פסק-דין בתיק ו"ע 49898-12-11

1.         ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין חדרה שלא לבטל או להפחית קנס שהושת על העוררים בעקבות איחור בהגשת הצהרה על רכישת זכויות במקרקעין.

רקע

2.         העוררים הינם חלק מבעלי המניות בחברת סגינה ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "החברה").

החברה הייתה במועדים הרלבנטיים בעלים של מקרקעין הידועים כגוש 10009 חלקות 221-  223.

בשנת 2009 החליטו בעלי המניות על פירוק החברה מרצון והעברת נכסי המקרקעין לבעלי המניות.

ההחלטה על הפירוק מרצון התקבלה ביום 22/12/09.

החברה פנתה לרשם החברות והגישה תצהיר כושר פירעון. מבלי לפרט את כל ההתכתבויות נציין כי רשם החברות אישר את הבקשה ואת מינוי המפרק רק ביום 15/8/10 (ראו מסמכי נספח א' לערר).

3.         למרות שההחלטה על פירוק החברה מרצון התקבלה כבר ביום 22/12/09 הגישו העוררים הצהרה למשיב כנדרש לפי סעיף 73(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 רק ביום 13/12/2010. המשיב לא קיבל את הצהרת העוררים והוציא להם שומה לפי מיטב השפיטה על פי סעיף 78(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב קבע את יום העסקה ליום ההחלטה על הפירוק מרצון, 22/12/09 (נציין כי העוררים מציינים שהמועד היה ב - 29/12/09 אולם פער זמנים זה הינו חסר חשיבות).

4.         בין המשיב לעוררים התגלעו מחלוקות לעניין מועד העסקה ושווי הרכישה של הזכויות שהועברו להם במסגרת פירוק החברה. בסופו של יום, הושגה הסכמה בעניין שווי הרכישה ונקבע כי שווי הרכישה של הזכויות שרכש כל אחד מהעוררים עמד על 500,000 ש"ח (נספח "א" לסיכומי המשיב). הצדדים חתמו על הסכם פשרה. בהסכם הפשרה אין קביעה מפורשת של יום העסקה אולם נאמר בו כי ההסכם בא "על מנת לסיים את כל המחלוקות בתיק".

5.         בעקבות קביעות אלו של שווי הזכויות הנרכשות ומועד העסקה הטיל המשיב על העוררים קנס על אי הצהרה במועד, בהתאם לסעיף 94א' לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו במועד הרלבנטי. הקנס שהוטל על העוררים עמד על 17,250 ש"ח. העוררים הגישו בקשות לביטול הקנס ומשאלו נדחו הוגש הערר שבפנינו.

טענות העוררים

6.         הצדדים אינם חלוקים על העובדות. העוררים אינם חולקים על קביעת מועד העסקה ועל הפרת חובתם להגשת הצהרה במועד כקבוע בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין.

7.         העוררים טוענים כי האיחור בהגשת ההצהרה לא נבע מכוונות זדון אלא ממחלוקת בתום לב, שכן העוררים סברו כי המועד הרלבנטי הינו מועד אישורו של רשם החברות.  העוררים מדגישים כי על פי סעיף 94א' לחוק מיסוי מקרקעין מוקנה למשיב שיקול דעת לפטור מתשלום קנס או להקטין הקנס. לטענתם בעת הפעלת שיקול הדעת על המשיב לבחון את סיבת האיחור ובמקרה שהאיחור בהגשת ההצהרה נעשה בתום לב, יש לפטור מקנס. עוד טוענים הם כי לאחר המועדים הרלבנטיים תוקן סעיף 94א' לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 70) שבגדרו הופחתו שיעורי הקנסות על איחור בהגשת הצהרה. תיקון זה, כך לגרסתם, צריך לבוא בחשבון בעת הפעלת שיקול דעתו של המשיב.

8.         המשיב מצדו חוזר על החלטתו לדחות את הבקשה לביטול ועל הנמקתו. לטענתו משהושג הסכם פשרה לעניין שווי הרכישה ובהיעדר מחלוקת על יום העסקה, אין מקום לביטול הקנסות. המשיב טוען עוד כי הקטנת הקנס מסורה לשיקול דעת מנהל מיסוי מקרקעין וכל עוד פעל בגדר סמכותו, אל לו לבית המשפט להתערב בהפעלת שיקול הדעת.

דיון והכרעה

9.         כפי שנפרט להלן, הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות וכי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שלא לבטל או להפחית את הקנס.

בו"ע 25705-02-12 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' מנהל מס שבח חיפה (ניתן ביום 21/11/12), התייחסנו לטיבו של הקנס ולשיקול דעת המנהל להפחיתו וכך אמרנו (פסקה 22):

"גם טענה זו איננו מקבלים. הפחתת הקנס מסורה לשיקול דעתו של המנהל אם ראה כי האיחור נובע "מסיבות מוצדקות". הקנס על פי "סעיף 94א' לחוק אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס (ראו למשל ע"פ 758/80 יש-לי בע"מ חברה פרטית נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 625 (1981); רע"א 277/82 נירוסטה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 826, 831 (1983); י' הדרי מיסוי מקרקעין 310 (מהדורה שנייה, 2007)). נקודת המוצא צריכה על כן להיות כי מקום שבו נקבע בדין שיעור קנס שעל נישום לשלם בשל מחדלו, יש להותיר את הקנס בשיעור הקבוע. הפחתת הקנס תעשה על ידי המנהל על פי שיקול דעתו רק במקרים מתאימים. בית המשפט ימנע מלהתערב בשיקול דעת זה אלא אם כן נפלו בו פגמים כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית".

10.        בנסיבות מקרה זה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המנהל. העוררים לא הצביעו על נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. טעותם של העוררים לחשוב כי מועד העסקה הרלבנטי הינו רק מועד אישור רשם החברות אינו נימוק מספיק. טעותו של בעל דין בהבנת החוק אינה יכולה לשמש צידוק לאי הגשת הצהרה  במועד (ראו ו"ע (חי') 1165/00 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' מנהל מס' שבח חדרה (ניתן ביום 6/11/02) וכן י' הדרי, מיסוי מקרקעין, כרך ג' 318, (2007)) .