1. המבקשים והמשיבים הם בעלי זכויות חכירה בשני מגרשים הסמוכים זה לזה (והמהווים תת חלקה 1 ותת חלקה 2 בחלקה 257 גוש 6558 בהרצליה, שתכונה להלן
"החלקה"). ביתם של המבקשים וביתם של המשיבים נרשמו כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין.
לטענת המבקשים, שטח החלקה עליה בנויים שני הבתים, של המבקשים ושל המשיבים הוא 1,150 מ"ר. לטענתם, ע"פ חוזה חכירה שביניהם לבין מינהל מקרקעי ישראל, הם חוכרים מגרש ששטחו 550 מ"ר, דהיינו - מחצית החלקה. שטח המגרש של המשיבים הוא המחצית השניה של החלקה.
2. המבקשים טוענים כי למרות שכל אחד מהצדדים זכאי למחצית החלקה, הרי בפועל מחזיקים המשיבים בשטח של 617 מ"ר מכלל החלקה, ואילו המבקשים מחזיקים בשטח של 499 מ"ר בלבד. המבקשים עותרים כי בית המשפט יחייב את המשיבים
למסור להם חזקה בחלק מהשטח, באופן שכל אחד מהצדדים יחזיק ב-50% מהשטח המשותף.
3. המבקשים מבססים את טענותיהם בין היתר על ס' 28 לחוק המקרקעין, ממנו עולה כי אם לא מצויין ההפך, חזקה שחלקיהם של שותפים במקרקעין הם שווים. לטענתם, אין בהסכם המכר מיום 12.6.97 מכוחו הם רכשו את ביתם (נספח ב' לתגובת המשיבים, להלן "הסכם המכר"), כל התייחסות לחלוקת השטח בין הצדדים, ומכאן - שהשטח צריך להיות שווה.
עוד טוענים המבקשים, כי על פי הרישום בפנקסי המקרקעין, חלקיהם של הצדדים בחלקה הם שווים. לכן, החזקה של הצדדים צריכה להיות שווה אף היא, והרישום צריך להתגבר גם על חזקה סותרת ארוכת שנים. לכל היותר, החזקה ארוכת השנים ע"י המשיבים עשויה היתה להקנות להם זכויות כבני רשות, והרשות ניתנת לביטול בכל עת.
4. ע"פ הטענה, מכוח שטר החכירה של המבקשים עם מינהל מקרקעי ישראל (נספח ד' לבקשה), הוחכרו להם 12/24 חלקים מהחלקה, היינו מחצית מהשטח הרשום של החלקה.
מכוח חוק המקרקעין, אין זכויות במקרקעין אלא ע"פ חוק, ולא ניתן לרכוש זכויות במקרקעין אלא ע"פ מסמך בכתב.
מאחר שלמשיבים אין מסמך המקנה להם זכויות מעבר לאלה המוקנות להם ברישום, והמשיבים לא עשו דבר כדי להתאים את הרישום למצב החזקה בפועל, אין מנוס מהמסקנה שהרישום גובר על החזקה של המשיבים.
5. המשיבים טענו בתגובתם, כי המבקשים רכשו את הנכס נשוא התובענה בין היתר מהמשיב 1. לטענתם, בהסכם המכר הוגדר הנכס ככולל דירה ומחסנים, ולא היתה כל הגדרה של הרכוש המשותף. בנוסף, המבקשים הצהירו כי בדקו את הנכס, כי הם מודעים למצבו המשפטי ולזכויות המוכרים בו, ואין להם כל טענה ביחס לכך (ס' 4א' ו-4ב' להסכם המכר).
עוד נטען, כי המבקשים היו מודעים ואף הסכימו למצב הקיים בחלקה, לפיו המבקשים קיבלו בית ששיטחו גדול מהרשום בנסח הרישום. שטח הבית ע"פ הנסח הוא 23.5 מ"ר בלבד, בעוד ששטח בית המבקשים בפועל הוא 75 מ"ר. המשיבים, לעומת זאת, קיבלו חזקה ייחודית בכל השטח הבנוי בחלק שלהם של החלקה. המבקשים אף הנציחו את המצב הקיים, ע"י כך
שהקימו גדר בקו הגבול הקיים בין החלק שהיה בשימושם לבין החלק שהיה בשימוש המשיבים.
המשיבים טענו גם כי לאור מצגם של המבקשים ושינוי מצבם של המשיבים לרעה על סמך מצג זה, מנועים היום המבקשים להעלות טענותיהם. הצהרתם של המבקשים בהסכם המכר כי הם ראו את המגרש, הבנין והתוכניות ומצאו אותם מתאימים לדרישותיהם, שוללת אף היא מהם את הזכות לטעון את הטענות המועלות בתובענה דנן.
6. המשיבים טוענים כי חלוקת השימוש ביניהם בפועל, אינה עומדת בסתירה לרישום בפנקס הבתים המשותפים, וכי אכן לכל אחד מן הצדדים יש 50% במושע מהרכוש המשותף. המשיבים אינם חולקים על הרישום בלישכת רישום המקרקעין, והם אינם חולקים על כך כי חלוקת הזכויות בין הצדדים היא כזו שלכל צד יש 50% מהזכויות.
עם זאת, קיימות לטענתם הסכמות מחייבות שהמבקשים מנועים מלחזור בהם מהן, ביחס לחזקות הייחודיות ברכוש המשותף. לטענת המשיבים, ההסכמה לגבי החזקה הייחודית של כל אחד מן הצדדים ברכוש המשותף, יכול שתעשה גם בעל פה, והיא מחייבת גם קונים עתידיים שידעו עליה - וכאלה הם המבקשים.
המשיבים חולקים על המפה הטופוגרפית שצורפה לבקשה, לטענתם היא לא קבילה כראיה, שכן היא לא הוגשה ע"י מי שערך אותה ולא נערכה כחוות דעת מומחה. המשיבים טוענים עוד, כי השטח שאינו בנוי אכן מחולק חצי חצי בין הצדדים.
עוד טוענים המשיבים כי המבקשים באו לבית המשפט בחוסר נקיון כפיים, תוך העלמה של עובדות רלוונטיות מבית המשפט, ולכן אין להעתר לתובענה בה מתבקש סעד מן היושר.
7. הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות של המצהירים על תצהיריהם, והגישו סיכומים בכתב מטעמם.
לאחר עיון בכל החומר שהוגש לתיק בית המשפט, אני סבורה כי יש לקבל את עמדת המשיבים.
8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי במשך שנים מחולקת החזקה בחלקה בין שני הבתים הבנויים עליה, באופן שאינו משקף את הרישום בלישכת רישום המקרקעין.
המבקשים אינם כופרים בכך כי הם רכשו את ביתם, כאשר החלוקה בפועל היתה כפי שהיא היום. הם היו מודעים לכך, ואף ויתרו בהסכם המכר על כל טענת אי התאמה.