית של 7%.
ריבית והפרשי הצמדה - לסכום הפיצוי שיקבע יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בשעור הקבוע בחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד- 1964 עד ליום 15.2.10 וממועד זה ואילך תווסף ריבית בשעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.
10. בהתאם, הוריתי לשמאי לערוך שומה מתוקנת.
11. בקשת רשות ערעור על פסק דין זה (בר"ע 2856/12 ) נדחתה , כאשר בהחלטה מיום 20.5.12 נקבע כי :
"ברי, כי ההחלטה מיום 20.3.2012 גם אינה "פסק דין חלקי". אכן, הסוגיות שנכללו בהחלטה הוכרעו לכאורה באופן "סופי" על-ידי בית משפט קמא (אם כי אין זו אמירה מדויקת כל צרכה, שכן אם מדובר ב"החלטה אחרת", אין היא יוצרת סופיות כמו "פסק דין", ובמקרים מתאימים ונדירים רשאי יהיה בית המשפט "לפתוח מחדש" עניינים שהוכרעו על ידו באותה החלטה. ראו האסמכתאות המפורטות בהחלטה בבש"א (מחוזי - י-ם) 2020/02 (ת"א 1529/99) מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.8.2002))".
12. בהמשך, וקודם לעריכת השומה המתוקנת, הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר לאור פסק הדין שניתן ביום 14.5.12 - ע"א 8622/07 רוטמן נגד מע"צ (להלן: "פסק דין רוטמן") בו נקבע כי יש לשלם פיצוי מלא, בגין כל החלקה, מקום שהחלק שנותר בידי בעלי החלקה לא הושבח. המבקשים טענו כי הנסיבות מצדיקות את יישום ההלכה שנקבעה שם גם בעניינם.