פסק-דין בתיק ה"פ 291-05

1.       בפני המרצת פתיחה בה עותר המבקש לצו הצהרתי הקובע כי מאחר שחלפו המועדים הקבועים בסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה") למתן החלטה בהשגה שהגיש המבקש למשיב ביום 19/1/04 בגין שומת מס הכנסה לשנת 1999 (להלן: " השומה"), הרי שיש לראותה ככזו שהתקבלה ולפיכך שומת מס ההכנסה שהוציא המשיב למבקש בטלה. זאת, על בסיס מנגנון "ההתיישנות" הקבוע בסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה").  להלן הסעיף כלשונו:

"152(א)      מקום שהנישום המשיג על השומה שנערכה לו בא לידי הסכם עם פקיד השומה על הסכום שעליו הוא צריך להיות נישום, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לנישום הודעה על המס שעליו לשלם.

      (ב)        לא הושג הסכם, יקבע פקיד השומה את המס בצו שבכתב, ורשאי הוא לקיים בו את השומה, להגדילה או להפחיתה.

      (ג)        אם בתוך שלוש שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח לפי סעיף 131, ובאישור המנהל - בתוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור, או בתום שנה מיום שהוגשה השגה, לפי המאוחר מביניהם, לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (א) ולא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יראו את ההשגה כאילו התקבלה; ואולם השגה שהושגה על שומה שנערכה לפי סעיף 145(ב), יראו אותה כאילו התקבלה רק אם לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו כאמור בסעיף זה, בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגשה, ובאישור המנהל - בתוך חמש שנים מתום שנת המס כאמור"

על עניינו של המבקש חל הרישא לסעיף 152(ג) לפקודה, הקובע תקופת התיישנות של שנה מיום הגשת הודעת ההשגה ועד לשלב שבו יראו את ההשגה כאילו נתקבלה אם פקיד השומה לא עשה שימוש בסמכויותיו. לטענת המבקש, החלטת פקיד השומה בהשגה שהוא הגיש ביחס לשומות המס שהוצאו בעניינו לא התקבלה בחלוף למעלה משנה מיום הגשת הודעת ההשגה. לפיכך, על פי טענתו, חלפה תקופת ההתיישנות, ויש לראות את השגתו כאילו נתקבלה, ללא בדיקתה לגופה. מכאן, שיש לקבל "על הסף" את השגתו על השומה.

2.       לעניין הראיות יאמר כי מטעם המבקש העידו המבקש עצמו וכן מייצגו רואה החשבון יוסי אוזן שהגיש את ההשגה. מטעם המשיב העידו שני מפקחים: המפקח הראשי במשרד פקיד שומה אילת מר שלומי מרק וכן פקידת שומה אילת גב' שולמית הרשקו.

ובמה דברים אמורים?

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

3.       במהלך שנת 1999 ניהל המבקש עסק ליבוא ומכירת מגהצים.

4.       בתאריך 31/8/03 המשיב הוציא למבקש שומת יחיד לפי מיטב השפיטה לפי ס' 145 לפקודה לשנת המס 1999 (נספח א' לתצהיר המבקש) ובה נקבעה תוספת מחזור בסך של 694,035 ש"ח. בהודעת השומה נכתב כי: " על פי סעיף 150 לפמ"ה הנך זכאי להשיג על השומה תוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה".

5.       המבקש קיבל את השומה והעבירה לטיפולו של רואה החשבון מטעמו מר יוסי אוזן.

6.       המבקש הגיש באמצעות רו"ח יוסי אוזן השגה על השומה לפקיד שומה נתניה בהתאם לסעיף 150 לפקודת מס הכנסה. ההשגה נושאת חותמת "התקבל" מפקיד שומה נתניה מתאריך 19/1/04 (מב/1).

7.       הצדדים היו חלוקים הן בשאלות עובדתיות כגון לעניין עצם קבלת ההשגה אצל המשיב  והן בשאלות משפטיות כגון בשאלת פרשנותו של סעיף 153 לפקודה, בין היתר.

טענות המשיב

8.       יאמר כי בתחילה המשיב טען כי המבקש לא הגיש את ההשגה בזמן, קרי תוך 30 יום מיום שהומצאה לו הודעת השומה שהרי השומה הוצאה ביום 31/8/03 וההשגה הוגשה רק מספר חודשים לאחר מכן ביום 19/1/04 (ס' ד' לתצהיר המפקח שלומי מרק). אולם, בתצהירו של רו"ח יוסי אוזן, שהוגש לאחר הגשת כתב התשובה להמרצה (בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9/1/06) צורף מכתבו של מר יהודה יוסי, מנהל אגף א' במשאבי אנוש ברשות המיסים, לפיו מתאריך 29/9/03 ועד ליום 5/1/04 התקיימו עיצומים במשרדי המשיב וכן חופשה מרוכזת (נספח ג' לתצהיר רו"ח יוסי אוזן). לכן, טען רו"ח אוזן כי לא ניתן היה להגיש בתקופה זו מסמכים למשיב, לרבות השגות (ס' 6 לתצהיר). רו"ח אוזן לא נחקר על עניין זה  ואף בסיכומים נזנחה הטענה והמשיב לא חזר עליה עוד.

9.       לפיכך, טענת המבקש כי לא ניתן היה להגיש מסמכים לרבות השגות למשיב בתקופה שבין תאריך 29/9/03 ועד לתאריך 5/1/04 ואשר נתמכה במכתבו של מנהל אגף א' במשאבי אנוש ברשות המיסים - לא נסתרה. לכן, ניתן לקבוע שבתאריך 19/1/04 טרם חלפו 30 ימים בהם ניתן היה להגיש את ההשגה.

10.   מלבד זאת, המשיב טען שתי טענות מרכזיות שתידונה להלן.

ההשגה שהגיש המבקש מעולם לא נתקבלה במשרדי פקיד שומה אילת

11.   לטענת המשיב, ההשגה שהגיש המבקש בפקיד שומה נתניה הנושאת חותמת "התקבל" מתאריך 19/1/04 מעולם לא נתקבלה במשרדי המשיב - פקיד שומה אילת.