ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
993-06
25/05/2008
|
בפני השופט:
יהודה זפט - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. יונה לרר קבלנים לעבודות תת ימיות וקידוחים בע"מ
2. מצדה חברה לחפירות ימיות בע"מ
עו"ד משה אברהם ובעז עמיר
|
הנתבע:
1. אוד גל
2. אגודה חקלאית גני יהודה
3. שובל אייל לישראל בע"מ
4. מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד יובל יוסיף אור
עו"ד תמי דקל
|
| פסק-דין |
רקע
בשנת 1974 נערך בין המבקשות, רשאן בע"מ (להלן:
"ראשן") ואחים לנדסמן 1974 בע"מ (להלן:
"לנדסמן") לבין עזה ואברהם גל ז"ל (להלן:
"משפחת גל") הוריו המנוחים של משיב 1, הסכם (להלן:
"ההסכם") לפיו מכרה משפחת גל את זכויות החכירה בשטח של 5 דונם המהווה חלק מנחלה בה החזיקה בגני יהודה הידוע כחלק מחלקה 129 גוש 6499 (להלן:
"המגרש").
ביום 26.12.1986 הגישו המבקשות תביעת השבה נגד משפחת גל בטענה שההסכם בוטל. תביעה זו נדחתה בפסק דין מיום 21.2.91.
המבקשות ערערו על פסק הדין וביום 4.3.1998 ניתן פסק דין הדוחה את ערעורן (ע"א 355/91).
ביום 11.6.96 הוסכם בין מינהל מקרקעי ישראל (להלן:
"המינהל") לבין חוכרי הנחלות ביישוב גני יהודה, בהם משפחת גל, על שינוי ייעוד של כ - 700 דונם מחקלאות למגורים. כן הוסכם כי שינוי הייעוד ייעשה במסגרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 727 (להלן:
"החלטה 727") על פיה היה החוכר זכאי לפיצוי בכסף או בקרקע על פי בחירתו.
ביום 13.6.1996 פרסם המינהל מכרז מס' מר/1002/96 למתן רשות לתכנון ואופציה לרכישת זכויות במקרקעין בשטח 685 דונם בגני יהודה ובהם חלקה 129 הכוללת את המגרש (להלן:
"המכרז").
במכרז זכתה שובל אייל לישראל בע"מ (להלן:
"שובל") אשר יזמה ותכננה תכנית מפורטת מספר שד/ 562/ 25א (להלן:
"התכנית"). ככל הנראה לא השלימה שובל את התכנון במועד שנקבע לכך ובשלב זה התכנית טרם אושרה והמינהל לא האריך את המועד להשלמת התכנון על ידי שובל.
לפני תובענה להורות על מתן סעד הצהרתי למבקשות, לפיו המבקשות הן בעלות מלוא הזכויות בשלשה דונם מהמגרש.
משיב 1 אינו מתנגד לתובענה.
הגשת סיכומי בעלי הדין הושלמה ביום 23.12.07, אולם בשל תקלה במזכירות בית המשפט רק ביום 19.5.08 הועלה התיק ללשכתי למתן פסק דין ואין לי אלא להצטער על כך.
דיון
א. על פי ההסכם (נספח א) ככל שנרכשו זכויות חכירה במגרש נרכשו זכויות אלה על ידי המבקשות, רשאן ולנדסמן (להלן:
"הרוכשות").
1. בסמוך לאחר עריכת ההסכם מצא המינהל שנעשה במגרש שימוש חורג שאינו חקלאי ודרש ממשפחת גל לחדול מהשימוש האמור (מוצג 10 לתיק המוצגים של המבקשת). משדרישתו לא נענתה הגיש המינהל נגד משפחת גל ושותפות לנדסמן רשף, פולק (להלן:
"השותפות") תביעה לסילוק יד.
ביום 2.11.81 ניתן פסק דין בתביעת המינהל, לפיו אושר הסדר הכולל הצהרה של שותפות לנדסמן לפיה אינה טוענת לכל זכות משלה במגרש, למעט זכות לתביעה כספית כלפי יתר הצדדים בתיק.
2. ביום 26.12.86 הגישו המבקשות תביעה להשבת התמורה ששילמו למשפחת גל בעד המגרש בטענה כי ההסכם בוטל על ידן ביום 4.11.86. תביעה זו נדחתה מהטעם שלא כל הרוכשות היו בפני בית המשפט כבעלת דין וממילא אין בפני בית המשפט הודעת ביטול מטעם "הקונים", ועל כן לא קמה למבקשות זכות השבה.
על פסק הדין האמור ערערו המבקשות (ע"א 355/91) וערעורן נדחה לאחר שבית המשפט של ערעור קבע:
"המערערות אינן מייצגות את כל הרוכשות ואינן מקבלות על עצמן השבה מצד זה" (נספח ג).
3. בתצהיר מטעם שולמית לרר מיום 13.7.06 אשר צורף לתובענה לא הוברר מעמדן של ראשן ולנדסמן ביחס לזכויות במגרש, למעט צמצום הזכות הנטענת ביחס ל - 3 דונם מתוך שטח המגרש המהווה 5 דונם.
נמצא, כי ראשן ולנדסמן היו שותפות לכריתת ההסכם עליו סומכות המבקשות את זכותן לסעד המבוקש, וככל הנראה היו ראשן ולנדסמן שותפות להליכים שהתנהלו בקשר עם הזכויות במגרש. משכך ומשלא טרחו המבקשות לצרף את ראשן ולנדסמן כצד לתובענה נכון יהיה לדחות את התובענה.
ב. המבקשות עתרו להצהיר על זכותן במגרש, אולם בסיכומיהן זנחו המבקשות את הסעד האמור, ועתרו להצהיר כי הן זכאיות לקבלת פיצוי לפי החלטה 727.
מתצהירה של צביה ספיר המצהירה מטעם המינהל עולה כי החלטה 727 בוטלה (סעיף 10) ולא מצאתי התייחסות לכך בסיכומי המבקשות. משבוטלה החלטה 727 נשמט הבסיס מתחת לסעד המסתמך על החלטה זו.
סוף דבר
לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את התובענה מבלי להידרש לטענות אחרות שהעלו בעלי הדין.