פסק-דין בתיק ה"פ 34946-05-12

1.         עניינו של פסק-דין זה בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה נגד עשרה משיבים ושתי משיבות פורמאליות, אשר במסגרתה מתבקשים סעדים הצהרתיים כדלקמן:

" א. להצהיר כי הסכמי מכר שנחתמו ולפיהם נמכרו דירות בגוש 30077 חלקה 144 ובגוש 30078 חלקה 229 (רח' תורה מציון 16, שכונת רוממה ירושלים) (ייקראו להלן: "המקרקעין"), במסגרת הליך כינוס נכסים, בטלים ומבוטלים.

ב. להצהיר כי למבקשים 25% מן הזכויות במקרקעין".

2.         ב"פתח דבר" של התובענה מציגים המבקשים את עצמם וכן את הרקע לתובענה באופן הבא:

            "1.עניינה של המרצה זו בהתנהלות זדונית, גניבה ממש, ובנישול המבקשים מזכויות העומדות להם מכח היות המבקשת בעלת 25% ממניות המשיבה 2 ומכוח היות המבקש בעל מניות מהותי בחברת משכן שרי ישראל.

            2. זאת, בין היתר תוך ביצוע פעולות חמורות, לרבות הליך כינוס נכסים פיקטיבי שמאחוריו עומד המשיב 1, המושך בחוטים במשיבה 2 ובעל שליטה דה פקטו בה, מתן שמאות "מוזמנת" ופיקטיבית, מופרכת על פניה, ששקריותה עולה ברורות מנתונים ברורים שיובאו להלן, שיתוף פעולה הדוק ותמוה בין ה"נושה" וב"כ כונס הנכסים, עוה"ד יורם הכהן, וכיוצ"ב".

3.         לאחר הגשת התובענה הוגשו מטעם המשיבים והמשיבות הפורמאליות בקשות שונות לסילוק התובענה על הסף (בדרך של דחייתה או של מחיקתה). זאת על יסוד טענות שונות ובכללן אלה: העדר יריבות בין המבקשים לבין המשיבים והמשיבות הפורמאליות, התובענה אינה מגלה עילה למתן הסעדים המבוקשים בה, התיישנות, שיהוי, השתק ומניעות, קיומו של הסכם בוררות, אי תשלום אגרה מספקת, אי צירוף מסמכים מהותיים.

4.         בשלבים ראשוניים הוסכם והוחלט כי בתחילה תידונה הבקשות לסילוק התובענה על הסף וכי רק ככל שהתובענה תישאר על כנה תוגשנה תשובות על ידי מי שיישארו בתמונת ההליכים.

5.         לאחר שניתנו הזדמנויות להגיש תשובות וכן תשובות לתשובות, הוגש מה שהוגש והתקיים קדם משפט (ב-15.1.13). התברר שאין מנוס מהכרעה בבקשות לסילוק התובענה על הסף.

6.         לאחר בחינת מכלול הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי קיים טעם בסיסי ושורשי ביותר המביא לכך שיש לסלק התובענה על הסף נגד כל המשיבים ונגד המשיבות הפורמאליות בדרך של מחיקת התובענה. לנוכח מהותו של טעם זה גם אין צורך לפרט את מכלול השתלשלות העניינים הנטענת על ידי המבקשים כרקע לתובענתם, שכן גם מנקודת מוצא שמהלך הדברים היה כטענתם, לא יוכלו המבקשים דנן לזכות לסעדים שהם עותרים להם ועל כן דין תובענתם להימחק. בהמשך לכך אין צורך להיזקק לטענות נוספות שגם הן מביאות לתוצאה של סילוק התובענה על הסף, שכן אף בלעדיהן מגיעים לאותה תוצאה.

7.         כאן המקום להדגיש כי לא בכדי החלטתי לסלק את התובענה על הסף בדרך של מחיקה ולא של דחייה. זאת בשל האפשרות שנקיטת הליך מתאים (השונה בתכלית מזה שננקט כאן) על ידי גורם מתאים עשויה להוביל למתן סעדים מתאימים. כדי שלא לחסום אפשרות זו, תהיה התוצאה כאמור לעיל ולא חריפה הימנה.  

8.         הטעם לכך שהמבקשים לא יוכלו לזכות לסעדים שהם עותרים להם נעוץ בכך שהמבקשים מאשרים בתובענתם כי אין להם כל זכויות אישיות במקרקעין הנדונים. הם מבססים את תובענתם על כך שהמבקשת היא בעלת מניות במשיבה 2 ועל כך שהמבקש הוא בעל מניות בחברת "משכן שרי ישראל בע"מ" (אשר הם אף לא מכחישים כי היא חברה שאינה קיימת ושאינה מחזיקה כלל במקרקעין). כשזהו מעמדם המשפטי של המבקשים הרי שמכל מקום הם - כגורמים אנושיים, להבדיל מן התאגיד או התאגידים הרלבנטיים - לא עשויים להיות זכאים לסעדים שהם עותרים להם, ועל כן אין כל טעם בהמשך ההליכים ויש למחוק את התובענה כבר עתה.

9.         השורה התחתונה היא אפוא שהתובענה נמחקת על הסף.

10.       בהתחשב בכך שההליכים הסתיימו בשלב מוקדם, יחוייבו המבקשים בהוצאות בסכומים צנועים באופן יחסי.

לאחר שקילת המכלול אני מחייב את המבקשים, יחד ולחוד, לשלם הוצאות לפי הפירוט הבא : למשיב 1, למשיב 8 ולכל אחת משתי המשיבות הפורמאליות - סך 5,000 ש"ח (ובסה"כ - 20,000 ש"ח); למשיבים 5, 6 ו-9 יחדיו ולמשיב 7 - סך 3,000 ש"ח (ובסה"כ - 6,000 ש"ח). כלפי יתר המשיבים אין חיוב בהוצאות .

ניתן בהיעדר הצדדים היום, י' בשבט תשע"ג, 21 בינואר 2013.