פסק-דין בתיק ס"ע 34353-04-11

בפנינו בקשה לסילוקה על הסף של התביעה אשר הגיש המבקש כנגד המשיב.

תמצית טענות הצדדים

1.                  המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש בה טען כי הלה הפר את חובותיו כחבר ויו"ר ועד עובדי חברת דואר ישראל כלפי המשיב ובכך גרם לו נזקים שונים.

2.                  לטענת המבקש, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה אישית כנגדו. כמו כן טוען המבקש כי היה על המשיב למצות את ההליכים ברשות השיפוט בהסתדרות הכללית החדשה בטרם הגיש תביעתו.

3.                  המשיב טוען כי המבקש הסב לו נזקים שנבעו מהתנהלותו האישית ומהחלטות אשר קיבל ואשר התבססו על מניעים פסולים ושרירותיים. לשיטת המשיב על פי תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות חלה חובה על המבקש לייצגו בנאמנות ובאופן הולם. המשיב טוען כי ועד עובדים אינו יותר מסך התאגדות בינו לבין חבריו ועל כן אין מניעה לתבוע את המבקש.

הכרעה

4.                  ביום 11/03/12 הורינו לצדדים להודיע בתוך 20 ימים באם ברצונם לקיים דיון בבקשה. בהחלטת בית הדין נכתב כי ככל שלא תתקבל כל הודעה, תינתן ההחלטה בבקשה על יסוד הבקשה והתשובה ללא דיון. מהצדדים לא נתקבלה כל הודעה לעניין קיום דיון ועל כן ניתנת החלטתנו על יסוד הבקשה והתגובה.

5.                  לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה וכן ביתר המסמכים המצויים בתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות על הסף.

6.                  מטרתו של ארגון העובדים וועד העובדים הינה לייצג את האינטרס של כלל העובדים במפעל אל מול המעסיק, כך שארגון העובדים וועד העובדים הינם שלוחיהם של עובדי המפעל. יחד עם זאת, ייצוג האינטרס של כלל העובדים במקום עבודה עלול להביא לפגיעה באינטרס הפרטי של עובד זה או אחר. פגיעה זו יכול שתהא מוצדקת בנסיבות כאלו ואחרות וייתכן שתהא תוצאה של ייצוג בלתי הולם שיסודו בטעמים שאינם לגיטימיים.

7.                  המערכת הנורמטיבית הבסיסית החולשת על היחסים בין עובד לבין ארגון העובדים המייצג אותו נקבעה בחוקת ההסתדרות. מערכת נורמטיבית זו הינה מערכת נורמטיבית ייחודית והזכויות הנקבעות לפיה, באות לבטא את הייחודיות שיש בארגון עובדים.

8.                  חוקת ההסתדרות באה ליתן מענה ליחסים המשפטיים בין העובדים במפעל מאורגן לבין ההסתדרות על זרועותיה השונות. לענייננו רלוונטי ההסדר הקבוע בפרק י"ג לחוקה הקובע סמכות בלעדית לרשות השיפוט של ההסתדרות לדון בתביעות הנוגעות לאופן פעולת אורגניה השונים.

9.                  בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי תביעות הנוגעות לייצוג בלתי הולם של חברי הסתדרות מן הראוי שיתבררו בפני רשות השיפוט. יפים לעניין זה דברי כב' נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט אדלר בע"ע 305/03 קודמן - הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים והאח' (טרם פורסם. פסק-ה דין מיום 03/01/06 מצוי במאגרים האלקטרוניים):

"האמור עד כה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בה נקבע לא אחת, כי מקום בו נטען כי הארגון לא קיים את חובותיו כלפי החברים בו, לרבות חובת הייצוג ההוגן, יש לעכב את הדיון ולהעבירו להתברר בפני רשות השיפוט. 

אשר לעמדתי ביחס למקורה של עילת הייצוג הבלתי הוגן, לרבות השיקולים לצמצום היקפה, זו הובאה במספר פסקי דין ואין לי צורך לחזור על הדברים.  עם זאת אדגיש, כי הרחבת עילת הייצוג הבלתי הוגן תוביל, לטעמי, לפגיעה ביחסי העבודה הקיבוציים, שכן נציגי האיגוד המקצועי יהססו להתפשר עם ההנהלות מחשש שיהיו חשופים לתביעות נגדם בבתי הדין. כך, ככל שתורחב עילת הייצוג הבלתי הוגן יתקשו נציגי האיגוד המקצועי להגיע להסכמים המחייבים ויתורים או פשרות עם המעסיק, לרבות פיטורי עובד או עובדים לטובת כלל העובדים."

10.              מלבד הסיכון לקיומם של יחסי העבודה הקיבוציים, חשיפתם של חברי ועד לתביעות אישיות בבית הדין עלולה לפגוע בעצם קיומם של הועדים. ניתן להניח כי הרחבת הפתח לתביעתם של חברי ועד עובדים באופן אישי בתביעות כספיות בבית הדין תרתיע עובדים מלבקש ולכהן בועדי עובדים. תוצאה זו אינה רצויה והיא מסכנת את היסודות עליהם נשען משפט העבודה הקיבוצי בישראל.

11.              ומן הכלל אל הפרט: לפי סעיף 1 לכתב התביעה ניתן להתרשם כי הסעדים המשיבים יסודם כולם בזכויות שמקורן בפעולת ארגון העובדים - שי לחג אשר שולם בחסר, מסיבת פרישה שלא נערכה למשיב ופגיעה בדרגות הפרישה להן היה זכאי, לטעמו. בסעיף 2 לכתב התביעה מציין המשיב כי תביעתו יסודה בייצוג בלתי הולם של המבקש כלפיו. בסעיף 4 לכתב התביעה מפנה המשיב לתקנון ועדי עובדים בהסתדרות הכללית החדשה.

12.              לפי חלק ה' לחוקת ההסתדרות, ועדי העובדים פועלים לפי תקנון ועדי העובדים והוא הבסיס הנורמטיבי לפעולת הועדים. פרק 11 לתקנון קובע כי :

"כל טענה ו/או תביעה ו/או חילוקי דעות באשר לפירוש או ישום האמור בתקנון זה תעשה בדרך של פניה לרשות השיפוט כקבוע בחוקת ההסתדרות, תקנות רשות השיפוט של ההסתדרות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת"

13.              עינינו הרואות כי המשיב עצמו מבסס את תביעתו כנגד המבקש על תקנון ועדי העובדים, אותו תקנון אשר מחייב מיצוי הליכים ברשות השיפוט. אין חולק כי המשיב לא מיצה את ההליכים ברשות השיפוט אלא מיהר והגיש תביעה זו.