פסק-דין בתיק נאוה ברוורמן

מונחת בפני תביעה כספית ותביעה שכנגד שעניינן בתאונת דרכים.

רקע:

ביום  14/10/10  ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התאונה ארעה בין שני כלי הרכב בכביש דו סיטרי, כאשר עת/1 פנה שמאלה, ורכב הנתבעים היה מאחוריו, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב של התובע (להלן: "עת/1"), כמו כן העיד עת/2  שהינו חבר של עת/1 (להלן: "עת/2") שהיה נוכח בעת קרות התאונה.

מטעם הנתבעים העיד נתבע 1  (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע, כאשר עת/1 ביצע פניה שמאלה, תוך כדי איתות שמאלה, רכב הנתבעים שהיה מאחוריו עקף אותו ופגע בו בדלת האחורית שמאלית. לפיכך, יש לקבל את מלוא התביעה, ולדחות את התביעה שכנגד.   

לטענת ב"כ הנתבעים, רכב הנתבעים נסע מאחורי רכב התובע, התובע האט את מהירות נסיעתו וסטה ימינה, לפיכך הנתבע 1 החל בעקיפת הרכב, אולם עת/1 פנה בחדות שמאלה, על כן לא היה בידו לבלום, וכך ארעה התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן -  מי אחראי לקרות התאונה? 

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לקבל את התביעה במלואה, והעדפתי את גרסת עדי התובע.

במה דברים אמורים:

העיד עת/1 כי נסע בכביש דו-סיטרי, אותת ופנה שמאלה , ואילו רכב הנתבעים שהיה מאחוריו, ביקש לעקפו ופגע ברכבו בדלת האחורית שמאלית.

זאת ועוד, ציין כי עת/2 המתין לו בכניסהלמפעל, וראה את התרחשות התאונה. הגםף שנתבע 1 לאחר התאונה יצא מרכבו, והתנצל.

בחקירתו הנגדית, העיד כי הכניסה למפעל היא מצד שמאל, היכן שסימן X   בתמונה ת/3.

יתרה מכך, השיב כי ביצע פנייה שמאלה, פנייה חדה בזוית של 90 מעלות, ולא פניית פרסה כפי שנטען כלפיו.

עדות זו מצאה ביטויה בטופס הודעתו שנמסר בסמוך למועד התאונה.

כמו כן, לעדות זו הצטרפה עדותו של עת/2, שאישר כי המתין ל- עת/1 במקום בו סומן Y, ב- ת/3. הגם, שאישר כי ראה את עת/1 מאותת בעת שביצע את הפנייה שמאלה. ואמר (עמ' 3): " ראיתי אותו מאותת, הגיע די קרוב לפניה האט את המהירות על מנת לפנות, ואז פתאום ראיתי רכב נכנס בו בדלת האחורית מצד שמאל".